שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־13:23, 17 בספטמבר 2018

הוסרו 4 בתים , 13:23, 17 בספטמבר 2018

מ

←‏צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב

שורה 129: שורה 129:

'''הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:'''

−

ב 2016 -2018 נערכה בישראל רפורמת התעריפים ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר. המחירים ירדו לפעמים בקרוב לחצי.{{הערה|רכבת ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית[ http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה ציבורית]}}.

+

ב-2016-2018 נערכה בישראל רפורמת התעריפים ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר. המחירים ירדו לפעמים בקרוב לחצי.{{הערה|רכבת ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית[ http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה ציבורית]}}.

'''מסלולי ונתיבי תחבורה ציבורית:'''

שורה 141: שורה 141:

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה.

−

בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. נכון ל 1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ 2 מיליון{{הערה|רעות הדר [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361821 חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים] 20.12.2017, ערוץ 7}}.

+

בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. נכון ל 1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ 2 מיליון{{הערה|רעות הדר [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361821 חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים] 20.12.2017, ערוץ 7}}.

בקיץ 2018 התחילה לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב לוקחת כ 40 דקות. ב 2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ 20 דקות{{הערה|נועה בן צבי [http://mynetkfarsaba.co.il/article/289455/2 חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים] 22.05.2018, Mynetכפר סבא}}. ב 3 ביולי 2018, נפתחו תחנות רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה, ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קוי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות{{הערה|דניאל סלגניק [https://www.tzomet-ran.co.il/news/17655 לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת?] 27.06.2018, צומת השרון, רעננה}}{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/pages/updates/hod_hasharon.aspx רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב]}}.

−

ב 18 בספטמבר 2018 צפויה ~~להפתח~~ תחנת הרכבת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

+

ב-18 בספטמבר 2018 צפויה להיפתח תחנת הרכבת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם"{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

−

ב 23 לספטמבר 2018 צפויה ~~להפתח~~ המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית ~~תגיעה~~ בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב ~~כעט~~. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

+

ב-23 לספטמבר 2018 צפויה להיפתח המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית תגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

באוקטובר 2018 צפויה להפתח תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת הדרום{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}.

−

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב 5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ 70%. ב 2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב- 468 רכבות המופעלות מידי יום ב- 12 קווים, היוצאים מ- 61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ 65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.

+

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ 65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.

אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל 2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל

שורה 158: שורה 158:

* החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}

−

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 ~~קוי~~ אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

+

* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קווי אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל-61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.

* בהתחייבויות של ישראל להפחתת פליטות כאשר דובר על הפחתה בנסועה הפרטית הוזכרו הפרויקטים של הרכבת הקלה. ואכן החלה הקמת [[הרכבת הקלה בגוש דן]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95] וב 2011 החלה לפעול [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הרכבת הקלה בירושלים].

שורה 180: שורה 180:

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}

−

שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא [[שימוש חוזר]]. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8 שימוש חוזר]ויקיפדיה}}.

שורה 248: שורה 247:

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.

−

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ~~ב 50~~-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

+

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב50-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).

−

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל 100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

+

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות

שינויים

התמודדות ישראל עם שינויי האקלים (הצגת מקור)

גרסה מ־13:23, 17 בספטמבר 2018

תפריט ניווט

חיפוש