47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: + + + + + + + + + + + + + + + +
←נתונים כלכליים ועובדים בתעשייה
בין השנים 2000-2014 גדלה צריכת הבגדים ב-60%. כמות הבגדים המיוצרים בשנה היא מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. [https://reshet.tv/item/news/the-system/season-05/articles/ofna-info-524471/] היות ו[[אוכלוסיית העולם]] עומדת על 7 מיליארד בני אדם, מדובר בייצור של 13 בגדים בשנה לכל אדם בעולם. לטענת פעילים בתחום הגידול בכמויות הביגוד והירידה במחיר יוצר בעיה גדלה של בגדים שלא נלבשים, בגדים שנשלחים לאפריקה או נשלחים למחזור- אבל כמויות הבגדים גדולות כל כך שהדבר יוצר בעיות זיהום ועודף ביגוד גם במדינות העניות.{{הערה|רותם שטרקמן, הדר קנה [https://www.themarker.com/markerweek/1.2893568 מה הבעיה עם בגדים שנמכרים בזול?], ראיון עם מיכל ארבל־לוי, דה מרקר, 26.03.2016 }}
בין השנים 2000-2014 גדלה צריכת הבגדים ב-60%. כמות הבגדים המיוצרים בשנה היא מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. [https://reshet.tv/item/news/the-system/season-05/articles/ofna-info-524471/] היות ו[[אוכלוסיית העולם]] עומדת על 7 מיליארד בני אדם, מדובר בייצור של 13 בגדים בשנה לכל אדם בעולם. לטענת פעילים בתחום הגידול בכמויות הביגוד והירידה במחיר יוצר בעיה גדלה של בגדים שלא נלבשים, בגדים שנשלחים לאפריקה או נשלחים למחזור- אבל כמויות הבגדים גדולות כל כך שהדבר יוצר בעיות זיהום ועודף ביגוד גם במדינות העניות.{{הערה|רותם שטרקמן, הדר קנה [https://www.themarker.com/markerweek/1.2893568 מה הבעיה עם בגדים שנמכרים בזול?], ראיון עם מיכל ארבל־לוי, דה מרקר, 26.03.2016 }}
==השלכות סביבתיות של תעשיית הביגוד==
===השלכות סביבתיות של גידול כותנה===
מדי שנה מגדלים בעולם 27 מיליון טונות של [[כותנה]], בעיקר במדינות דרום אמריקה, אסיה, הודו ואפריקה. לפי החוקרת קייט פלטשר, הדבר דורש 2.5% מסך [[שימוש קרקע|הקרקע מעובדת]] בעולם. כמו כן הדבר דורש 13% מסך [[חומרי הדברה|קוטלי החרקים]] בעולם. לפי הערכה לשם ייצור חולצת טי בודד, נדרש שימוש ב 150 גרם של קוטלי חרקים. {{הערה|שם=layzin| אילנה לייזין, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/ מחזור החיים של הבגדים שלנו], [[זוויות]], 26 במרץ 2017}}
[http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/] חשיפה כרונית בקרב עובדים או שכנים לאתרי ריסוס או מפעלים, עלולה לגרור שורה של [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|נזקים בריאותיים מחומרי הדברה]] כולל [[גורם מסרטן|הגדלת הסיכוי לסרטן]], סוכרת, השפעות על מערכת הרבייה, [[טרטוגן|השפעות על עוברים מתפתחים]], מוטגניות (שינוי גנים), השפעות לרעה על מערכת העצבים (נוירוטוקסיות) לדוגמה [[פרקינסון]].<ref name="berman2014">ד"ר תמר ברמן, [http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/tamarberman.pdf השפעות בריאותיות של חומרי הדברה], המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014</ref> ובנוסף [[חומרי הדברה]] יוצרים בעיות סביבתיות שונות כמו פגיעה ארוכת-טווח ב[[קרקע]] החקלאית.
גידול כותנה דורש שימוש מאסיבי במים - נגדרשים כ1,540 ליטר מים כדי לגדל קילו כותנה.{{הערה|שם=layzin}} דבר זה עלול להחמיר את [[משבר המים העולמי]]. כמו כן נדרש ליטר אחד של [[נפט]] לייצר קילו אחד של כותנה. הנפט נדרש לשם ייצור חומרי הדברה, תפעול מכונות חקלאיות, דלק למטוסי ריסוס ושינוע הכותנה למפעלי טוויה. {{הערה|שם=layzin}}
===השלכות סביבתיות של צביעת הבדים===
מפעלי טקסטיל עושים שימוש בכמויות גדולות של מים כדי לצבוע בדים. לעיתים קרובות המים זורמים לנהרות וגורמים ל[[זיהום מים]]. בעיה כזו מתרחשת לדוגמה בסין. {{הערה|שם=layzin}}
בנוסף, הכותנה עוברת תהליך של ניקוי ו[[הלבנה]] שנועדו לקבע את הצבע יותר טוב על הבד ולקבל את הגוון הרצוי. את הכותנה מלבינים עם מוצרים מבוססי כלורין, כמו sodium hypochlorite ו-sodium chlorite. לעתים משתמשים גם ב-hydrogen peroxide לפני הכלורין. הלבנה כזו מחלישה את סיבי הבד, מה שגורם מאוחר יותר לפירוק והרס מהיר יותר של הבגד - חלק מ[[התיישנות מתוכננת]]. {{הערה|שם=layzin}}
החל מ-2011 מוביל ארגון [[גרינפיס]] קמפיין ציבורי Detox My Fashion, להגברת מודעות ציבורית לנושא של צבעים רעילים בתעשיית האופנה.{{הערה|[https://www.greenpeace.org/archive-international/en/campaigns/detox/fashion/ קמפיין Detox My Fashion] גרינפיס, ארצות הברית}}. מספר חברות אופנה גדולות התחייבו לשיפור בתהליך היצור שלהן. לפי מחקר של גרינפיס, בשנת 2008 יוצרו 260 מיליון זוגות ג'ינס באזור גואנגג'ואו בסין, ואלו היוו 40% ממכנסי הג'ינס שנמכרו בארצות הברית באותה שנה. לפי גרינפיס, הדלתה של "נהר הפנינה" הסמוך הפכה לאחד המקומות מזוהמים ביותר בסין באותה תקופה. לפי מרכז הפיקוח הלאומי של סין, בנהר זורמים כ-8,655 טונות של כימיקלים רעילים, יותר מ-65 אלף טון של אמוניה וחנקות וכ-60 אלף טון של דלק לים בכל שנה. {{הערה|שם=layzin}}
חלק מנזקי הצביעה קשורים בשילוב הדפסים שונים על גבי הבד בשלבים השונים של גזירה ותפירה. שימוש בשיטות דפוס שונות כדי ליצור אפקטים שונים, דורשות שימוש מאסיבי בכימיקלים. לעתים, בסיום הצביעה הבדים מעובדים בחומרים כמו PCP שנועדו לשמר את הבד בתנאי שינוע ואחסון. {{הערה|שם=layzin}}
==ראו גם==
==ראו גם==