שינויים

[[תמונה:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

[[תמונה:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד נובעות מאדאולוגיה מסוימת אשר מושפעים מאיך האנושות רואה את ההיסטוריה שלה. אם ההיסטוריה תוערך נכון גם הערכים של האנושות יהיו נכונים ואז גם ההתנהגות בהווה והתכניות לעתיד ישרתו את צרכיה בצורה הטובה ביותר. לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]).

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד נובעות מאדאולוגיה מסוימת אשר מושפעים מאיך האנושות רואה את ההיסטוריה שלה. אם ההיסטוריה תוערך נכון גם הערכים של האנושות יהיו נכונים ואז גם ההתנהגות בהווה והתכניות לעתיד ישרתו את צרכיה בצורה הטובה ביותר. לדוגמה, אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. לפי גישה זו, בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]).

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].  

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].  

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.  

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת ג'ארד דיימונד.  

* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת ג'ארד דיימונד.