שינויים

[[קובץ:NationaalMonumentVanuitReuzenrad.jpg|ממוזער|400px|כיכר דאם, באמסטרדם, [[הולנד]]. הכיכר מתפקדת כמקום מפגש עירוני ויעד תיירותי למיליוני תיירים ומקומיים שנה. שילוב של [[תחבורה ציבורית]] ונוחות הגעה אל הכיכר, יחד עם אלמנטים בכיכר עצמה וסביבה, הופכים אותה למקום מעניין ונעים עבור הולכי רגל: אומנות, אדריכלות, מקומות מסחר וממכר מזון, עירוב שימושי קרקע, רוכלים זעירים, אומנים, מקומות ישיבה פורמליים ובלתי פורמליים, והיבטים נוספים.]]

[[קובץ:NationaalMonumentVanuitReuzenrad.jpg|ממוזער|400px|כיכר דאם, באמסטרדם, [[הולנד]]. הכיכר מתפקדת כמקום מפגש עירוני ויעד תיירותי למיליוני תיירים ומקומיים שנה. שילוב של [[תחבורה ציבורית]] ונוחות הגעה אל הכיכר, יחד עם אלמנטים בכיכר עצמה וסביבה, הופכים אותה למקום מעניין ונעים עבור הולכי רגל: אומנות, אדריכלות, מקומות מסחר וממכר מזון, עירוב שימושי קרקע, רוכלים זעירים, אומנים, מקומות ישיבה פורמליים ובלתי פורמליים, והיבטים נוספים.]]

גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה כוללים:

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים.  

מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות , במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים.  בערים בעלות אחוז גבוה של הולכי רגל (פריז, ברצלונה, טוקיו, מדריד, בילבאו ועוד) יעדים רבים נמצאים במרחק הליכה. דבר זה מוגש על ידי שילוב של צפיפות עירונית (בדרך כלל על ידי [[בנייה מרקמית]]), גריד עירוני צפוף, בלוקים קצרים, ועירוב שימושי קרקע.

* '''קישוריות, מסלול הליכה ישיר ונוח''' - מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות , במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים.  

 

 

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. מחסור במדרכות עלול להתקיים במיוחד לצד כבישים ראשיים.{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@32.0991128,34.7892806,3a,75y,289.16h,80.95t/data=!3m7!1e1!3m5!1svTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DvTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D330.64188%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 שדרות רוקח בתל אביב]}}

* '''רוחב המדרכה''' - מדרכה צריכה להיות רחבה מספיק להליכה נוחה של לפחות אדם אחד. בנוסף היא אמורה לאפשר מעבר להורים עם עגלות ילדים ולאנשים עם עגלות קניות.

* '''איכות משטח ההליכה ''' - מדרכות צריכות להיות ללא מכשולים ושקעים, וללא מרצפות שבורות או רופפות. בורות ניקוז ומכסים אחרים צריכים לאפשר הליכה בטוחה. כמו כן אסור שהמשטח יהיה חלק.

* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מכשולים נייחים עלולים להיות עצים, עמודי חשמל, ספסלים, ארונות חשמל וטלפוניה, ברזי כיבוי אש, מתקני קשירה לאופניים,  עמודים וגדרות.

* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מדרכות עלולות להחסם באופן חלקי או מלא על ידי: מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, פסולת או מוצרים של אתרי בניה, פסולת, גזם, פחי אשפה, כלובי מחזור, אופניים שחונים על המדרכה, כסאות ושולחנות של בתי קפה או מסעדות, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.  

* '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה  כמו [[מדרחוב]]. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. שבילי הליכה מאפשרים גמישות הליכה רבה יותר - מעבר בין בנינים או בשטח פתוח שבו אין מכוניות. דוגמה לשבילי הליכה קצרים בין בניינים, המקצרים מרחקי הליכה יש בכפר סבא. עם זאת שבילים כאלה צריכים להיות נעימים מספיק להליכה בהיבטים של בטחון אישי, תאורה וכדומה.

 

* '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות כמה נתיבים יש בהם (ראו גם [[דיאטת כבישים]])? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל?  [[מיתון תנועה]] יכול לשפר מאד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות.  

* '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות כמה נתיבים יש בהם (ראו גם [[דיאטת כבישים]])? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל?  [[מיתון תנועה]] יכול לשפר מאד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות.  

* '''תכנון רמזורים להולכי רגל''' - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי.  במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר גורם לנהגים לא לרצות לעצור ולתת זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל.  

* '''תכנון רמזורים להולכי רגל''' - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי.  במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר גורם לנהגים לא לרצות לעצור ולתת זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל.  

* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה.  

* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה, כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעי-חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו מושקע בקרקע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל. הבעיה שאמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים, משום שהולכי רגל אינם אוהבים לטפס על גשרים או לרדת למנהרות. משום כך הולכי רגל עלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה.  

 

* '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד.   

* '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר, כך קל ללכת בו. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות.  

* '''[[הצללה]] ומשטר אלקימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים כמו צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות). יש חשיבות למניעת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום.  היבטים אלה יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האלקימית של הולכי הרגל. צל מושג בדרך כלל על ידי נטיעת עצים ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות - קולונדה (בדומה לרחוב אבן גבירול). פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים.

* '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' - על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.  

* '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט חשוב הוא מניעת שלוליות במדרכה, מניעת הצטברות גשם בכבישים ומניעת התזה של מכוניות על הולכי רגל. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בבניינים כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים.  

* '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים ([[הפרדת שימושים]]), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא (חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]).  

 

* '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'.

* '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. ראו פרטים בערך [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]].  

* '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב.

* '''מידת התלילות של הרחוב''' - רחוב תלול הוא רחוב פחות נוח. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. פתרונות אחרים כוללים הגבלת השיפוע של הרחוב על ידי מדרגות לולאניות. כאשר צריך לחצות בקע בין שני רכסי גבעות ניתן להשתמש גם בגשרים.  

* '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל.   

* '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל.   

* '''קלות הניווט ברחוב''' - קיומם של שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספר הבית; שלטים בשפות שונות; קיום של מפות בעיר; תאורה בלילה.  

* '''קלות ההתמצאות והניווט בעיר וברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה ועוד.  

 

* '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה וחוסמים אותה בצורה חלקית או מלאה; אופנועים, [[אופניים חשמליים]] ו[[אופניים]] הנוסעים על המדרכה; חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות, עבודות תשתית ובנייה. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב, ראו גם [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]].

Walkability הוא היבט חשוב ב[[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני בר קיימא]] ויש לו יתרונות כלכליים בריאותיים וסביבתיים רבים.

* '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז'''. הצללה חשובה בעיקר בימי הקיץ להפחתת עומס החום על הולכי הרגל, והיא בדרך כלל מושגת על ידי נטיעת עצים בצידי הרחוב. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות (בדומה לרחוב אבן גבירול). במדינות חמות יש חשיבות גם להפחתת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. ללא ניקוז מספק, הופכות המדרכות ושולי הכבישים למבוך של שלוליות ותעלות שמקשות מאד על הולכי הרגל.

* '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר מתחבורה]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב.

==צעדים להגברת הידידותיות של איזורים להולכי רגל==

==צעדים להגברת הידידותיות של איזורים להולכי רגל==