שינויים

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (באנגלית: '''Antibiotic resistance''') היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות Multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (באנגלית: '''Antibiotic resistance''') היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות Multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

[[קובץ:Antibiotic sensitvity and resistance.JPG|ממוזער|350PX|דוגמה לעמידות לאנטיביוטיקה - צלחות פטרי המכילות חיידקים ועיגולים לבנים שהם סוגים שונים של אנטיביוטיקה. בצלחת משמאל החיידקים פגיעים לכל 7 סוגי האנטיביוטיקה שנבדקו, ולכן מסביב לכל עיגול לבן יש טבעת ריקה שבה החיידקים מתו. בצלחת הימנית החיידקים פגיעים בצורה מלאה רק ל-3 סוגי אנטיביוטיקה]]

[[קובץ:Antibiotic sensitvity and resistance.JPG|ממוזער|350PX|דוגמה לעמידות לאנטיביוטיקה - צלחות פטרי המכילות חיידקים ועיגולים לבנים שהם סוגים שונים של אנטיביוטיקה. בצלחת משמאל החיידקים פגיעים לכל 7 סוגי האנטיביוטיקה שנבדקו, ולכן מסביב לכל עיגול לבן יש טבעת ריקה שבה החיידקים מתו. בצלחת הימנית החיידקים פגיעים בצורה מלאה רק ל-3 סוגי אנטיביוטיקה]]

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם. [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון מהחי]] ושל [[חברות תרופות]] מונע הפחתת שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך בקרב בעלי חיים במדינות כמו ארצות הברית ובישראל, דבר שעלול לגרור התרגלות של חיידקים מעורר מחלות.  

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם. [[לובי פוליטי]] של [[חברות מזון מהחי]] ושל [[חברות תרופות]] מונע הפחתת שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך בקרב בעלי חיים במדינות כמו ארצות הברית ובישראל, דבר שעלול לגרור התרגלות של חיידקים מעורר מחלות.  

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב2014, טוען כי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית אלא דבר שמתרחש היום. הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות, ומתעד את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי. מגיפה של חיידק עמיד לאנטיביוטקה נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]] מסוכן מאד ואף [[סיכוני אסון עולמיים|סיכון אסון עולמי]] שעלול לסכן את הציבליזציה כולה.  

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב2014, טוען כי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית אלא דבר שמתרחש היום. הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות, ומתעד את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי. מגיפה של חיידק עמיד לאנטיביוטיקה נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]] מסוכן מאד ואף [[סיכוני אסון עולמיים|סיכון אסון עולמי]] שעלול לסכן את הציביליזציה כולה.  

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "AP" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "AP" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות, החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות, החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

לנוכח גוף המחקר הגדול הקושר בין זרזי גדילה אנטיביוטיים לבין עמידות חיידקים בבעלי חיים ובאדם, אסר האיחוד האירופי עוד ב-2006 על המדינות החברות בו להשתמש באנטיביוטיקה מכל סוג שהוא בתור זרז גדילה.  במקומות אחרים בעולם, בין היתר בארצות הברית, בסין וגם בישראל, אין איסור כזה.                

לנוכח גוף המחקר הגדול הקושר בין זרזי גדילה אנטיביוטיים לבין עמידות חיידקים בבעלי חיים ובאדם, אסר האיחוד האירופי עוד ב-2006 על המדינות החברות בו להשתמש באנטיביוטיקה מכל סוג שהוא בתור זרז גדילה. במקומות אחרים בעולם, בין היתר בארצות הברית, בסין וגם בישראל, אין איסור כזה. 

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את [[לובי פוליטי|הלוביסטים]] של [[תעשיית בעלי החיים]] ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|http://cmr.asm.org/content/24/4/718.full}}.

על אף הראיות הרבות שנצברו, קשה לעקוב אחרי המסלול שעושים הגנים העמידים מבעלי החיים לחיידקים שמזיקים לבני האדם. קיימת קבוצה עצומה ומגוונת של חיידקים בלתי מזיקים שיכולה לשאת ולהעביר את הגנים. חיידקים אלה הם מאגר נסתר של גני עמידות, ויוצרים מסלולים סבוכים בהם גני עמידות יכולים לעבור אופקית מבעלי החיים ישירות, או בדרך כלל בעקיפין, ולעשות את דרכם לתוך החיידק המסוכן לאדם. עם תנועה כה רבה של גנים בין מארחים שונים, פחות סביר למצוא את אותם חיידקים בדיוק בחיות ובבני אדם, ויותר סביר למצוא את גני העמידות עצמם. ואף גנים אלה עצמם עשויים להשתנות במהלכם דרך המארחים השונים. עד כה המסלולים הנפתלים שעושים הגנים היקשו על הניסיונות להתחקות אחר תנועתם, ולהוכיח את מעבר הגנים העמידים מבעלי חיים לאדם. קושי זה משמש את [[לובי פוליטי|הלוביסטים]] של [[תעשיית בעלי החיים]] ו[[תעשיית התרופות]] בארצות הברית כדי לטעון שהראיות הקיימות הן נסיבתיות בלבד, ואין קשר בין תעשיית בעלי החיים לעמידות לאנטיביוטיקה באדם{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/politics/feeding-antibiotics-to-cows-is-bad-for-humans-but-congress-wont-stop-it-new-report-says/2013/10/22/ecd2de08-3afd-11e3-a94f-b58017bfee6c_story.html Report: Feeding antibiotics to livestock is bad for humans, but Congress won’t stop it]}}{{הערה|[http://www.takepart.com/feature/2014/06/06/antibiotic-resistance-from-meat Meat Is Murder—but It’s People Being Killed (and Not How You Think)]}}. לאור זה בארצות הברית אין הגבלות על השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית בעלי החיים אלא המלצות בלבד{{הערה|http://cmr.asm.org/content/24/4/718.full}}.

===דבר===

===דבר===

הדבר הוא מחלה חיידקית מסוכנת. זהו החשוד העיקרי כ"המוות השחור" - מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים בשנים 1347–1351 וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. סוגי הדבר מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוה דבר שתרם למגפת דבר שהיתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html]

הדבר הוא מחלה חיידקית מסוכנת. זהו החשוד העיקרי כ"המוות השחור" - מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים בשנים 1347–1351 וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. סוגי הדבר מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוה דבר שתרם למגפת דבר שהיתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html]

===MRSA===

===MRSA===

===פיתוח תחליפים לאנטיביוטיקה===

===פיתוח תחליפים לאנטיביוטיקה===

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים ניטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להיצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להיצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

צעדי הבלימה בהם נוקטים בתי חולים בישראל כוללים:[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

צעדי הבלימה בהם נוקטים בתי חולים בישראל כוללים:[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

* נוהל לבידוד מאושפזים המאובחנים כנשאי חיידקים עמידים, או אשפוזם יחד בחדרים נפרדים במחלקות, בעיקר במחלקות הפנימיות.

* נוהל לבידוד מאושפזים המאובחנים כנשאי חיידקים עמידים, או אשפוזם יחד בחדרים נפרדים במחלקות, בעיקר במחלקות הפנימיות.

* לפי נוהל שהופץ ביולי 2007, הוחלט להגביל את סוגי המזונות המותרים להכנסה למחלקות על ידי המבקרים.

* לפי נוהל שהופץ ביולי 2007, הוחלט להגביל את סוגי המזונות המותרים להכנסה למחלקות על ידי המבקרים.

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

==ניתוח כלכלי==

==ניתוח כלכלי==

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] שימוש מוגזם ולא אחראי באנטיביוטיקה הוא סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מכך אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. באופן דומה ניתן להתסכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] שימוש מוגזם ולא אחראי באנטיביוטיקה הוא סוג של [[השפעה חיצונית]] - החולה או החקלאי נהנים מכך אבל חלק מהעלות מוטלת על ציבור אחר. באופן דומה ניתן להסתכל על יעילות של ריפוי באנטיביוטיקה כעל סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן קל להנות מקיום של זנים לא עמידים גם אם לא שילמת על מאמץ לשמור על אי-עמידות, ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא פוגע בהנאה של אדם אחר. המנגנון הקיים של התחזקות העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד עקב מאמצי חקלאים הוא דוגמה למוצר פרטי (בשר) שפוגע ב[[מוצר ציבורי]] (רגישות חיידקים לאנטיביוטיקה).  

 

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

מידע כללי

מידע כללי

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Antibiotic_resistance עמידות לאנטיביוטיקה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Antibiotic_resistance עמידות לאנטיביוטיקה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=19 מדריך אנטיביוטיקה להורים] קידס-פדיה

* [http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=19 מדריך אנטיביוטיקה להורים] קידס-פדיה

* [http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/illness/articles/antibiotic.htm מדריך קצר לאנטיביוטיקה] ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר שמואל גבעון, קופת חולים כללית, על הנחיות מתי לא כדאי לקחת אנטיביוטיקה והנחיות נוספות לחולים.

* [http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/illness/articles/antibiotic.htm מדריך קצר לאנטיביוטיקה] ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר שמואל גבעון, קופת חולים כללית, על הנחיות מתי לא כדאי לקחת אנטיביוטיקה והנחיות נוספות לחולים.

* [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/antantib-g.htm אנטי אנטיביוטיקה] צבי עצמון, "גליליאו" גיליון 7, עמ' 23-18, נובמבר 1994.  

* [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/antantib-g.htm אנטי אנטיביוטיקה] צבי עצמון, "גליליאו" גיליון 7, עמ' 23-18, נובמבר 1994.  

בעולם:

בעולם:

* [http://www.who.int/drugresistance/documents/surveillancereport/en/ Antimicrobial resistance: global report on surveillance 2014] ארגון הבריאות העולמי, אפריל 2014

* [http://www.who.int/drugresistance/documents/surveillancereport/en/ Antimicrobial resistance: global report on surveillance 2014] ארגון הבריאות העולמי, אפריל 2014

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141521.html בדיקה בארצות הברית: כ-50% מברזי המשקאות הקלים מזוהמים בחיידקים] חלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה, דן אבן, הארץ, 10.01.2010

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141521.html בדיקה בארצות הברית: כ-50% מברזי המשקאות הקלים מזוהמים בחיידקים] חלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה, דן אבן, הארץ, 10.01.2010

* [http://cafe.themarker.com/view.php?t=950473 כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?] יוסי וולפסון, על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי בארצות הברית ובישראל

* [http://cafe.themarker.com/view.php?t=950473 כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?] יוסי וולפסון, על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי בארצות הברית ובישראל

* [http://www.starmed.co.il/News/1121 מלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה] השפעות חומרים אנטי-בקטריאלים ואנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי

* [http://www.starmed.co.il/News/1121 מלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה] השפעות חומרים אנטי-בקטריאלים ואנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים בישראל] שרית רוזנבלום, ynet, 10.01.2010

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832113,00.html חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים בישראל] שרית רוזנבלום, ynet, 10.01.2010

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html דו"ח: 1,500 מקרי תמותה בישראל מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה] דן אבן, הארץ, 28.02.2011.

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html דו"ח: 1,500 מקרי תמותה בישראל מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה] דן אבן, הארץ, 28.02.2011.

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 דו"ח של משרד הבריאות - עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 דו"ח של משרד הבריאות - עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

התמודדות:

התמודדות:

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי,  הארץ, 08.01.2010

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם] מרתה מנדוסה ומרג'י מייסון, אי-פי,  הארץ, 08.01.2010

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה

* [https://www.mosar-sic.org/NR/rdonlyres/4CBDA283-A432-4A61-879B-49C5A8A6DAD7/1303/Hebrew_Leaflet.pdf רשת מוס"ר] - MOSAR - רשת מחקר אירופאית שנועדה לקדם שליטה על עמידות לאנטיביוטיקה במוסדות בריאות ובקהילה

* [http://www.hayadan.org.il/wp/microbes-resistance-for-antibiotics-1201071/ מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה] אתר הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל,‏ יום שני, 12 בפברואר 2007

* [http://www.hayadan.org.il/wp/microbes-resistance-for-antibiotics-1201071/ מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה] אתר הידען, סיינטיפיק אמריקן ישראל,‏ יום שני, 12 בפברואר 2007