שורה 44: |
שורה 44: |
| {{הפניה לערך מורחב|איזור ידידותי להולכי רגל}} | | {{הפניה לערך מורחב|איזור ידידותי להולכי רגל}} |
| '''[[איזור ידידותי להולכי רגל| Walkability]]''' או בעברית "הליכתיות" הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים: | | '''[[איזור ידידותי להולכי רגל| Walkability]]''' או בעברית "הליכתיות" הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים: |
− | * '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. | + | |
| + | |
| + | ===קיום של יעדים רבים במרחק הליכה=== |
| + | בערים עם אחוז גבוה של הולכי רגל (פריז, ברצלונה, טוקיו, מדריד, בילבאו ועוד) יעדים רבים נמצאים במרחק הליכה. דבר זה מוגש על ידי שילוב של צפיפות עירונית (בדרך כלל על ידי [[בנייה מרקמית]]), גריד עירוני צפוף, בלוקים קצרים, ועירוב שימושי קרקע. |
| + | |
| + | * '''צפיפות עירונית''' הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט [[עירוב שימושי קרקע]] קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג ב[[בנייה מרקמית]] (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן). |
| + | * '''עירוב שימושים''' - [[עירוב שימושי קרקע]] פרושו שבאותו בניין, רחוב או שכונה יש גם מקומות מגורים וגם מקומות עבודה ומסחר. פרושו של דבר שקניות ולפעמים עבודה יכולים להמצא במרחק הליכה. ללא עירוב כזה, גם בעיר צפופה אנשים יאלצו לנסוע לקנות או לעבוד במקום אחר. עירוב שימושים גורם גם לכך שיש תנועה של הולכי רגל ברחוב ברוב שעות היממה דבר שמשרה אווירה בטוחה יותר ומעניינת יותר לרחוב. מנגד לעירוב שימושים יש הפרדת שימושים שבאה לידי ביטוי במתחמים - הללו מעודדים נסיעות במכוניות או אמצעים אחרים וגם יוצרים איזורים שוממים בשעות מסויימות (לדוגמה מתחמי משרדים מייצרים סביבה שוממת בשעות הלילה) - כך שהליכה בהן אינה בטוחה - ודבר ש מהווה מרחב חיץ עבור הולכי רגל שרוצים לחצות אותם. |
| + | * '''בלוקים קצרים ומעברים בין בתים''' - היבטים רבים בתכנון עירוני עלולים לגרור חסימות להולכי רגל - כבישים מהירים, כבישים ראשיים עם מעברי חצייה מרוחקים, שכונות "בלון" עם עצי תנועה ללא מעבר להולכי רגל (רחובות ללא מוצא להולכי רגל), מסילות ברזל, בלוקים עירוניים ארוכים, מתחמים סגורים (כמו בתי ספר גדולים, מוזיאונים ועוד) עלולים לגרום לכך שמרחק הליכה בין שתי נקודות שמרוחקות זו מזו כמה מאות מטרים עלול להתארך למסלול הליכה של מספר קילומטרים. |
| + | |
| + | ===איכות המדרכות=== |
| + | * '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. לדוגמה יש רחובות, במיוחד רחובות ראשיים או כבישים ראשיים, שבהם אין כלל מדרכה. {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@32.0991128,34.7892806,3a,75y,289.16h,80.95t/data=!3m7!1e1!3m5!1svTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DvTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D330.64188%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 שדרות רוקח בתל אביב]}} |
| + | * '''רוחב המדרכה''' - מדרכה צריכה להיות רחבה מספיק להליכה נוחה של לפחות אדם אחד. בנוסף היא אמורה לאפשר מעבר להורים עם עגלות ילדים ולאנשים עם עגלות קניות. |
| + | * '''איכות משטח ההליכה ''' - מדרכות צריכות להיות ללא מכשולים ושקעים, וללא מרצפות שבורות או רופפות. בורות ניקוז ומכסים אחרים צריכים לאפשר הליכה בטוחה. כמו כן אסור שהמשטח יהיה חלק. |
| + | * '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מכשולים נייחים עלולים להיות עצים, עמודי חשמל, ספסלים, ארונות חשמל וטלפוניה, ברזי כיבוי אש, מתקני קשירה לאופניים, עמודים וגדרות. |
| + | * '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מדרכות עלולות להחסם באופן חלקי או מלא על ידי: מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, פסולת או מוצרים של אתרי בניה, פסולת, גזם, פחי אשפה, כלובי מחזור, אופניים שחונים על המדרכה, כסאות ושולחנות של בתי קפה או מסעדות, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים. |
| + | * '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]]. שבילי הליכה מאפשרים גמישות הליכה רבה יותר - מעבר בין בנינים או בשטח פתוח שבו אין מכוניות. עם זאת שבילים כאלה צריכים להיות נעימים מספיק להליכה בהיבטים של בטחון אישי, תאורה וכדומה. |
| + | |
| + | ===איכות ובטיחות של חציית כבישים=== |
| * '''נוחות חציית כבישים''' מה רוחב הכבישים שיש לחצות? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש מעברי חצייה? האם הם מוגבהים? האם יש זכות קדימה בצמתים ותכנון רמזורים להולכי רגל? - צמתים רבים מתוכננים מתוך מחשבה רק על תנועת המכוניות, כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. | | * '''נוחות חציית כבישים''' מה רוחב הכבישים שיש לחצות? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש מעברי חצייה? האם הם מוגבהים? האם יש זכות קדימה בצמתים ותכנון רמזורים להולכי רגל? - צמתים רבים מתוכננים מתוך מחשבה רק על תנועת המכוניות, כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. |
− | * '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]], מעברי חצייה
| |
| * '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה. | | * '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה. |
− | * '''איכות המדרכות''' - לדוגמה מדרכות צרות מידי, מדרכות בעלות מרצפות שבורות או רופפות, בורות, מדרכות המלאות מכשולים נייחים כמו פחים ומתקני מחזור, עמודי חשמל, ארונות חשמל וטלפוניה ועוד. | + | |
− | * '''מידת התלילות של הרחוב''' - ככל שהרחוב שטוח יותר כן, קל ללכת בו יותר. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. | + | ===היבטים נוספים=== |
− | * '''חסימת מדרכות בצורה זמנית''' - על ידי מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, אתרי בניה, פחי אשפה ביתיים, חניית אופניים, כסאות של בתי קפה, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.
| + | * '''[[הצללה]] ומשטר אלקימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים כמו צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות) ומניעת [[אי חום עירוני]] יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האלקימית של הולכי הרגל. צל מוגש בדרך כלל על ידי נטיעת עצים ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים. |
− | * '''דפוסי שימושי קרקע''' כמו [[עירוב שימושי קרקע]], בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - דבר המשפיע על מרחק ההליכה הנדרש כדי להגיע לשירותים עירוניים שונים כמו חינוך, קניות וכו'. מרחק ההליכה יכול להתארך בגלל ריכוז החנויות או בתי הספר במקום אחד מרוחק מהמגורים (הפרדת שימושים), בגלל צפיפות בנייה נמוכה מידי שתורמת למרחקי הליכה ארוכים או בגלל בניית "עצי תנועה" שגורמים להליכה ארוכה יותר ביחס למרחק האווירי בגלל שילוב של כבישים מהירים ורחובות ללא מוצא.
| + | * '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט חשוב הוא מניעת שלוליות במדרכה, מניעת הצטברות גשם בכבישים ומניעת התזה של מכוניות על הולכי רגל. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בבניינים כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים. |
| + | * '''מידת התלילות של הרחוב''' - רחוב תלול הוא רחוב פחות נוח. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. פתרונות אחרים כוללים הגבלת השיפוע של הרחוב על ידי מדרגות לולאניות. כאשר צריך לחצות בקע בין שני רכסי גבעות ניתן להשתמש גם בגשרים. |
| * '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל. | | * '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל. |
| * '''קלות הניווט ברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה. | | * '''קלות הניווט ברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה. |
| * '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'. | | * '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'. |
| * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. | | * '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. |
− | * '''[[הצללה]], מרחבים מוגנים מגשם, ניקוז''' והיבטים נוספים.
| |
| * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. | | * '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. |
| | | |