שינויים

'''צריכת אלכוהול בקרב בני נוער''' היא בעיה בריאותית והתנהגותית גדלה בקרב מדינות מערביות רבות, לרבות ב[[ישראל]]. מחקרים שבדקו את הנושא העלו כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל נמצאת במגמת עליה (נכון לשנת 2009) ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת

'''צריכת אלכוהול בקרב בני נוער''' היא בעיה בריאותית והתנהגותית גדלה בקרב מדינות מערביות רבות, לרבות ב[[ישראל]]. מחקרים שבדקו את הנושא העלו כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער עולה בישראל נמצאת במגמת עליה (נכון לשנת 2009) ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית

בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתיה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית

הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות). החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. {{הערה| נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}} נתונים אלה של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער באים יחד עם נתונים על עליה ב[[עישון בקרב בני נוער]] בישראל, צריכת [[סוכר]] גבוה מאד ו[[השמנה]] בקרב בני נוער בישראל ונתונים על [[פעילות גופנית]] נמוכה בקרב בני נוער - כל הנתונים האלה מצביעים על עליה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] בקרב בני נוער, דבר שעלול לגרור בעיות בריאות בעשורים הבאים כאשר בני נוער אלה יתבגרו.

הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות). החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. {{הערה| נעמי שלג מי-עמי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02326.pdf צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער], מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009}}

[[ארגון הבריאות העולמי]] וגורמי בריאות נוספים מחשיבים [[אלכוהול ובריאות| אלכוהול]] כ[[גורם סיכון בריאותי]] חשוב.{{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} מחקר מקיף מאד שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים אלה צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא [[סרטן]] (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).{{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון מחלות, תאונות וסיבות בין היתר - 15% ממקרי המוות עקב [[תאונות דרכים]], 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות, {{הערה|שם=WHO2014-47}}

[[ארגון הבריאות העולמי]] וגורמי בריאות נוספים מחשיבים [[אלכוהול ובריאות| אלכוהול]] כ[[גורם סיכון בריאותי]] חשוב.{{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} מחקר מקיף מאד שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים אלה צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא [[סרטן]] (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).{{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון מחלות, תאונות וסיבות בין היתר - 15% ממקרי המוות עקב [[תאונות דרכים]], 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות (לדוגמה טביעה עקב שחיה תחת השפעת אלכוהול). {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}}  

נתונים אלה של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער באים יחד עם נתונים על עליה ב[[עישון בקרב בני נוער]] בישראל, צריכת [[סוכר]] גבוה מאד ו[[השמנה]] בקרב בני נוער בישראל ונתונים על [[פעילות גופנית]] נמוכה בקרב בני נוער - כל הנתונים האלה מצביעים על עליה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] בקרב בני נוער, דבר שעלול לגרור בעיות בריאות בעשורים הבאים כאשר בני נוער אלה יתבגרו.

===הפחתת צריכת אלכוהול ועישון בקרב בני נוער באיסלנד===

בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות ב[[איסלנד]] להיות מודעים לבעיות של צריכת [[אלכוהול]] סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו 40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר ב[[פעילות גופנית]] וספורט.

 

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים. היתה ירידה משיעור  42% של בני נוער ששתו אלכוהול (בחודש האחרון) בשנת 1998 ל- 5% בלבד בשנת 2016. בנוסף היתה גם ירידה חדה בצריכת [[עישון בקרב בני נוער|סיגריות]] וקנביס.  {{הערה|ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, [http://www.xn--7dbl2a.com/2017/01/23/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A4/#sthash.p3u5NFuT.vVbjCoPO.dpbs ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער], אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017}}

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}