שורה 19: |
שורה 19: |
| * '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.''' | | * '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.''' |
| == אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" == | | == אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" == |
− | המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אורים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשדירות אלה טמרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל לכת באותו המסלול בו הלכו המדינות הבהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר. | + | {{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[התחממות עולמית]], [[מחסור ועודף, [[כלכלת מצב יציב]]}} |
| + | המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת הקידמה שמהווה חלק מהפיתוח או האבולוציה. לפי תפיסה זו כאשר לדוגמה מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר. |
| | | |
− | אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. חוסר ההסכמה של רבים עם תאורית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצתמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. | + | אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה 21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאורית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), הצתמקות כלכלית (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. |
| + | |
| + | יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטיפיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכיים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם. |
| | | |
− | יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטיפיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכיים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר על ידי כעולם כהמצאה טובה בעוד שקית חד פעמית של פלסטיק כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל 2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז ויכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם.
| |
| == היסטוריית החקלאות == | | == היסטוריית החקלאות == |
| {{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}} | | {{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}} |