שינויים

'''כלבת:'''

'''כלבת:'''

לפי משרד החקלאות וד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, האחראי מטעמה על פיזור החיסונים, מסתבר שההתחממות מחלישה את החיסונים נגד הכלבת בבעלי חיים והבצורת גורמת לחיות הבר להגברת המגע עם חיות-הבית ולכן יש יותר מקרי כלבת גם בבעלי חיים וגם בבני אדם. התופעה מתרחשת בכמה מקומות בעולם, כולל בישראל. יש השערה שההתפרצות קשורה גם למלחמה בסוריה אשר חלקית גם [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשורה]] לשינויי אקלים{{הערה|מאיה פלח, זווית [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5062716,00.html מומחים: זו הסיבה להתפרצות הכלבת בצפון הארץ] 02.01.2018, ויינט}}.

לפי משרד החקלאות וד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, האחראי מטעמה על פיזור החיסונים, מסתבר שההתחממות מחלישה את החיסונים נגד הכלבת בבעלי חיים והבצורת גורמת לחיות הבר להגברת המגע עם חיות-הבית ולכן יש יותר מקרי כלבת גם בבעלי חיים וגם בבני אדם. התופעה מתרחשת בכמה מקומות בעולם, כולל בישראל. יש השערה שההתפרצות קשורה גם למלחמה בסוריה אשר חלקית גם [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשורה]] לשינויי אקלים{{הערה|מאיה פלח, זווית [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5062716,00.html מומחים: זו הסיבה להתפרצות הכלבת בצפון הארץ] 02.01.2018, ויינט}}.

'''קדחת הנילוס המערבי:'''

'''קדחת הנילוס המערבי:'''

העלייה בטמפרטורות הביאה לעלייה בכמות היתושים, דבר שגרם לעלייה במקרי קדחת הנילוס המערבי בישראל. בשנת 2014 דיווחו חוקרים ממשרד הבריאות שלאחר עשורים של התפרצויות מצומצמות וקצרות של קדחת מערב הנילוס בישראל, דווחו קרוב ל-1,400 מקרים של המחלה בשנים 2012-2000. העליות החדות במספר מקרי התחלואה התרחשו במקביל לזיהוי גנוטיפים וירליים חדשים באוכלוסיית היתושים. בשנים 2012-2014 חלה ירידה בכמות המקרים וב 2015 הכמות שוב קפצה למעלה ל 140 מקרים.

העלייה בטמפרטורות הביאה לעלייה בכמות היתושים, דבר שגרם לעלייה במקרי קדחת הנילוס המערבי בישראל. בשנת 2014 דיווחו חוקרים ממשרד הבריאות שלאחר עשורים של התפרצויות מצומצמות וקצרות של קדחת מערב הנילוס בישראל, דווחו קרוב ל-1,400 מקרים של המחלה בשנים 2012-2000. העליות החדות במספר מקרי התחלואה התרחשו במקביל לזיהוי גנוטיפים וירליים חדשים באוכלוסיית היתושים. בשנים 2012-2014 חלה ירידה בכמות המקרים וב 2015 הכמות שוב קפצה למעלה ל 140 מקרים.

'''ויבריו וולניפיקוס'''

'''ויבריו וולניפיקוס'''

מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים, בעקבות גל-חום לבין עלייה בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (Vibrio vulnificus) בישראל.

מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים, בעקבות גל-חום לבין עלייה בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (Vibrio vulnificus) בישראל.

'''קמפילובקטר:'''

'''קמפילובקטר:'''

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), חיידק פתוגני לבני אדם הגורם למגוון תסמינים במערכת העיכול. מחקר, שבדק את השפעת הטמפרטורה בישראל על תחלואה מקמפילובקטר בשנים 2010-1999, מלמד שטמפרטורות גבוהות במהלך השנה כולה, קשורות לעלייה בתחלואה מהחיידק. ביחס לאוכלוסייה הכללית, נמצא כי עלייה של מעלת צלזיוס אחת  מתחת לסף של 25 מעלות צלזיוס מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-3.8%. עלייה של מעלה אחת מעל סף זה מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-15.4%. המחקר מצא גם שקבוצות גיל שונות מתאפיינות בסף רגישות תרמית שונה לתחלואה מקמפילובקטר, ומסקנת החוקרים הייתה שהממצא הזה שייך להשפעות בריאותיות פוטנציאליות של ההתחממות הגלובלית.

בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), חיידק פתוגני לבני אדם הגורם למגוון תסמינים במערכת העיכול. מחקר, שבדק את השפעת הטמפרטורה בישראל על תחלואה מקמפילובקטר בשנים 2010-1999, מלמד שטמפרטורות גבוהות במהלך השנה כולה, קשורות לעלייה בתחלואה מהחיידק. ביחס לאוכלוסייה הכללית, נמצא כי עלייה של מעלת צלזיוס אחת  מתחת לסף של 25 מעלות צלזיוס מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-3.8%. עלייה של מעלה אחת מעל סף זה מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-15.4%. המחקר מצא גם שקבוצות גיל שונות מתאפיינות בסף רגישות תרמית שונה לתחלואה מקמפילובקטר, ומסקנת החוקרים הייתה שהממצא הזה שייך להשפעות בריאותיות פוטנציאליות של ההתחממות הגלובלית.

'''לישמוניאזיס עורי:'''

'''לישמוניאזיס עורי:'''

טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב 15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.

טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב 15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.