| נקודה חשובה ומרכזית בספר היא שתהליך האבולוציה אינו תהליך מקרי לגמרי. שכן הוא כולל בתוכו הן מוטציות גנטיות מקריות אבל גם את המנגנון של הברירה הטבעית, שלמרות היותו עיוור ונטול כוונה לטווח ארוך, הוא גורם לכך שמי שלא מצליח לשרוד או להוליד צאצאים לא יכול להעביר הלאה את הגנים שלו, ובמובן זה הברירה הטבעית היא לא דבר מקרי וכמותה גם לא התהליך של אבולוציה ביולוגית. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו, לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור". | | נקודה חשובה ומרכזית בספר היא שתהליך האבולוציה אינו תהליך מקרי לגמרי. שכן הוא כולל בתוכו הן מוטציות גנטיות מקריות אבל גם את המנגנון של הברירה הטבעית, שלמרות היותו עיוור ונטול כוונה לטווח ארוך, הוא גורם לכך שמי שלא מצליח לשרוד או להוליד צאצאים לא יכול להעביר הלאה את הגנים שלו, ובמובן זה הברירה הטבעית היא לא דבר מקרי וכמותה גם לא התהליך של אבולוציה ביולוגית. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו, לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור". |
| + | בפרק הראשון של הספר דן דוקינס בשאלה מה הן [[מערכות מורכבות]] שבהן הוא רוצה לעסוק. לדוגמה מה מורכב במערכות כמו שעונים, קטרים, פילים וסמורים, לעומת עצמים אחרים כמו הירח, או הרים. הוא גם דן בשאלה מה הוא הסבר מספק למערכות מורכבות כאלה . הוא מדגיש את החשיבות של פרוק מערכת מורכבת לתת מערכות פשוטות יותר, הסבר כללי מה כל תת מערכת מבצעת וכיצד כל תת מערכת תורמת את חלקה ופועלת ביחס לשאר המערכות. בשלב הבא ניתן לצלול לתוך כל תת-מערכת ולבקש הסבר מורכב יותר על פעילות של מערכת זו. |
| הבעיה של תוכנת הויזל היא שהסדר שמתקבל בסוף ידוע מראש למתכנת של התוכנה. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. כדי להראות דבר דומה יותר לאבולוציה | | הבעיה של תוכנת הויזל היא שהסדר שמתקבל בסוף ידוע מראש למתכנת של התוכנה. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. כדי להראות דבר דומה יותר לאבולוציה |
− | המשך הפרק עוסק ב"ביומופרים" - ציורים של מעין "עצים" במחשב שמתשנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור מוטיציות וסלקציה. דוקינס משתמש ב-9 "גנים" שמשפיעים על תכונות כמו אורך של כל "ענף" של העץ בציור, הזווית של ענף חדש יחסית לענפים קודמים, מספר הרקוסיות שיש בכל "עץ" וכו'. כל עץ שנוצר בשיטה זו מוקף על ידי 18 עצים אחרים שבהם הביטוי של רק גן אחד משתנה, עם סימן של פלוס אחד או מינוס אחד. בכל דור ודור בוחרים ביומורף או "עץ" חדש. הסלקציה היא סלקציה מלכותית ולא טבעית - העין האנושית בוחרת את אחד מ- 18 העצים שיהיה יורש וממשיכים את התהליך הלאה. דוקינס מדגים באמצעות תוכנה זו איך תוך מספר קטן של מהלכים כאלה - כ 40 דורות - ניתן להגיע ל"יצורים" מורכבים מאד שדומים לחרקים, מטוסים, עכבישים, שושנים וכו'. בנוסף קשה לנחש מראש מה יהיו ההשלכות של סלקציות שמבוצעות בתחילה או באמצע של התהליך. הוא מעיד כי ציפה שהתוכנה תניב דוגמאות כמו עצים שונים כמו אשוחים, ארזים, ברושים וכו' ולא ציפה למגוון העצום של צורות שנוצר. כמו כן אם ידוע לכם מראש מה הצורה שאליה תרצו להגיע - קשה להגיע אליה מבחירה של שלבים בדרך. כמו כן הדבר מדגים את המגוון העצום של צורות שניתן להגיע אליהם - כאשר מדובר ב-9 "גנים" בלבד, וזאת לעומת מאות אלפי גנים שקיימים בטבע. דוקינס טוען כי המגוון הגדול של יצורים חיים שהתקיימו ומתקיימים בטבע הם רק אחוז זעיר מאד לעומת העושר הגדול של מפלצות שונות שהיו מתקבלות לו היינו מנסים לפסוע ב"היפר מרחב" שנוצר על ידי כלל הצירופים האפשריים של גנים זה עם זה. | + | המשך הפרק עוסק ב"ביומופרים" - ציורים של מעין "עצים" במחשב שמתשנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור מוטיציות וסלקציה. דוקינס משתמש ב-9 "גנים" שמשפיעים על תכונות כמו אורך של כל "ענף" של העץ בציור, הזווית של ענף חדש יחסית לענפים קודמים, מספר הרקוסיות שיש בכל "עץ" וכו'. כל עץ שנוצר בשיטה זו מוקף על ידי 18 עצים אחרים שבהם הביטוי של רק גן אחד משתנה, עם סימן של פלוס אחד או מינוס אחד. בכל דור ודור בוחרים ביומורף או "עץ" חדש. הסלקציה היא סלקציה מלכותית ולא טבעית - העין האנושית בוחרת את אחד מ- 18 העצים שיהיה יורש וממשיכים את התהליך הלאה. דוקינס מדגים באמצעות תוכנה זו איך תוך מספר קטן של מהלכים כאלה - כ 40 דורות - ניתן להגיע ל"יצורים" מורכבים מאד שדומים לחרקים, מטוסים, עכבישים, שושנים וכו'. בנוסף קשה לנחש מראש מה יהיו ההשלכות של סלקציות שמבוצעות בתחילה או באמצע של התהליך. הוא מעיד כי ציפה שהתוכנה תניב דוגמאות כמו עצים שונים כמו אשוחים, ארזים, ברושים וכו' ולא ציפה למגוון העצום של צורות שנוצר. כמו כן אם ידוע לכם מראש מה הצורה שאליה תרצו להגיע - קשה להגיע אליה מבחירה של שלבים בדרך. כמו כן הדבר מדגים את המגוון העצום של צורות שניתן להגיע אליהם - כאשר מדובר ב-9 "גנים" בלבד, וזאת לעומת מאות אלפי גנים שקיימים בטבע. דוקינס טוען כי המגוון הגדול של יצורים חיים שהתקיימו ומתקיימים בטבע הם רק אחוז זעיר מאד לעומת העושר הגדול של מפלצות שונות שהיו מתקבלות לו היינו מנסים לפסוע ב"היפר מרחב" שנוצר על ידי כלל הצירופים האפשריים של גנים זה עם זה. |