שינויים

'''הוידוי של מתנקש כלכלי ''' (באנגלית: '''Confessions of an Economic Hit Man''') הוא ספר שנכתב על ידי ג'ון פרקינס (John Perkins) ויצא לאור בשנת 2004. הוא מתאר את הקריירה שלו בחברת הייעוץ chas.T.main שבה עבד לאחר שהתראיין עבור סוכנות הביון האמריקאית (NSA) פרקינס טוען כי הראיון היה ראיון סינון שהוביל להעסקתו בחברת הייעוץ למה שהוא מכנה "מתנקש כלכלי".  

'''וידויו של מתנקש כלכלי ''' (באנגלית: '''Confessions of an Economic Hit Man''') הוא ספר שנכתב על ידי ג'ון פרקינס (John Perkins) ויצא לאור בשנת 2004. הוא מתאר את הקריירה שלו בחברת הייעוץ chas.T.main שבה עבד לאחר שהתראיין עבור סוכנות הביון האמריקאית (NSA) פרקינס טוען כי הראיון היה ראיון סינון שהוביל להעסקתו בחברת הייעוץ למה שהוא מכנה "מתנקש כלכלי".  

סיפורו של ג'ון פרקינס כ"מתנקש כלכלי" הוא החלק המרכזי בסרט "[[צייטגייסט: תוספת (סרט)]]" (Zeitgeist: Addendum) בוא הוא מגולל שורה של שליטים במדינות עולם שלישי ששוכנעו לקחת הלוואה, הושחתו, נרצחו או שהופלו במהפכה, במטרה לשרת אינטרסים עסקיים של תאגידים אמריקאים או של אליטה אמריקאית שלטונית.  

סיפורו של ג'ון פרקינס כ"מתנקש כלכלי" הוא החלק המרכזי בסרט "[[צייטגייסט: תוספת (סרט)]]" (Zeitgeist: Addendum) בוא הוא מגולל שורה של שליטים במדינות עולם שלישי ששוכנעו לקחת הלוואה, הושחתו, נרצחו או שהופלו במהפכה, במטרה לשרת אינטרסים עסקיים של תאגידים אמריקאים או של אליטה אמריקאית שלטונית.  

פרקינס טוען שאם שלב זה לא מצליח, נשלחים "תנים". אלו הם נוכלים שמנסים להפיל את השלטון על ידי מזימה כלכלית, ייזום מהפכה, התנקשות וכו'. באם הדבר זה לא מצליח נשלח הצבא האמריקאי.  

פרקינס טוען שאם שלב זה לא מצליח, נשלחים "תנים". אלו הם נוכלים שמנסים להפיל את השלטון על ידי מזימה כלכלית, ייזום מהפכה, התנקשות וכו'. באם הדבר זה לא מצליח נשלח הצבא האמריקאי.  

לפי פרקינס, הוא החל לכתוב את הספר בשנות ה-1980, אבל איומים והצאות שוחד תמיד שכנעו אותו לחדול מכך.  

לפי פרקינס, הוא החל לכתוב את הספר בשנות ה-80 של המאה ה-20, אבל איומים והצעות שוחד תמיד שכנעו אותו לחדול מכך.  

בספר, פרקינס מכחיש באופן מתמיד קיומה של "[[קונספירציה]]". לדבריו הוא גויס בסוף שנות ה-60 על ידי סוכנות הביון המרכזית, אבל עבד לבסוף בתאגידים פרטיים. המתנקש הכלכלי הראשון לטענתו פעל בתחילת שנות ה-1950, Kermit Roosevelt, Jr., נכד של הנשיא טדי רוזוולט, שהפיל את ממשלת איראן בראשותו של מוסאדק, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. ההצלחה שלו לעשות זאת בלי שפיכות דמים ניכרת ובלי התערבות צבאית, רק על ידי השקעה של כמה מיליונים כדי להכניס את השאח במקום מוסאדק, הדגימה כי הרעיון של "מנתקש כלכלי" היה רעיון מצויין. בניגוד להתערבות צבאית לא היה חשש כי פעולה כזו תגרור עימות צבאי עם ברית המועצות. הבעיה בכך לפי פרקינס היתה שרוזוולט היה סוכן CIA שהועסק על ידי הממשלה. אם היה נתפס ממשלת ארצות הברית היתה מסתבכת. לכן ההחלטה היתה להשתמש בארגונים כמו הCIA וNSA לגייס אנשים פוטנציאלים ולשלוח אותם לעבוד בתאגידים פרטיים כמו חברות הנדסה, חברות בנייה, כך שאם אלה יתפסו לא יהיה שום קשר בינם לבין הממשלה.  

בספר, פרקינס מכחיש באופן מתמיד קיומה של "[[קונספירציה]]". לדבריו הוא גויס בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי סוכנות הביון המרכזית, אבל עבד לבסוף בתאגידים פרטיים. המתנקש הכלכלי הראשון לטענתו פעל בתחילת שנות ה-1950, Kermit Roosevelt, Jr., נכד של הנשיא טדי רוזוולט, שהפיל את ממשלת איראן בראשותו של מוסאדק, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. ההצלחה שלו לעשות זאת בלי שפיכות דמים ניכרת ובלי התערבות צבאית, רק על ידי השקעה של כמה מיליונים כדי להכניס את השאח במקום מוסאדק, הדגימה כי הרעיון של "מתנקש כלכלי" היה רעיון מצוין. בניגוד להתערבות צבאית לא היה חשש כי פעולה כזו תגרור עימות צבאי עם ברית המועצות. הבעיה בכך לפי פרקינס הייתה שרוזוולט היה סוכן CIA שהועסק על ידי הממשלה. אם היה נתפס ממשלת ארצות הברית הייתה מסתבכת. לכן ההחלטה הייתה להשתמש בארגונים כמו הCIA וNSA לגייס אנשים פוטנציאלים ולשלוח אותם לעבוד בתאגידים פרטיים כמו חברות הנדסה, חברות בנייה, כך שאם אלה יתפסו לא יהיה שום קשר בינם לבין הממשלה.  

==ראו גם==

==ראו גם==