שורה 5: |
שורה 5: |
| חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד נובעות מאדאולוגיה מסוימת אשר מושפעים מאיך האנושות רואה את ההיסטוריה שלה. אם ההיסטוריה תוערך נכון גם הערכים של האנושות יהיו נכונים ואז גם ההתנהגות בהווה והתכניות לעתיד ישרתו את צרכיה בצורה הטובה ביותר. | | חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד נובעות מאדאולוגיה מסוימת אשר מושפעים מאיך האנושות רואה את ההיסטוריה שלה. אם ההיסטוריה תוערך נכון גם הערכים של האנושות יהיו נכונים ואז גם ההתנהגות בהווה והתכניות לעתיד ישרתו את צרכיה בצורה הטובה ביותר. |
| | | |
− | לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. | + | לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי, לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע, לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם לדוגמה בפליטות גזים לאוויר שהקשו על קיומם וגרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה. כך, גם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. |
| | | |
| לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האדאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם. ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]). | | לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי. אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק - במלחמה בה משתמשים בנשק קרבי קבוצה המנצלת ושודדת אחרים היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מאשר קבוצה שלא. כמו כן קבוצה המעודדת תיעוש והגדלה מקסימלית של התמ"ג היא בעלת סיכויים גבוהים יותר לנצח מזאת שלא. גורמים אלה כנראה השפיעו על עיצוב האדאולוגיה של מנהיגים רבים בחברה המודרנית סביר שחלקית ללא ידיעתם. ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]). |
שורה 18: |
שורה 18: |
| * '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם. | | * '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם. |
| * '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.''' | | * '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.''' |
| + | |
| == אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" == | | == אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" == |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[התחממות עולמית]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[התחממות עולמית]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}} |