4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 43:
שורה 43: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
לפי הדו"ח, משק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ול[[מדבור]], ודבר זה גורם לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.<ref name="fao2007"/>
לפי הדו"ח, משק החי גורם לאובדן של חברות צמחים מפותחות ול[[מדבור]], ודבר זה גורם לירידה בכושרה של [[הביוספירה]] להטמיע בחזרה את הפחמן דו חמצני שהאדם פולט.<ref name="fao2007"/>
== שינויי האקלים והחקלאות בישראל ==
שינויי האקלים פוגעים בכמה דרכים בחקלאות בישראל. כך לדוגמה יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה מגביר בעיה של[[סחף קרקע]]. בעיות אחרות כוללות גשם שיורד לא בעונה ופוגע ביבולים, גלי חום, אירועי אובך ובצורות. כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. פרוש הדבר גם שלעיתים קרובות יותר נוצר מחסור של ירקות ופירות והדבר גורם לעליות מחירים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800200,00.html] [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567],
תופעה נוספת היא עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים כלומר באירועים בהם הקרקע מתחממת יותר מידי. זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-434144ddeeb8551006.htm]. אחת הדוגמאות לדבר זה הוא המחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, שתופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. החשש הוא שיהיו שכבות של אוכלוסיה שלא יוכלו לקנות מוצרים כאלה.{{הערה|דוקטור נועם צ'כנובסקי [http://zavit.org.il/%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F/ חקלאות במבחן] זווית, 20.12.2015}}. בנוסף צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת ל[[גורם סיכון בריאותי]].
על פי דוקטור עמיר גבעתי ראש מחלקת מים עיליים בשרות ההידרולוגי ברשות המים, הגשם שהגיע בסוף נובמבר ותחילת דצמבר הציל את ישראל מאסון. אחרת פשוט אי אפשר היה לתת מים לחקלאים. הוא אומר גם שאנו זקוקים למים רבים נוספים כדי להגיע למצב נורמלי.{{הערה|ירון דרוקמן [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4887202,00.html סערה אחרי נובמבר בלי גשם: "היבש ביותר זה 100 שנה"] ויינט 1.12.2016}}.
בקיץ 2017 גל חום פגע במידה מסוימת ביבול הפירות והירקות{{הערה|מירב קריסטל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984556,00.html מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום] 04.07.2017, ויינט}}. כתוצאה מכך נוצר מחסור קודם כל בעגבניות, ועלייה במחירים. זה אפילו גרם לירידה בתפוקת החלב של הפרות 4 ליטר לפרה ביום, למרות שזה לא הביא למחסור.{{הערה|אורה קורן [http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/Article-bf1cd0fbae13e51006.htm עונת המלפפונים: משרד החקלאות מתריע מפני מחסור בעגבניות בחגים] 30.08.2017, מאקו}}. בסתיו 2017 מחיר העגבניה לצרכן - עמד בממוצע על 5.29 שקלים לק"ג, לפי נתוני סטורנקסט לעומת 2.5-2.7 ביולי. המחיר הסיטונאי הגיע ל-7 שקלים לק"ג, לעומת ממוצע שנתי של 3.5-4 שקלים לק"ג{{הערה|1=שני מוזס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001208495 מחסור בעגבניות ברשתות השיווק: המחיר לצרכן עלה ב-12%] 19.10.2017, גלובס}}.
נכון ל 2018 השפעות שינויי האקלים כבר החלו להכות בחוזקה בחקלאות בישראל. יש לציין שמדובר לא רק על הבצורת, אלה גם על תופעות כמו גלי חום וקור, ברד כבד. מנתוני חברת קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במחצית הראשונה של 2018 בלבד שילמה החברה לחקלאים פיצויים בהיקף שיא של למעלה מ-155 מיליון ₪. זאת לעומת כ-180 מיליון ₪ ששילמה החברה למגדלים עבור נזקי מזג האוויר בשנת 2017 כולה. שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט: ''עבור רבים מאיתנו, התחממות כדור הארץ והשינויים האקלימיים הם במקרה הטוב נושא לשיחה, עבור החקלאים מדובר בהתמודדות יומיומית ובנזקים כלכליים עצומים. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמזג האוויר הופך לקיצוני יותר ומאופיין באירועים עוצמתיים שכמעט שלא ניתן להתמודד עימם. בנוסף, אם בעבר כל אחת מעונות השנה אופיינה בתופעות אקלימיות ספציפיות, ובהתאם לכך הותאמו הגידולים, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות חריגות כמו גשמים עזים או ברד, גם בחודשים מאוחרים כמו מאי ויוני, תוך שהם מסבים נזקים כבדים לגידולים. ללא התמיכה הממשלתית וללא הביטוח, החקלאות בישראל הייתה קורסת לחלוטין, על כל המשתמע מכך{{הערה|מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7215&mytemplate=tp2 נזקי עתק לחקלאות: למעלה מ-155 מיליון ₪ במחצית הראשונה של השנה] 02-08-2018}}.
נכון ל 2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד{{הערה|דרור פויר [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241454 לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו] 15.06.2018, גלובס}}.
לפי המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות, יבול הזיתים בישראל בשנת 2018 אמור לרדת בחצי לעומת השנה שעברה. מדובר בתופעה המשותפת לכל אזור המזרח התיכון למעט ספרד. הסיבות הן אלה:
בחורף לא היה מספיק קור להתמיינות כל הפקעים על הצימוח בשנה קודמת ועל כן נשארו כמה פקעים וגטטיביים שנתנו צימוח חזק שפגע בתהליך החנטה.
מיעוט היבול לא נבע מתופעת הסירוגיות, אלא משינויי אקלים. הסירוגיות בענף לא הורגשה כלל בעשור האחרון.
הפסקת ירידת הגשמים למשך 45 ימים וטמפרטורה גבוהה ביום מעל 20 מעלות, גרמו לעקה בעצים, ומערכת השורשים הפסיקה לעבוד וכאשר בא הגשם הפעיל את השורשים והתחיל תהליך צימוח אשר התחרה עם הפרחים וגרם לפגיעה בתהליך החנטה{{הערה|המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות [https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/teum_kishur/teum_shamron/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/Publications/Documents/Olive_teum.pdf : היערכות לעונת מסיק הזיתים לשנת 2018] 8 לאוגוסט 2018}}.
==ראו גם==
==ראו גם==