שינויים

==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל==

==צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל==

בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול, וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול.  

ביחס למאה ה-20 יש עליה בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער. עם זאת בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער, כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול בשנים האחרונות. {{הערה|שם=odem}} וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול. החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. עם זאת בני נוער רבים מעידים כי החוק אינו נאכף.  

החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. עם זאת בני נוער רבים מעידים כי החוק אינו נאכף.  

הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל נמצאת במגמת עליה (נכון לשנת 2009) ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות).  {{הערה| נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}} הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). {{הערה|שם=odem|יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q2_2016/Article-655759d7c92e451004.htm "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול"], מאקו, 24/05/16 }}

הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר מצא כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער בישראל נמצאת במגמת עליה,ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). {{הערה|שם=mmm|נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}}

בשנת 2009 החליטה ממשלת ישראל הממשלה להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא.{{הערה|שם=odem}}  

בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות).{{הערה|שם=mmm}}  הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). {{הערה|שם=odem|יעל אודם, [https://www.mako.co.il/news-israel/education-q2_2016/Article-655759d7c92e451004.htm "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול"], מאקו, 24/05/16 }}

בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".{{הערה|שם=odem}}

בשנת 2009 החליטה [[ממשלת ישראל]] להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא.{{הערה|שם=odem}}  

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות. {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet,  17.01.17}}  

בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. דבר זה מייצג לכאורה ירידה לעומת 2009, עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".{{הערה|שם=odem}}

לפי דו"ח המועצה כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים.  מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}}

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו20% שמעשנים [[נרגילות]]. {{הערה|שם=net2017|אסף זגריזק ושחר חי [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4908253,00.html מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי"], ynet, 17.01.17}}  

אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו אקונומי. לטענתו שתייה רווחת גם בקרב נוער נורמטיבי ונתפשת כמעשה לגיטימי. משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות. לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}}

לפי דו"ח המועצה משנת 2018 כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. {{הערה|שם=net2017}}

יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. {{הערה|שם=net2017}}

 

 

 

לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.{{הערה|שם=net2017}} יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. {{הערה|שם=net2017}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==