שינויים

'''תעשיית הפרוות''' היא תעשיית ייצור ביגוד או מוצרים נלווים מחומר גלם שמקורו בפרוות או עורות של בעלי חיים שניצודו או שגודלו במיוחד למטרה זו, במפעלים שיועדו לכך או מסחר במוצרים שיוצרו מחומרי גלם אלה.

'''תעשיית הפרוות''' היא תעשיית ייצור ביגוד או מוצרים נלווים מחומר גלם שמקורו בפרוות או עורות של בעלי חיים שניצודו או שגודלו במיוחד למטרה זו, במפעלים שיועדו לכך או מסחר במוצרים שיוצרו מחומרי גלם אלה.

[[קובץ:HKfashion-week-08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה של ארגון PETA לזכויות בעלי חיים נגד שימוש בפרווה בהונג-קונג]]

[[קובץ:HKfashion-week-08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה של ארגון PETA לזכויות בעלי חיים נגד שימוש בפרווה בהונג-קונג]]

כיום, כ-85% מהפרוות בעולם מגיעות מחיות שמגודלות בחוות של תעשיית הפרוות. חווה שכזו מחזיקה בדרך כלל אלפי בעלי חיים, ושיטות הגידול שלהן דומות ברחבי העולם.  רוב החיות המגודלות להפקת פרווה, כלואות כל חייהן בכלובי רשת קטנים וחשופים, בתנאים ההורסים את בריאותן. לעיתים קרובות מומתות החיות בשיטות אכזריות מאד במטרה לשמר את הפרווה במצב טוב.  

כיום, כ-80% מהפרוות בעולם מגיעות מחיות שמגודלות בחוות של תעשיית הפרוות ושאר החיות ניצודות בטבע. חווה שכזו מחזיקה בדרך כלל אלפי בעלי חיים, ושיטות הגידול שלהן דומות ברחבי העולם.  רוב החיות המגודלות להפקת פרווה, כלואות כל חייהן בכלובי רשת קטנים וחשופים, בתנאים ההורסים את בריאותן. לעיתים קרובות מומתות החיות בשיטות אכזריות מאד במטרה לשמר את הפרווה במצב טוב.  

סין היא מייצאת הפרווה הגדולה בעולם. מדינות אחרות אוסרות על קיום התעשייה בשטחן, כגון אוסטריה, קרואטיה,בריטניה]] ושווייץ. ב[[ישראל]] הועלתה במרץ [[2009]] הצעת [[חוק]] על ידי [[חבר הכנסת]] [[ניצן הורוביץ]] המבקשת לאסור על סחר בפרוות בישראל אך הצעה זו לא התקבלה על ידי [[הכנסת]].{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|הצעת חוק של ח"כ ניצן הורוביץ: לאסור כליל על סחר בפרוות בישראל|1.1250921|17 במרץ 2009}}}}  

בשנת 2008, 64% מבעלי החיים לפרוות גודלו בצפון אירופה. 11% גודלו בצפון אמריקה, והשאר מפוזרות בשאר העולם. {{הערה|1=[https://www.webcitation.org/5kwpYHoMs?url=http://encarta.msn.com/encyclopedia_761574462/fur_industry.html Fur Industry], MSN Encarta, 24 March 2008}} סין היא מייצאת הפרווה הגדולה בעולם. מדינות אחרות אוסרות על קיום התעשייה בשטחן, כגון אוסטריה, קרואטיה, בריטניה ושווייץ. ב[[ישראל]] הועלתה במרץ [[2009]] הצעת [[חוק]] על ידי [[חבר הכנסת]] [[ניצן הורוביץ]] המבקשת לאסור על סחר בפרוות בישראל אך הצעה זו לא התקבלה על ידי [[הכנסת]].{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|הצעת חוק של ח"כ ניצן הורוביץ: לאסור כליל על סחר בפרוות בישראל|1.1250921|17 במרץ 2009}}}}  

המספר הכולל המוערך של החיות המומתות במשקי פרוות מדי שנה הוא כ-31 מיליון. 26 מיליון חורפנים, 4.5 מיליון שועלים, רבע מיליון צ'ינצ'ילות, 150 אלף צובלים ומאות אלפי חיות ממינים נוספים, בהם מכרסמים וחתולים וכלבים.

המספר הכולל המוערך של החיות המומתות במשקי פרוות מדי שנה הוא כ-31 מיליון. 26 מיליון חורפנים, 4.5 מיליון שועלים, רבע מיליון צ'ינצ'ילות, 150 אלף צובלים ומאות אלפי חיות ממינים נוספים, בהם מכרסמים וחתולים וכלבים.  

במהלך [[המאה ה-20]] החלו להתפתח תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]] שקראו להפסקת קיומה של [[תעשיית הפרוות]] על ידי [[חרם צרכנים]]. חלק מכך היה פרסום של תמונות בהן עובדים מכים למוות כלבי ים לבנים כדי להפיק מהן מעילי פרווה. חלק אחר מהמאבק היא התפרסמו פעולות שבמסגרתן הפעילים הצטלמו או הפגינו מול חנויות פרווה בעירום, כאשר רק שלט מחאה מכסה את איבריהם האינטימיים. בפעולות אלה השתתפו גם מפורסמים רבים, ביניהם פמלה אנדרסון ופול מקרטני. לעיתים פעילים נגד פרוות נקטו גם בדרכים אלימות - תקיפת קוני פרווה והשחתת חנויות המוכרות פרווה. פעולות אלה הובילו להקטנת הסחר בפרוות. המאבק נגד תעשיית הפרוות בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 הצליח לצמצם את היקפה בעולם בצורה חסרת תקדים, בעיקר על ידי יצירת [[נורמה חברתית]] נגד שימוש בפרוות במדינות מערביות. באיחוד האירופי נאסרה לכידת חיות באמצעות "מלכודות רגל" נאסרה, ונאסר לייבא פרווה של בעלי חיים שנתפסו במלכודות אלו. כמו כן התפתחו אריגי [[טקסטיל]] מלאכותיים המדמים את הפרוות הטבעיות. בבריטניה נסגרו כ-90% מחנויות הפרווה.  

במהלך [[המאה ה-20]] החלו להתפתח תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]] שקראו להפסקת קיומה של [[תעשיית הפרוות]] על ידי [[חרם צרכנים]]. חלק מכך היה פרסום של תמונות בהן עובדים מכים למוות כלבי ים לבנים כדי להפיק מהן מעילי פרווה. חלק אחר מהמאבק היא התפרסמו פעולות שבמסגרתן הפעילים הצטלמו או הפגינו מול חנויות פרווה בעירום, כאשר רק שלט מחאה מכסה את איבריהם האינטימיים. בפעולות אלה השתתפו גם מפורסמים רבים, ביניהם פמלה אנדרסון ופול מקרטני. לעיתים פעילים נגד פרוות נקטו גם בדרכים אלימות - תקיפת קוני פרווה והשחתת חנויות המוכרות פרווה. פעולות אלה הובילו להקטנת הסחר בפרוות. המאבק נגד תעשיית הפרוות בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 הצליח לצמצם את היקפה בעולם בצורה חסרת תקדים, בעיקר על ידי יצירת [[נורמה חברתית]] נגד שימוש בפרוות במדינות מערביות. באיחוד האירופי נאסרה לכידת חיות באמצעות "מלכודות רגל" נאסרה, ונאסר לייבא פרווה של בעלי חיים שנתפסו במלכודות אלו. כמו כן התפתחו אריגי [[טקסטיל]] מלאכותיים המדמים את הפרוות הטבעיות. בבריטניה נסגרו כ-90% מחנויות הפרווה.  

מאז שנות ה-2000 התאוששה תעשיית הפרוות - הן על ידי העברת משקי גידול למזרח הרחוק, על ידי הסוואת הפרוות במוצרים שונים ועל ידי שיווק למדינות כמו רוסיה שם אין מודעות לנושא. פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי חנויות המשווקות פרבות רגישות ללחץ וכי לחץ עקבי כזה מוביל לוויתרו על שימוש בפרווה. {{הערה|[https://anonymous.org.il/cat39.html פרווה] באתר אנונימוס}} כיום מתמקד המאבק כנגד תעשיית הפרוות ה[[הרפובליקה העממית של סין|סינית]], שהיא הגדולה מבין תעשיות הפרווה העולמיות, וכוללת שימוש בפרוות כלבים וחתולים.

מאז שנות ה-2000 התאוששה תעשיית הפרוות - הן על ידי העברת משקי גידול למזרח הרחוק, על ידי הסוואת הפרוות במוצרים שונים ועל ידי שיווק למדינות כמו רוסיה שם אין מודעות לנושא.  

לדוגמה תעשיית חוות פרוות החורפנים בארצות הברית הגדילה את מספר הפרוות שלה מ-2.5 מיליון ל-3 מיליון פרוות בין שנת 2004 לשנת 2016. {{הערה|[https://furcommission.com/fur-industry-statistics/ Key U.S. Mink Farming Statistics], לשכת הפרווה בארה"ב}}פעילי זכויות בעלי חיים טוענים כי חנויות המשווקות פרוות רגישות ללחץ וכי לחץ עקבי כזה מוביל לוויתרו על שימוש בפרווה. {{הערה|[https://anonymous.org.il/cat39.html פרווה] באתר אנונימוס}} כיום מתמקד המאבק כנגד תעשיית הפרוות ה[[הרפובליקה העממית של סין|סינית]], שהיא הגדולה מבין תעשיות הפרווה העולמיות, וכוללת שימוש בפרוות כלבים וחתולים.

בישראל בקיץ 2005 פרסמה רשת [[קסטרו]] כוונה להביא מוצרים עם פרוות שועלים וארנבונים. מאבק של פעילי זכויות בעלי חיים סיכל כוונה זו. {{הערה|אריאל צֹבל, [https://anonymous.org.il/art234.html קסטרו מורידה את הפרוות], ארגון "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים}} ב-2015 פורסם במבט שני תחקיר{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/spokesman/spokesman.aspx?page=168&entity=1090109 ביטחון המדינה בכסות פרווה דקה] באתר [[רשות השידור]], 27 באפריל 2015}} החושף כיצד סוכל חוק איסור מכירת פרוות בישראל תחת לחץ [[לובי פוליטי|לובי]] של היצרנים באירופה וצפון אמריקה, ובסיוע [[המועצה לביטחון לאומי]].

בישראל בקיץ 2005 פרסמה רשת [[קסטרו]] כוונה להביא מוצרים עם פרוות שועלים וארנבונים. מאבק של פעילי זכויות בעלי חיים סיכל כוונה זו. {{הערה|אריאל צֹבל, [https://anonymous.org.il/art234.html קסטרו מורידה את הפרוות], ארגון "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים}} ב-2015 פורסם במבט שני תחקיר{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/spokesman/spokesman.aspx?page=168&entity=1090109 ביטחון המדינה בכסות פרווה דקה] באתר [[רשות השידור]], 27 באפריל 2015}} החושף כיצד סוכל חוק איסור מכירת פרוות בישראל תחת לחץ [[לובי פוליטי|לובי]] של היצרנים באירופה וצפון אמריקה, ובסיוע [[המועצה לביטחון לאומי]].