שינויים

[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]

[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]

[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטוניים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. {{הערה|שם=shapira|ד"ר אבי שפירא, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskAvi.aspx סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל], ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל}} רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  

[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטוניים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. {{הערה|שם=shapira|ד"ר אבי שפירא, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskAvi.aspx סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל], ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל}} רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  

המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38", וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות בינהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] והתנגדויות שכנים.  

המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38", וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות ביניהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] והתנגדויות שכנים.  

==רקע והיסטוריה==

==רקע והיסטוריה==

כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסיסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4, ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך היתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יוקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.{{הערה|שם=shapira}}

כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסייסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4, ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך הייתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.{{הערה|שם=shapira}}

מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. {{הערה|שם=shapira}}

מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. {{הערה|שם=shapira}}

*מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.

*מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.

*1546 - רעידת אדמה בבקעת הירדן (גשר אדם). אחד הרעשים החזקים והחמורים ביותר בהיסטוריה של ישראל. [[צונמי]] קשה ב[[ים המלח]], וצונמי בטריפולי בלבנון. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק. התקבלו עדויות שונות על גלי נאות ששטפו את ערי החוף של הלבנט: ביפו, כך סופר, נסוג הים מרחק "יום הליכה", ומי שלא נפגע מקריסת הבניינים נשטף בגלי הים שחזרו לחוף. {{הערה|שם=shapira}}

*1546 - רעידת אדמה בבקעת הירדן (גשר אדם). אחד הרעשים החזקים והחמורים ביותר בהיסטוריה של ישראל. [[צונמי]] קשה ב[[ים המלח]], וצונמי בטריפולי בלבנון. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק. התקבלו עדויות שונות על גלי נאות ששטפו את ערי החוף של הלבנט: ביפו, כך סופר, נסוג הים מרחק "יום הליכה", ומי שלא נפגע מקריסת הבניינים נשטף בגלי הים שחזרו לחוף. {{הערה|שם=shapira}}

*30 באוקטובר 1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000- 40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.  

*30 באוקטובר 1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000-40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.  

*23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי [[אספלט]] גדולים צפים בים המלח.

*23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי [[אספלט]] גדולים צפים בים המלח.

*1 בינואר 1837 - רעידה שעוצמתה מוערך בטווח של בין 6.5 ל-7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידת אדמה החריבה את צפת וטבריה ופגעה בכל ישובי הגליל. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. ככל הנראה הנזק הכבד שנגרם היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5000 ל-7000 בני אדם ברעידת האדמה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(1837)]

*1 בינואר 1837 - רעידה שעוצמתה מוערך בטווח של בין 6.5 ל-7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידת אדמה החריבה את צפת וטבריה ופגעה בכל ישובי הגליל. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. ככל הנראה הנזק הכבד שנגרם היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5,000 ל-7,000 בני אדם ברעידת האדמה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(1837)]

*1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.

*1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.

*11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, מוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. ברעש נפגעו בעיקר יריחו, שכם, רבת עמון, לוד וירושלים. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור. [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/]

*11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, מוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. ברעש נפגעו בעיקר יריחו, שכם, רבת עמון, לוד וירושלים. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור. [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/]

*22 בנובמבר 1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. {{הערה|שם=shapira}} עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.  בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.

*22 בנובמבר 1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. {{הערה|שם=shapira}} עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.  בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.

* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן היתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]

* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן הייתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]

==איזורים רגישים לרעידות אדמה==

==איזורים רגישים לרעידות אדמה==

מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, במגניטודה משוערת של 6.2 עד 6.6 והן מסוגלת להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים. לפיכך כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]  

מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, במגניטודה משוערת של 6.2 עד 6.6 והן מסוגלת להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים. לפיכך כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]  

עם זאת, יש ישובים שנמצאים בסיכון גבוה - בדרום הארץ ישובי הבקעה, עד למרחק של כ-15 ק"מ מקו השבר, ולאורך קו השבר צפונה באיזור רחב יותר שחלק גדול מהגליל המזרחי, הגולן וחיפה וסביבתה. סיכון בינוני קיים במערב הגליל. הסיכון נמוך יותר באיזור שמדרום לרכס הכרמל ומזרחית לירושלים - כולל המרכזים המטרופוליניים של ירושלים, תל אביב ובאר שבע.  

עם זאת, יש ישובים שנמצאים בסיכון גבוה - בדרום הארץ ישובי הבקעה, עד למרחק של כ-15 ק"מ מקו השבר, ולאורך קו השבר צפונה באיזור רחב יותר שחלק גדול מהגליל המזרחי, הגולן וחיפה וסביבתה. סיכון בינוני קיים במערב הגליל. הסיכון נמוך יותר באיזור שמדרום לרכס הכרמל ומזרחית לירושלים - כולל המרכזים המטרופוליניים של ירושלים, תל אביב ובאר שבע.  

[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5305486,00.html]

[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5305486,00.html]

שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. השבר מייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז. לפי ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי במשרד התשתיות, אפשר למנוע פגיעות בנפש באזור המפרץ בעת רעידת אדמה באמצעות בנייה נכונה בעתיד, אבל אם הרעש יהיה בעתיד הקרוב יתרחש שם אסון. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. השבר מייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז. לפי ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי במשרד התשתיות, אפשר למנוע פגיעות בנפש באזור המפרץ בעת רעידת אדמה באמצעות בנייה נכונה בעתיד, אבל אם הרעש יהיה בעתיד הקרוב יתרחש שם אסון. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות מפרסם מפת ההעתקים בישראל החשודים ב"פעילות צעירה". עתק ייחשב 'העתק פעיל' אם קרע את פני השטח לפחות פעם אחת ב- 13,000 שנים האחרונות. ההעתקים והאזורים במפה מוגדרים עבור ת"י 413 בלבד ולא כמפת סיכונים ססמיים. {{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/?CategoryID=832 מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים בישראל], המכון הגיאולוגי}} קיימת תקנה האוסרת לבנות על קו שבר פעיל עד 14 מטר מכל אחד מצדדיו. אבל יעקב היכל, יו"ר ועדה ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, טען כי בכל זאת נבנו מספר מבנים על קווי שבר אלה. ייתכן כי קיימים מבנים באילת ובחיפה שיושבים על קו שבר פעיל. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות מפרסם מפת ההעתקים בישראל החשודים ב"פעילות צעירה". עתק ייחשב 'העתק פעיל' אם קרע את פני השטח לפחות פעם אחת ב- 13,000 שנים האחרונות. ההעתקים והאזורים במפה מוגדרים עבור ת"י 413 בלבד ולא כמפת סיכונים סייסמיים. {{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/?CategoryID=832 מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים בישראל], המכון הגיאולוגי}} קיימת תקנה האוסרת לבנות על קו שבר פעיל עד 14 מטר מכל אחד מצדדיו. אבל יעקב היכל, יו"ר ועדה ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, טען כי בכל זאת נבנו מספר מבנים על קווי שבר אלה. ייתכן כי קיימים מבנים באילת ובחיפה שיושבים על קו שבר פעיל. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

==סיכונים העיקריים מרעידת אדמה==

==סיכונים העיקריים מרעידת אדמה==

על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב 1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. {{הערה|שם=shapira}}

על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב 1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. {{הערה|שם=shapira}}

רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטלות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. אם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשווה לבניין שנבנה לא לפי התקן. {{הערה|שם=shapira}}

רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטלות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. אם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשוואה לבניין שנבנה לא לפי התקן.{{הערה|שם=shapira}}

בישראל קיימם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.{{הערה|שם=shapira}}האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. {{הערה|שם=shapira}}

בישראל קיימם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.{{הערה|שם=shapira}}האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. {{הערה|שם=shapira}}

נוסף לסיכון של הרעידה עצמה ייתכנו סכנות נוספות. התנזלות קרקע לדוגמה עלולה לגרור שקיעה של מבנים לתוך הקרקע.{{הערה|שם=shapira}} גלי צונמאי עלולים לפגוע בערי חוף לאורך הים התיכון. סיכון נוסף מצונאמי הוא בישובים ליד הכינרת, ים המלח וים אילת. באזורים הרריים יש תופעות של גלישות קרקע על פני המדרונות. התכנון הנכון צריך להביא בחשבון תופעות כאלה, אחרת יתרחש חורבן והרס.{{הערה|שם=shapira}}

נוסף לסיכון של הרעידה עצמה ייתכנו סכנות נוספות. התנזלות קרקע לדוגמה עלולה לגרור שקיעה של מבנים לתוך הקרקע.{{הערה|שם=shapira}} גלי צונמאי עלולים לפגוע בערי חוף לאורך הים התיכון. סיכון נוסף מצונאמי הוא בישובים ליד הכינרת, ים המלח וים אילת. באזורים הרריים יש תופעות של גלישות קרקע על פני המדרונות. התכנון הנכון צריך להביא בחשבון תופעות כאלה, אחרת יתרחש חורבן והרס.{{הערה|שם=shapira}}

פגיעות נפוצות עקב רעידת אדמה כוללות: חנק ופגיעה בדרכי הנשימה; שברים ומעיכה בגפיים ודימומים; כוויות וחתכים משברי זכוכיות ועצמים חדים.{{הערה|שם=shapira}} יש להתרחק מתשתיות מסוכנות כמו עמודי חשמל שנפלו או חוטי חשמל שנקרעו, מתקני גז ודלק, או כל חומר כימי מסוכן שעלול לדלוף.  

פגיעות נפוצות עקב רעידת אדמה כוללות: חנק ופגיעה בדרכי הנשימה; שברים ומעיכה בגפיים ודימומים; כוויות וחתכים משברי זכוכיות ועצמים חדים.{{הערה|שם=shapira}} יש להתרחק מתשתיות מסוכנות כמו עמודי חשמל שנפלו או חוטי חשמל שנקרעו, מתקני גז ודלק, או כל חומר כימי מסוכן שעלול לדלוף.  

על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, מספר ההרוגים ברעידת אדמה עלול לנוע בין 5,000(שבר יגור) ל- 10,000(השבר הסורי-האפריקאי). בנוסף עלולים להיות אלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים ועקורים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. הנזק הכספי מוערך ב-50 מיליארד דולר. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, מספר ההרוגים ברעידת אדמה עלול לנוע בין 5,000 (שבר יגור) ל-10,000 (השבר הסורי-האפריקאי). בנוסף עלולים להיות אלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים ועקורים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. הנזק הכספי מוערך ב-50 מיליארד דולר. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]

לאחר הרעידה עצמה ייתכנו בעיות וסכנות שונות - קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות למים לא נקיים. תתכן פגיעה בתשיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שיקשה על הטסת סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.

לאחר הרעידה עצמה ייתכנו בעיות וסכנות שונות - קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות למים לא נקיים. תתכן פגיעה בתשתיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שיקשה על הטסת סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.

סכנות מיוחדות עלולות להתרחש במפעלים כימיים ומתקנים רגישים עקב סכנת [[זיהום]] - הדבר כולל את המפעלים הפטרוכימיים בחיפה, איזור התעשייה רמת חובב בנגב, ומפעלים נוספים. סכנת רעידת אדמה מסכנת גם כורים גרעיניים ולכן מציבה סימני שאלה מול תוכניות שעולות מידי פעם סביב הקמת כור גרעיני להפקת חשמל בישראל.

סכנות מיוחדות עלולות להתרחש במפעלים כימיים ומתקנים רגישים עקב סכנת [[זיהום]] - הדבר כולל את המפעלים הפטרוכימיים בחיפה, איזור התעשייה רמת חובב בנגב, ומפעלים נוספים. סכנת רעידת אדמה מסכנת גם כורים גרעיניים ולכן מציבה סימני שאלה מול תוכניות שעולות מידי פעם סביב הקמת כור גרעיני להפקת חשמל בישראל.

ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  

ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  

בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה". בועדת ההיגוי כ-40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]

בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה". בוועדת ההיגוי כ-40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סייסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]

חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.  

חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.  

רעידת אדמה גורמת לקריסת מבנים, גלישות קרקע, נפילת חפצים, ניפוץ זגוגיות, דליפות גז ודלק, שריפות והצפות. דבר שעלול לגרום פגיעות שונות. פגיעה בתשתיות עלולה לגרום לאיחור בהגעת גופי החירום, העזרה וההצלה. הכנות מתאימות והתנהגות נכונה יכולות להציל חיים. {{הערה|שם=health1| שמואל רזניקוביץ, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx הנחיות משרד הבריאות], ועדת ההיגוי הבין -משרדית להיערכות לרעידות אדמה}}

רעידת אדמה גורמת לקריסת מבנים, גלישות קרקע, נפילת חפצים, ניפוץ זגוגיות, דליפות גז ודלק, שריפות והצפות. דבר שעלול לגרום פגיעות שונות. פגיעה בתשתיות עלולה לגרום לאיחור בהגעת גופי החירום, העזרה וההצלה. הכנות מתאימות והתנהגות נכונה יכולות להציל חיים. {{הערה|שם=health1| שמואל רזניקוביץ, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx הנחיות משרד הבריאות], ועדת ההיגוי הבין -משרדית להיערכות לרעידות אדמה}}

משרד הבריאות ממליץ להשתלם בכללי עזרה ראשונה והצלת חיים, לרענן את הידיעות מדי שנה-שנתיים, ולהכין את הציוד והכלים מראש. ערכת עזרה ראשונה היא פריט חשוב לכל מקרי החירום לרבות רעידת אדמה, ועל כן מומלץ להצטייד בערכה זו ולהחזיקה באופן קבוע בבית וברכב. חשוב לאחסן את התיק במקום נגיש ובטוח. כמו כן מומלץ להכיר מיומנויות מיוחדות של שכנים כמו מתן עזרה ראשונה מצד צוות רפואי או מתן יעוץ במצבי לחץ נפשי. {{הערה|שם=health1}}

משרד הבריאות ממליץ להשתלם בכללי עזרה ראשונה והצלת חיים, לרענן את הידיעות מדי שנה-שנתיים, ולהכין את הציוד והכלים מראש. ערכת עזרה ראשונה היא פריט חשוב לכל מקרי החירום לרבות רעידת אדמה, ועל כן מומלץ להצטייד בערכה זו ולהחזיקה באופן קבוע בבית וברכב. חשוב לאחסן את התיק במקום נגיש ובטוח. כמו כן מומלץ להכיר מיומנויות מיוחדות של שכנים כמו מתן עזרה ראשונה מצד צוות רפואי או מתן יעוץ במצבי לחץ נפשי. {{הערה|שם=health1}}

הפציעות השכיחות בעקבות רעידת אדמה הן: {{הערה|שם=health1}}

הפציעות השכיחות בעקבות רעידת אדמה הן: {{הערה|שם=health1}}

* [[תהליך ארוך טווח]]

* [[תהליך ארוך טווח]]

* [[מוצר ציבורי]]

* [[מוצר ציבורי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* מיכאל כהן, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=207&subject_id=46 סדנה בינלאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014,] אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2014.

* מיכאל כהן, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=207&subject_id=46 סדנה בינלאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014,] אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2014.

* ירון דרוקמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5311783,00.html סכנת מחסור במים, חשמל ודלק. מאות אלפי מבנים לא חוזקו | לא ערוכים לרעידת אדמה], וואינט, 19.7.2018

* ירון דרוקמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5311783,00.html סכנת מחסור במים, חשמל ודלק. מאות אלפי מבנים לא חוזקו | לא ערוכים לרעידת אדמה], וואינט, 19.7.2018

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]