שינויים

[[קובץ:Karl Harrer, 1. Vorsitzender der DAP.jpg|ממוזער|200px|קרל הארר (Karl Harrer), האידאולוג הכללי הראשי של מפלגת ה DAP ממנה התפתחה המפלגה הנאצית (NSDAP) - הרר עזב את המפלגה עם הפיכתה למפלגה הנאצית.]]

[[קובץ:Karl Harrer, 1. Vorsitzender der DAP.jpg|ממוזער|200px|קרל הארר (Karl Harrer), האידאולוג הכללי הראשי של מפלגת ה DAP ממנה התפתחה המפלגה הנאצית (NSDAP) - הרר עזב את המפלגה עם הפיכתה למפלגה הנאצית.]]

המפלגה נוצרה כאשר רבים מאזרחי גרמניה היו ממורמרים על תבוסת צבא גרמניה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והמצב הכלכלי במדינה היה קשה עם אחוזי [[אבטלה]] גבוהים כמו גם [[עוינות]] בין התושבים הגרמניים אתניים לבין התושבים היהודים ממגוון סיבות תרבותיות ותפוצתה הרחבה של תאוריית הקונספירציה של "[[אגדת תקיעת הסכין בגב]]" מצד אזרחיה היהודים של גרמניה במדינת גרמניה. הפוליטיקה באירופה המפולגת שלאחר המלחמה בכלל ובגרמניה המשוסעת בפרט הייתה אז נושא רגיש בנפשם של רבים מאזרחי המדינה.

המפלגה נוצרה כאשר רבים מאזרחי גרמניה היו ממורמרים על תבוסת צבא גרמניה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והמצב הכלכלי במדינה היה קשה עם אחוזי [[אבטלה]] גבוהים כמו גם [[עוינות]] בין התושבים הגרמניים אתניים לבין התושבים היהודים ממגוון סיבות תרבותיות ותפוצתה הרחבה של [[תאוריית הקונספירציה]] של "[[אגדת תקיעת הסכין בגב]]" מצד אזרחיה היהודים של גרמניה במדינת גרמניה. הפוליטיקה באירופה המפולגת שלאחר המלחמה בכלל ובגרמניה המשוסעת בפרט הייתה אז נושא רגיש בנפשם של רבים מאזרחי המדינה.

מפלגת ה-DAP החלה להירקם דרך מפגשים חברתיים קבועים בעיקר בבתי בירה ומרתפי בירה במדינת [[בוואריה]] בכלל ובעיר [[מינכן]] בפרט; חברי המפלגה או המתעניינים ברעיונותיה היו משלמים על כרטיס כניסה לחדר או לאזור התחום שאותו שכרו ראשי המפלגה בתוך המבנה הציבורי (כגון בית בירה) ושם היו מאזינים לנאומים של חברי המפלגה השונים או מבקשים לנאום בעצמם כאשר ככלל היו אלה דרקסלר וסגנו שאישרו ותיאמו את הנאומים בכל פגישה (זאת לפחות עד השתלטות היטלר על המפלגה והדחתו את דרקסלר). ככל שהנואם היה כריזמטי יותר כך גדל סיכויו להתקדם במפלגה מבחינת מערכת הדרגות ההיררכית שלה.

מפלגת ה-DAP החלה להירקם דרך מפגשים חברתיים קבועים בעיקר בבתי בירה ומרתפי בירה במדינת [[בוואריה]] בכלל ובעיר [[מינכן]] בפרט; חברי המפלגה או המתעניינים ברעיונותיה היו משלמים על כרטיס כניסה לחדר או לאזור התחום שאותו שכרו ראשי המפלגה בתוך המבנה הציבורי (כגון בית בירה) ושם היו מאזינים לנאומים של חברי המפלגה השונים או מבקשים לנאום בעצמם כאשר ככלל היו אלה דרקסלר וסגנו שאישרו ותיאמו את הנאומים בכל פגישה (זאת לפחות עד השתלטות היטלר על המפלגה והדחתו את דרקסלר). ככל שהנואם היה כריזמטי יותר כך גדל סיכויו להתקדם במפלגה מבחינת מערכת הדרגות ההיררכית שלה.