שינויים

2016]}}.

2016]}}.

====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====

===מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור===

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}}  

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}}  

'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.'''  רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.

'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.'''  רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.

==== צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב====

=== צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב===

{{הפניה לערך מורחב|מחשוב ירוק}}

{{הפניה לערך מורחב|מחשוב ירוק}}

לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/how-smartphones-are-heating-up-the-planet-92793 How smartphones are heating up the planet] 26.03.2018, The Conversation}}.

לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/how-smartphones-are-heating-up-the-planet-92793 How smartphones are heating up the planet] 26.03.2018, The Conversation}}.

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.{{הערה|ליאור דטל [http://www.themarker.com/news/education/1.3060369 משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר] דה מרקר 6.9.2016}} יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראה מידע בערך [[נייר]].

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.{{הערה|ליאור דטל [http://www.themarker.com/news/education/1.3060369 משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר] דה מרקר 6.9.2016}} יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראה מידע בערך [[נייר]].

==== מאבק בבצורת====

=== מאבק בבצורת===

{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל}}

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.  

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.  

===== חסכון במים =====

==== חסכון במים ====

בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.  [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.  

בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}.  [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.  

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין  "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין  "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.

===== טיהור מים =====

==== טיהור מים ====

בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקיפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקיפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.

===== התפלת מים =====

==== התפלת מים ====

נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת  בישראל כ 542 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות  שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות  זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת  בישראל כ 542 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות  שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות  זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.

מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח [[התפלה בישראל]] גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]].  

מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח [[התפלה בישראל]] גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]].  

===== אגירה טובה יותר של מים =====

==== אגירה טובה יותר של מים ====

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[‏קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאשפר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות.  בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[‏קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאשפר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות.  בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.

==== חקלאות ====

==== חקלאות ===

ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.

ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

==== שמירה והרחבה של הטבע העירוני ====

=== שמירה והרחבה של הטבע העירוני ===

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.  

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.  

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים  מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?]  04.12.2017, ויינט}}  יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים  מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?]  04.12.2017, ויינט}}  יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===

== פעילות אזרחית בנושא האקלים==

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.  

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.