שינויים

לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים]]. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. יש לציין שחלק בקרו את התאוריה בגלל שגידול בקר גורם לפליטות מתאן - גז חממה חזק[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]

לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפים]]. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. יש לציין שחלק בקרו את התאוריה בגלל שגידול בקר גורם לפליטות מתאן - גז חממה חזק[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]

יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים. עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא. לא רק באמצעות טריפה על ידי טורפים שונים והגבלה בכמות המזון והמים. כך לדוגמה בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה, כמות הצאצאים מותאמת לגודל(לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

סביר להניח שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז במקום והאכלת הבקר אחרי זה בסויה ובאורז הזה. סביר להניח שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זהמבחינה אתית יהיה עדיף אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

קיימת גרסה לפיה בעבר הרחוק כאשר בני האדם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו היתה אחת הסיבות להווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}.

 

 

קיימת גרסה לפיה בעבר הרחוק כאשר בני האדם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו היתה אחת הסיבות להווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}.

* עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל(לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

===המלחת הקרקע===

===המלחת הקרקע===