שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 27: שורה 27:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, חקר את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה רחבה כל כך בתוך זמן קצר. הורוביץ טוען שפסיכולוגיה חיובית אכן יכולה לסייע לאנשים רבים ויש בה תועלת, אבל יש בה גם מספר בעיות קשות. הוא מבקר את הפופליזם של התחום, הרצאות שניתנות על ידי ידוענים וספרי הדרכה קלים בנסיון לתת אושר מיידי, ותוך גבייה של סכומים גבוהים של כסף. הוא מצביע על סתירה עצמית בין מסר לפיו הכסף אינו חשוב אלא רק החוויות לבין גביה של סכומים גבוהים להרצאות וכנסים בתחום. הוא טוען כי יש ערבוב בין מחקרים אקדמיים לבין רעיונות שטחיים ופולפלארים. הורוביץ גם מבקר את הפסיכולוגיה החיובית על שזו רלנבטית בעיקר לעשירים ולשבעים ורלווטית הרבה פחות לתשושבי [[המדינות העניות]] או ל[[עוני|שכבות החלשות]] במדינות המערב. הוא מציין שיש סתירה בין הבחירה בטרמפ שהביע רוח של כעס, זעם ורצון לחזור לימים המאושרים של שנות ה-1950, לבין הטענה של פסיכולגים חיוביים כי אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות נמוכה יותר ואנשים רק רוצים להיות מאושרים יותר.  הורוביץ טוען הפריחה של הפסיכולוגיה החיובית נובעת מכך שרשת התמיכה החברתית בארצות הברית קרסה, והפסיכולוגיה החיובית היא כיבכול דרך להתמודד עם זה. הוא טוען כי כי הפסיכולוגיה החיובית היא אמצעי לפטור את המדינה ואת החברה מאחריות שלהן לצרות בעיות ועוני ולתלות הכל רק על הפרט עצמו . {{הערה| קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740150,00.html באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית], כלכליסט, 16.06.18}}
+
פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, חקר את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה רחבה כל כך בתוך זמן קצר. הורוביץ טוען שפסיכולוגיה חיובית אכן יכולה לסייע לאנשים רבים ויש בה תועלת, אבל יש בה גם מספר בעיות קשות. הוא מבקר את הפופוליזם של התחום, הרצאות שניתנות על ידי ידוענים וספרי הדרכה קלים בניסיון לתת אושר מיידי, ותוך גבייה של סכומים גבוהים של כסף. הוא מצביע על סתירה עצמית בין מסר לפיו הכסף אינו חשוב אלא רק החוויות לבין גביה של סכומים גבוהים להרצאות וכנסים בתחום. הוא טוען כי יש ערבוב בין מחקרים אקדמיים לבין רעיונות שטחיים ופופולריים. הורוביץ גם מבקר את הפסיכולוגיה החיובית על שזו רלוונטית בעיקר לעשירים ולשבעים ורלוונטית הרבה פחות לתושבי [[המדינות העניות]] או ל[[עוני|שכבות החלשות]] במדינות המערב. הוא מציין שיש סתירה בין הבחירה בטרמפ שהביע רוח של כעס, זעם ורצון לחזור לימים המאושרים של שנות ה-50 של המאה ה-20, לבין הטענה של פסיכולוגים חיוביים כי אנחנו נמצאים בעידן שבו האלימות נמוכה יותר ואנשים רק רוצים להיות מאושרים יותר.  הורוביץ טוען הפריחה של הפסיכולוגיה החיובית נובעת מכך שרשת התמיכה החברתית בארצות הברית קרסה, והפסיכולוגיה החיובית היא כבכול דרך להתמודד עם זה. הוא טוען כי כי הפסיכולוגיה החיובית היא אמצעי לפטור את המדינה ואת החברה מאחריות שלהן לצרות בעיות ועוני ולתלות הכל רק על הפרט עצמו. {{הערה| קרן צוריאל הררי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740150,00.html באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית], כלכליסט, 16.06.2018}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט