47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 20:
שורה 20: + +
←השפעות של טלפונים על תאונות דרכים
לשיחה בסלולרי יש השפעה גדולה יותר על הנהיגה לעומת שיחה עם נוסע אחר במכונית. נראה שהדבר נובע ממוּדעות הנוסעים לכך שבמצבים שונים על הנהג להתרכז ולהקדיש לנהיגה יותר תשומת לב , והשיחה נפסקת לזמן מה. לעומת זאת האדם בקצה השני של שיחת הטלפון אינו מודע למצבים שאליהם נחשף הנהג, והוא ימשיך בשיחה גם כשהנהיגה דורשת מבן-שיחו את מלוא תשומת הלב.{{הערה|שם=tnuda3}}
לשיחה בסלולרי יש השפעה גדולה יותר על הנהיגה לעומת שיחה עם נוסע אחר במכונית. נראה שהדבר נובע ממוּדעות הנוסעים לכך שבמצבים שונים על הנהג להתרכז ולהקדיש לנהיגה יותר תשומת לב , והשיחה נפסקת לזמן מה. לעומת זאת האדם בקצה השני של שיחת הטלפון אינו מודע למצבים שאליהם נחשף הנהג, והוא ימשיך בשיחה גם כשהנהיגה דורשת מבן-שיחו את מלוא תשומת הלב.{{הערה|שם=tnuda3}}
ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב דורון ידיד, טען בסיכום מצב התאונות בישראל בשנת 2017, כי השימוש בסלולרי הוא הגורם מספר 1 לתאונות הדרכים בישראל כיום. {{הערה|ליאור קינן, [https://www.10.tv/news/151872 אגף התנועה: שימוש בסלולרי - הגורם מספר 1 לתאונות דרכים], ערוץ 10, 2.1.2018}} להערכה זו שותף גם ניצב ירון בארי, שהיה ראש אגף התנועה הקודם בראיון בשנת 2016. לדברי בארי, הפתרון האמיתי להיסח הדעת של הטלפון הסלולרי הם מנגנונים טכנולוגיים, שלא תלויים ברצון הנהג. לדוגמה הרגולטור יכול לקבוע שהנהג יוכל רק לקבל שיחות בסלולרי ולהסתכל בווייז, "ממש כמו שקבעו שאם לא שמת חגורה, הרכב יצפצף".{{הערה|1=הדס מגן, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161307 "הגורם מס' 1 לתאונות בישראל - העיסוק בסלולרי"], גלובס, 19/11/2016}}
==חקיקה והסברה==
==חקיקה והסברה==