שורה 2: |
שורה 2: |
| מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.]] | | מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.]] |
| | | |
− | ערך זה מתאר את ההשפעות של [[התחממות עולמית]] ו[[שינוי אקלים|שינויי אקלים]] על הקרח והשלב בכדור הארץ וההשלכות של ההשפעות האלה. שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה קונצנזוס מדעי. יש טענות שעוד גורמים מעשה ידי אדם יכולים לגרום להמסת הקרח והשלג כמו נפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני, בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}, חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער שמתגברות בגלל שינויי האקלים.
| + | '''המסת קרחונים עקב שינויי אקלים''' מתאר את [[השפעות ההתחממות העולמית]] ו[[שינוי אקלים|שינויי אקלים]] על הקרח והשלג בכדור הארץ ואת ההשלכות של ההשפעות האלה. [[התחממות עולמית]] גורמת לשינויי אקלים שכוללים חימום מהיר של איזורי הקטבים והפשרה וצמצום של הקרח והשלג בכדור הארץ. השפעה זו הוכחה מספיק ויש לגביה [[קונצנזוס מדעי]]. יש טענות שעוד גורמים מעשה ידי אדם יכולים לגרום להמסת הקרח והשלג כמו [[שריפות יער]] ו[[זיהום חלקיקי|פיח שחור]]. |
− | | |
− | בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאיזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ל[[מיתוס]] "[[הפרחת השממה]]" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה 20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצתמצם במהירות, והתוצאות הרסניות.
| |
| | | |
| == השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג == | | == השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג == |
| [[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]] | | [[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]] |
− | שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצתמצם קודם, ואחריהם החלו להצתמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ליוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 למאי 2018, The Guardian}}. | + | שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצתמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ליוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 למאי 2018, The Guardian}}. |
| + | |
| + | התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms]. |
| + | |
| == השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה == | | == השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה == |
| יש טענות שהנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני, לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ 1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}} | | יש טענות שהנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני, לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ 1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}} |
שורה 15: |
שורה 16: |
| Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"}}. בהתחשב בכך שנכון ל 2014 כל שנה כ 4.5 מיליון טון נפט נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה אשר חלק גדול מהם דרך הנהרות הגיע לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית{{הערה|Greenpeace Russia [http://www.greenpeace.org/russia/Global/russia/report/Arctic-oil/GPRussia_Oil_spills_briefing_ENG.pdf A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia] 18 ליולי 2014}}. | | Санкт-Петербургский государственный электротехнический университет "ЛЭТИ"}}. בהתחשב בכך שנכון ל 2014 כל שנה כ 4.5 מיליון טון נפט נשפכים בדליפות מצינורות בצפון רוסיה אשר חלק גדול מהם דרך הנהרות הגיע לאוקיינוס הקרח הצפוני, ההשפעה יכולה להיות רצינית{{הערה|Greenpeace Russia [http://www.greenpeace.org/russia/Global/russia/report/Arctic-oil/GPRussia_Oil_spills_briefing_ENG.pdf A Brief Overview of the Oil Spill Problem in Russia] 18 ליולי 2014}}. |
| | | |
− | כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער שמתגברות בגלל שינויי האקלים גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. | + | כמו כן חלקיקי פחמן שחור (Black Carbon) וחלקיקי פיח משרפות היער גם יכולים לגרום להמסה בגלל השינוי באלבדו. [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער מתגברות בעצמן עקב התחממות עולמית]] |
| + | |
| == השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג == | | == השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג == |
− | === השפעת צמצום שטחי הקרח והשלג בארקטיקה על המינים המקומיים === | + | === המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה === |
| + | {{הפניה לערך מורחב |משבר המים העולמי}} |
| + | [[Image:800px-Glacial lakes, Bhutan.jpg|thumb|left|250px|התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.]] |
| + | |
| + | ההשפעה העיקרית של המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, היא פגיעה באספקת [[מים מתוקים]] ותרומה ל[[משבר המים העולמי]] וכן לפגיעה ב[[חקלאות]]. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) |
| + | Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}} |
| + | |
| + | === השפעת הפשרת קרח ושלג על המינים בקטבים === |
| מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח{{הערה|Anne-Marie Blackburn [https://www.skepticalscience.com/polar-bears-global-warming.htm How will global warming affect polar bears?] יולי 2015, Sceptical Science}}. | | מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח{{הערה|Anne-Marie Blackburn [https://www.skepticalscience.com/polar-bears-global-warming.htm How will global warming affect polar bears?] יולי 2015, Sceptical Science}}. |
| [[תמונה:Whitechuck glacier 1973.jpg|left|thumb|250px|הקרחון וייטצ'אק בשנת 1973]] | | [[תמונה:Whitechuck glacier 1973.jpg|left|thumb|250px|הקרחון וייטצ'אק בשנת 1973]] |
| [[תמונה:Whitechuck glacier 2006.jpg|left|thumb|250px|אותו הקרחון ב 2006. הצתמצמות הקרחון נגרמה בגלל שינויי האקלים]] | | [[תמונה:Whitechuck glacier 2006.jpg|left|thumb|250px|אותו הקרחון ב 2006. הצתמצמות הקרחון נגרמה בגלל שינויי האקלים]] |
| + | |
| + | חוקרים חושבים כי הפשרת קרחונים עקב התחממות עולמית משפיעה גם על מינים בקוטב הדרומי. ההפשרה גורמת לכמות גדולה של קרח בים, דבר המקשה על פינגווינים להגיע למזון. ב-2010 קרחון שצף במים השתקע בסמוך במפרץ קומונוולת' באנטרקטיקה. הקרחון, בגודל של 2,900 קמ"ר, חסם את גישה של הפינגווינים למים והם נאלצו לנדוד כ-60 קילומטרים בכל פעם שרצו לדוג דגים. הקרחון השפיע גם עלזרמי האוקיינוס ועל היווצרות קרח באזור. בעקבות כך, מתו בשנים האחרונות יותר מ-150 אלף פינגווינים מזן אדלי במפרץ. ב-2011 חיו 160 אלף פינגווינים בקהילה, ובשנת 2017 נותרו בה 40 אלף פינגווינים בלבד. באחת מעונות הרבייה מתו עשרות אלפי אפרוחים, ושרדו רק שני אפרוחים מכל המושבה. עקב הפגיעה בגידול האוכלוסייה, חלק מהחוקרים סבורים כי הם עלולים להיכחד שם בעשורים הקרובים. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3103315 אסון באנטארקטיקה: עשרות אלפי אפרוחי פינגווין מתו מרעב], וואלה, 13 באוקטובר 2017}} |
| + | |
| + | דברים אלה הובילוה קריאה דחופה להקמת אזור ימי מוגן באנטארקטיקה. חלק מקריאה זו מובא בוועדה לשימור השמורות באנטארקטיקה (CCAMLR) שבה חברות 24 מדינות והאיחוד האירופי. בשנת 2018 ארגון [[אוואז]] החל בקמפיין לקידום שמורה ימית במקום. {{הערה|1=[https://secure.avaaz.org/he/antarctic_ocean_loc_fr_pa/?bEJtiab&v=109454&cl=14915953150&_checksum=5c1b252ce9a093afe36f2a38c0ac8be476cb3fae078a2fe2251b5f112e1983bb&c=ILS& הצילו את האוקיינוס של מדבר אנטרקטיקה], ארגון [[אוואז]]}} |
| + | |
| === השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים === | | === השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים === |
− | להמסת הקרח והשלג יש השפעות הרסניות על האקלים בין היתר ייתכן והיא קדורה ל[[השפעת שינוי האקלים על משק המים בישראל|לבצורת בישראל]]. | + | בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים לקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם השלג יפשיר זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאיזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ל[[מיתוס]] "[[הפרחת השממה]]" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" וספרים נוספים. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח הם דבר נחוץ. החל מסוף המאה ה 20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצתמצם במהירות, והתוצאות הרסניות. |
| + | |
| + | להמסת הקרח והשלג יש השפעות הרסניות על האקלים בין היתר ייתכן והיא קשורה ל[[השפעת שינוי האקלים על משק המים בישראל|לבצורת בישראל]]. |
| | | |
| '''השפעה על האלבדו''' | | '''השפעה על האלבדו''' |
שורה 67: |
שורה 83: |
| | | |
| השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על [[הכחשת אקלים]]. גורמים בימין הכלכלי, גורמים [[שמרנות|שמרניים]] וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית. | | השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על [[הכחשת אקלים]]. גורמים בימין הכלכלי, גורמים [[שמרנות|שמרניים]] וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית. |
| + | |
| + | === השפעה על עליית פני הים === |
| + | {{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}} |
| + | שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות (כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם). |
| | | |
| ===אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני=== | | ===אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני=== |
| אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באיזור הקוטב כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. | | אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באיזור הקוטב כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. |
| | | |
− | === השפעה על עליית פני הים === | + | == שיקום שטחי השלג והקרח == |
− | שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).
| + | כדי לשקם את שטחי השלג והקרח צריך לעצור את מה שגורם לצמצום שלהם : [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]. צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט [[גזי חממה]], לשקם יערות ועוד. רוב מדינות העולם התחייבו להאבק בתופעה ב[[הסכם פריז]]. ראו פרוט בדף [[פתרונות למשבר האקלים]]. |
− | | |
− | === המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה ===
| |
− | כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת [[מים מתוקים]] ותרומה ל[[משבר המים העולמי]]. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)
| |
− | Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}}
| |
− | [[Image:800px-Glacial lakes, Bhutan.jpg|thumb|left|250px|התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.]]
| |
| | | |
− | התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms].
| + | יש האומרים, שהפסקת [[דליפות נפט|דליפות הנפט]] יכולה לעזור לשיקום הקרח והשלג. הנפט בגלל שהוא שחור עוזר לחמם את הקרח והשלג כאשר הוא נשפך עליהם{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}(גרינפיס רוסיה קורה לדליפות הנפט בסיביר "קרח שחור"). גם התכונות הכימיות שלו עוזרות להמס את הקרח והשלג ומקשות על הווצרות קרח ושלג בסתיו. |
− | | |
− | == שיקום שטחי השלג והקרח ==
| |
− | כדי לשקם את שטחי השלג והקרח צריך לעצור את מה שגורם לצמצום שלהם : [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]. צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט גזי חממה, לשקם יערות ועוד. רוב מדינות העולם התחייבו להאבק בתופעה ב[[הסכם פריז]]. ראו פרוט בדף [[פתרונות למשבר האקלים]]. יש האומרים, שהפסקת דליפות הנפט יכולה לעזור לשיקום הקרח והשלג. הנפט בגלל שהוא שחור עוזר לחמם את הקרח והשלג כאשר הוא נשפך עליהם{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}(גרינפיס רוסיה קורה לדליפות הנפט בסיביר "קרח שחור"). גם התכונות הכימיות שלו עוזרות להמס את הקרח והשלג ומקשות על הווצרות קרח ושלג בסתיו.
| |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 88: |
שורה 100: |
| {{תבנית:מים}} | | {{תבנית:מים}} |
| == קישורים חיצוניים == | | == קישורים חיצוניים == |
− | * דף בפייסבוק עם מעל 100,000 לייקים להגנה על השלג והקרח משינויי אקלים: [https://www.facebook.com/ProtectOurWinters/ Protect our Winter]. | + | * דף בפייסבוק להגנה על השלג והקרח משינויי אקלים: [https://www.facebook.com/ProtectOurWinters/ Protect our Winter]. |
− | | + | * דף פייסבוק, שהפסיק לפרסם חומרים חדשים ב יוני 2018 אבל יש בו הרבה מידע: [https://www.facebook.com/IamProSnow/ I am Pro Snow] |
− | * דף שהפסיק לפרסם חומרים חדשים ב יוני 2018 אבל יש בו הרבה מידע: [https://www.facebook.com/IamProSnow/ I am Pro Snow] | + | * עמית ולדמן, [https://www.mako.co.il/news-world/international-q4_2015/Article-0f95d79ab935151004.htm בהילוך מהיר: כך נמסים קרחונים. תיעוד], מאקו, 29/11/15 |
| + | * [http://nsidc.org/ The National Snow and Ice Data Center (NSIDC)] מרכז הנתונים הלאומי לשלג ולקרח בארצות הברית. - תעוד של נתונים בנושא |
| | | |
| == הערות שוליים == | | == הערות שוליים == |