4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 10:
שורה 30: − +
←הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים
==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית==
==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית==
=== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ===
=== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ===
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:
'''למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:'''
1. ישראל היא מדינה יחסית רגישה לשינויי האקלים. היא נמצאת על גבול אזור האקלים המדברי חצי ממנה הוא מדבר, כלומר עלייה בטמפרטורה וירידה בכמות המים, יכולה להפוך אותה למדבר. זה בדיוק מה שקורה ככל שהטמפרטורה העולמית עולה ולכן היא צריכה לפעול בכל הכוח כדי לפתור את משבר האקלים.
2. ישראל היא מדינה אשר פולטת פחות מחצי אחוז מהפליטות העולמיות. לעומת זאת יש לה השפעה רבה על מדינות כמו ארצות הברית ועל מדינות רבות נוספות. היא יכולה להשפיע על המדינות האלה כדי שיצמצמו פליטות.
3. ישראל היא מדינה שיכולה לעזור בכסף שלה ובטכנולוגיה למדינות שונות להתגבר על שינויי האקלים. לדוגמה בהשקייה בטפטפות, בנטיעת עצים ל"חומה היראוקה הגדולה" שאמורה לעזור לעצור את המדבר.
4. בים ליד ישראל נתגלו הרבה מאגרי גז ונפט. החברות שונות רוצות לנצל כמה שיותר מהגז והנפט הזה כדי להרוייח כמה שיותר לפני שמחיר נמוך יותר של אנרגיות מתחדשות יהפוך אתם ללא אטרקטיביים. אבל זה יכול להגביר את הפליטות משמעותית.
5. ישראל היא מדינה הנמצאת לעיתים קרובות בסכסוך עם שכניה. הסכם שלום יכול לעזור משמעותית לפתור ארת הבעיה ברמה המקומית: יפסקו הפגיעות בצמחייה מהצטות ועקירות אשר מהווים חלק מהסכסוך ועוזרים למדבר לכבוש את הארץ, בעת שריפה הצפה או עוד אירוע קיצון המדינות יוכלו לעזור זה לזו(כמו שהיה לדוגמה בגל השרפות בנובמבר 2016). ישראל תוכל לספק מזון למדינות הזקוקות לו ומדינות אחרות יוכלו לעזור לה באספקת מים טבעיים. כמו כן, זה יעזור לפתור את הבעיה ברמה הגלובאלית, כי הסכסוך הזה הוא אחד מהגורמים לסכסוך בין הגוש המערבי למוסלמי בכלל והפסקת הסכסוך בינהם תוכל לעזור גם להפחתת הפליטיות וגם במניעת קריסת המדינות במזרך התיכון בגלל השפעות שונות של שינויי אקלים.
6. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. מצד אחד האוכלוסייה שלה גדלה במהירות מצד שני עקב שינויי האקלים, המדבר מצמצם את השטחים הירוקים שלה. העלייה בטמפרטורה מחייבת נקיטת צעדים כדי לספק אקלים סביר ברחובות ועצים יכולים להוריד את הטמפרטורה בעשרות מעלות. ישראל זקוקה לכמה שיותר י תהום כדי שאפשר יהיה לשאוב והשטחים הירוקים מאפשרים חלחול ושימור המים בקרקע. הדבר מחייב שמירה על [[יערות בישראל|השטחים הירוקים מחוץ לערים]] וגם על [[טבע עירוני בישראל|אלה שבתוכם]]. ודווקא בשנים האחרונות התגברה הפגיעה בשטחים האלה. הסיבה היא בנייה מוגברת בגלל שטוענים שחסרים דירות כבישים, חניות, הפיכת החצרות למשטחי בטון לעיתים קרובות גם למטרות חניה וגינון אינטנסיבי. אין שום צורך לבנות על השטחים הירוקים כי את כל הצרכים של מדינת ישראל בדירות לעשרות השנים הקרובות אפשר לפתור בקלות באמצעות בנייה במקום חניות וכבישים, הגבהת בניינים קיימים, אכלוס דירות ריקות ובנייה במקום אזורי תעשייה, בסיסי צהל נטושים וקניוני רפאים.
כנראה הצעד המשמעותי ביותר בנושא הוא התנתקות מ[[מכונית|מהרכב הפרטי]]: בגלל המכוניות, שטחים עצומים מתבזבזים על [[חניה|חניות]], בגלל הרכבים נוצרים פקקים ואז צריכים לסלול כבישים חדשים מה שמכסה עוד שטחים ירוקים בבטון וגורם ל[[קיטוע בתי גידול]], כאשר יש יותר מידי פקקים זיהום אוויר ורעש בגללם האנשים נוהגים לבנות פרבר חדש על חשבון השטחים הירוקים למרות שיש עוד הרבה מקום ביישוב הישן. כמו כן קשה להגביה בתים במצב כזה, כי כאשר לכל משפחה יש 1-2 רכבים לבניין גבוה ידרשו המון חניות ואז יצטרכו לבנות בתים במרחק גדול מידי אחד מהשני כדי שיהיה מספיק מקום לחניות. בנוסף, אם לשים כמה בתים גבוהים ליד, יווצר פקק אדיר כאשר כל הדיירים ירצו לנסוע לעבודה או ללימודים. לכן חשוב להגביר שימוש בהליכה, אופניים ותחבורה ציבורית.
7. ישראל היא מדינה שיש לה לא מעט שטחי חוף אבל מהרבה סיבות כמו בנייה ועוד, החוף נעשה פחות ופחות נגיש לציבור. כתוצאה מכך הפכו לפופולריות מאוד הבריכות הפרטיות אבל השימוש בהם גורם לבזבוז מים עצום וישראל להפך צריכה לחסוך בהם. לכן חשוב להנגיש כמה שיותר את החופים לציבור.
'''מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:'''
* גניזת התכניות שיגבירו את הפליטות גזי החממה וזיהום האוויר, כמו לדוגמה [[זיהום אוויר בחיפה|הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה]], [[פראקינג|קידוחי הנפט הבלתי קונבנציונליים בגולן]], המכרה ל[[דשן כימי]] בערד, הקמת תחנות כוח על גז המייצרות יותר חשמל ממה שישראל צריכה. הדבר ישפיע גם הפליטות בישראל וגם על הפליטות בחו"ל מהמגזרים: חשמל, תעשייה, תחבורה, חקלאות.
* גניזת התכניות שיגבירו את הפליטות גזי החממה וזיהום האוויר, כמו לדוגמה [[זיהום אוויר בחיפה|הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה]], [[פראקינג|קידוחי הנפט הבלתי קונבנציונליים בגולן]], המכרה ל[[דשן כימי]] בערד, הקמת תחנות כוח על גז המייצרות יותר חשמל ממה שישראל צריכה. הדבר ישפיע גם הפליטות בישראל וגם על הפליטות בחו"ל מהמגזרים: חשמל, תעשייה, תחבורה, חקלאות.
* לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
* לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
* אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש. במקום בנייה על השטחים הפתוחים קודם כל לבנות במקום חניות וכבישים מיותרים, תוך מעבר לתחבורה ציבורית, לאכלס דירות קירות, לבנות במקום שטחי תעשייה, בסיסי צה"ל נטושים, במקום "קניוני רפאים"(כלומר קניונים שאין בהם קהל בכמות משמעותית), להגביהה בניינים קיימים. זה חשוב גם כי הצמחייה קולטת פחמן דו חמצני, אך גם כי הצמחייה מסייעת במיתון טמפרטורות קיצוניות קליטת זיהום אוויר ועוד פעולות שיכולים לעזור בהסתגלות לשינויי האקלים. יש לציין גם שהטבע גם נפגע בגלל שינויי האקלים ולכן צריך לשמור עליו עוד יותר.
* אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש.
* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].
* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].