שורה 16: |
שורה 16: |
| * '''אנתרציט''' - מכיל בין 86% ל-98% פחמן | | * '''אנתרציט''' - מכיל בין 86% ל-98% פחמן |
| | | |
− | ==שימושים== | + | ==כריית פחם== |
| + | כריית פחם היא עבודה קשה ומסוכנת, שהעוסקים בה חשופים למחלות שונות. לאורך רוב ההיסטוריה כורי פחם נחשבו כדוגמה ל"עובדים שחורים" או עובדים עניים מאד שחיים מהיד לפה. עקב [[המהפכה התעשייתית]] גדל הצורך בעוד ועוד פחם ונכרו עוד ועוד מכרות במדינות שונות כמו בריטניה, ארצות הברית וכו'. כורי פחם, בדומה לעובדים רבים במאה ה-18 ו-19 עבדו שעות ארוכות מתחת לאדמה, כאשר המכרות עצמם נמצאים בסכנת התמוטטות, הצפות גז, פיצוצים עקב דליפות גז וכו'. תנאי העבודה הקשים הונצחו בשירים וסיפורים רבים שבהם הכורים הם הצד החלש והפגיע והעני של החברה. לדוגמה דמותו של מורדי, כורה צעיר בספרו של ג'ורג' מקדונלד, "הנסיכה והשדונים". |
| + | |
| + | תנאי העבודה הקשים של הכורים הובילו להקמת [[ארגוני עובדים]] במהלך המאה ה-19 וכן להצטרפות כורים ואיגודים רבים ל[[התנועה הסוציליסטית|תנועה הסוציליסטית]]. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו התנגשויות רבות בין כורי פחם לבין בעלי הון, שכירי חרב שהם שכרו ואף כוחות צבא ומשטרה. דוגמה להתנגשות כזו היה [[הטבח בלאדלו]] באפריל 1914 ו"מלחמות הפחם של קולרדו" בשנים אלה. התנגשויות אלה הובילו לשינוי [[חוקי עבודה|חוקי העבודה]] בארצות הברית בין היתר הגבלה של עבודת ילדים (מה שהעלה את השכר) והגבלת מספר שעות העבודה ביום. דוגמה להתנגשות אחרת היתה בשנות ה-50 של המאה ה-20 מתאורת בסרט [[מלח הארץ (סרט, 1954)|מלח הארץ]]. התנגשות נוספת היתה שביתת הכורים הגדולה באנגליה בשנות ה-80 מול חברות הכרייה ו[[מרגרט תאצ'ר]]. |
| + | |
| + | ==שימושי הפחם== |
| [[קובץ:World energy consumption svg.png|ממוזער|350px|צריכת האנרגיה העולמית לפי סוגי דלקים, 1965-2011. למרות חסרונותיו הרבים הפחם הוא דלק זול במיוחד, ולכן השימוש בו גדל בקצב מהיר יותר מכל הדלקים המחצביים האחרים, בקצב של 8.5% בשנה.]] | | [[קובץ:World energy consumption svg.png|ממוזער|350px|צריכת האנרגיה העולמית לפי סוגי דלקים, 1965-2011. למרות חסרונותיו הרבים הפחם הוא דלק זול במיוחד, ולכן השימוש בו גדל בקצב מהיר יותר מכל הדלקים המחצביים האחרים, בקצב של 8.5% בשנה.]] |
| הפחם הוא מקור [[אנרגיה]] נפוץ במיוחד הניתן להצתה ולבעירה, ובני האדם למדו להשתמש בו ל[[הסקה]] ול[[תעשייה]] מזה זמן רב. היום, השימוש העיקרי בפחם הוא להפקת [[חשמל]]. צריכת הפחם במאתיים השנים האחרונות גדלה פי 100, והשימוש בו ממשיך להתרחב. | | הפחם הוא מקור [[אנרגיה]] נפוץ במיוחד הניתן להצתה ולבעירה, ובני האדם למדו להשתמש בו ל[[הסקה]] ול[[תעשייה]] מזה זמן רב. היום, השימוש העיקרי בפחם הוא להפקת [[חשמל]]. צריכת הפחם במאתיים השנים האחרונות גדלה פי 100, והשימוש בו ממשיך להתרחב. |
| | | |
− | הפחם הבוער מחמם מים ההופכים לקיטור, והלחץ הגבוה של הקיטור משמש לשם סיבוב טורבינה הקשורה לדינאמו המפיק חשמל. [[תחנת כח]] המופעלת על ידי פחם נחשבת למזהמת יותר מאשר תחנות [[נפט]], [[סולר]] או [[גז טבעי]]. אך מצד שני זהו אחד ממקורות האנרגיה הזולים שיש, אם מתעלמים מ[[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום אוויר]], [[גשם חומצי]], [[התחממות עולמית]] ועוד. ולכן השימוש בפחם נפוץ. בתהליך זיקוק פחם נוצר [[קוק (דלק)|קוק]]. | + | הפחם הבוער מחמם מים ההופכים לקיטור, והלחץ הגבוה של הקיטור משמש לשם סיבוב טורבינה הקשורה לדינאמו המפיק חשמל. [[תחנת כח]] המופעלת על ידי פחם נחשבת למזהמת יותר מאשר תחנות [[נפט]], [[סולר]] או [[גז טבעי]]. אך מצד שני זהו אחד ממקורות האנרגיה הזולים שיש, אם מתעלמים מ[[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום אוויר]], [[גשם חומצי]], [[התחממות עולמית]] ועוד. היות והתעלמות כזו היא דבר נפוץ, במסגרת [[הכחשת זיהום]], השימוש בפחם נפוץ. בתהליך זיקוק פחם נוצר [[קוק (דלק)|קוק]]. |
| | | |
| נכון ל-2008, פחם הוא מקור האנרגיה הגדול ביותר ל[[משק החשמל העולמי|ייצור חשמל בעולם]], וחצי מהחשמל בעולם מופק מפחם. פחם הוא מקור האנרגיה השני בחשיבותו ל[[משק האנרגיה העולמי]], וחשיבותו עולה בשנים האחרונות. בשנת 2000 פחם תרם 25% מהאנרגיה העולמית, לעומת 38% שתרם ה[[נפט]]. עד שנת 2011 השימוש בפחם עלה ל-30% מסך הצריכה העולמית והנפט ירד ל-33% (השימוש בשני הדלקים עלה מבחינת אבסולוטית). | | נכון ל-2008, פחם הוא מקור האנרגיה הגדול ביותר ל[[משק החשמל העולמי|ייצור חשמל בעולם]], וחצי מהחשמל בעולם מופק מפחם. פחם הוא מקור האנרגיה השני בחשיבותו ל[[משק האנרגיה העולמי]], וחשיבותו עולה בשנים האחרונות. בשנת 2000 פחם תרם 25% מהאנרגיה העולמית, לעומת 38% שתרם ה[[נפט]]. עד שנת 2011 השימוש בפחם עלה ל-30% מסך הצריכה העולמית והנפט ירד ל-33% (השימוש בשני הדלקים עלה מבחינת אבסולוטית). |
| | | |
− | הפחם יכול לעבור תהליכים כמו הנזלה וגזיפיקציה כדי להשתמש בו כמקור אנרגיה לשימושים אחרים שבהם משתמשים היום בנפט או בגז, אך הדבר כרוך באובדן אחוז גבוה של האנרגיה. | + | הפחם יכול לעבור תהליכים כמו הנזלה וגזיפיקציה כדי להשתמש בו [[אנרגיה|כמקור אנרגיה]] לשימושים אחרים שבהם משתמשים היום ב[[נפט]] או ב[[גז|גז טבעי]], אך הדבר כרוך באובדן אחוז גבוה של האנרגיה. |
| | | |
| ==השפעות סביבתיות של פחם== | | ==השפעות סביבתיות של פחם== |