שינויים

==== לפני החקלאות ====

==== לפני החקלאות ====

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.  

לפני המעבר לחקלאות [[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.  

==== המעבר לחקלאות ====

==== המעבר לחקלאות ====

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.  

מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.  

אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו{{הערה|Боханов А.Н., Горинов М.М [http://www.gumer.info/bibliotek_Buks/History/Bohan_2/37.php История России с древнейших времен до конца XX века]}}. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות.

אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו{{הערה|Боханов А.Н., Горинов М.М [http://www.gumer.info/bibliotek_Buks/History/Bohan_2/37.php История России с древнейших времен до конца XX века]}}. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות.

==== ההשלכות של החקלאות שאיננה בת קיימא ====

==== ההשלכות של החקלאות שאיננה בת קיימא לפני התקופה התעשייתית====

 

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ-2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב 400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ 2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל 500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ 340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות , בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות(לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

דוגמה מפורסמת המראה את ההבדלים בין חקלאות בת קיימא לחקלאות שאינה כזאת היא רומא העתיקה. ב 400 השנים הראשונות של קיומה רומא לא כבשה אזורים נרחבים ולרוב ניהלה להפך מלחמות מגן. החקלאות בתוכה בתקופה הזאת התבססה בעיקר על עבודת איכרים שעבדו בחלקות קטנות וייצרו מזון בעיקר לצריכה עצמית. רוב האוכלוסייה של רומא בתקופה הזאת היו איכרים כאלה כולל אפילו סנטורים(אצולה). המסחר אז לא היה מפותח ברומא. מספר העבדים היה קטן וכן גם מספר הרעבים. האווירה החברתית היתה ברוח השאיפה ליותר שוויון: הפלבס הצליח להשיג יותר ויותר זכויות עד שהשתווה לפחות בזכויות הפוליטיות לאצולה(בסוף תקופה זו אחד מ 2 הקונסולים נבחר מהפלבס. גודל החלקות הוגבל ל 500 יוגר. בתקופה מאוחרת יותר בערך מ 340 לפני הספירה והלאה רומא החלה לכבוש שטחים נרחבים ולהיהפך לאימפריה. האיכרים החלו לפשוט רגל בגלל המלחמות שהרחיקו אותם מהחלקות ומנעו לעסוק בחקלאות , בגלל שמחיר הלחם שיוצר על ידי עבדים בחלקות של בעלי החוות הגדולות יותר היה זול יותר. בגלל זה ובגלל הנטייה לצבור כמה שיותר רכוש בעלי החוות הגדולות גרשו את האיכרים מאדמתם וסיפחו אותה לחוות שלהם כך שהם נהפכו לחוות ענקיות(לטיפונדיות). מכיוון שהיה רווחי יותר לגדל ענבים או בקר מאשר לחם שטחים גדולים בלטיפונדיות הוסבו למרעה או יקבים ואפילו פארקים. כתוצאה מכך את מזון הבסיס רומא החלה לקבל קודם מצפון איטליה ואחר כך מסיציליה, צפון אפריקה. כך זה גרם להתקוממות של האיכרים מה שהביא לביטול זכות ההצבעה שלהם ולביטול הרפובליקה ברומא. לאיכרים שהתרוששו וברחו לערים לא היה כסף לקנות אוכל כך שבמאה הראשונה לפני הספירה 433 אלף מתוך 463 אלף תושבי רומא חיו בתנאי חצי רעב. הם התקיימו לרוב מקצבאות, כך היה גם מאוחר יותר. בסך הכל הלטיפונדיות הביאו לשפל גדול בחקלאות ברומא לפי דעת חוקרים שונים ברומא העתיקה כמו פליניוס, קולומלה. לטענתם חוות גדולות המבוססות על עבודת עבדים הביאה לתופעה זו בדרכים שונות כולל [[אובדן קרקע]].

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

אחת ההגדרות של קיימות היא שיטת חיים המאפשרת את המשכם באופן בו הם מתקיימים. לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו כעבור מאות שנים, עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן. המשבר החקלאי לווה תמיד במשבר במזון שעודד משברים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב [[המלחת קרקע]], וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן [[דלדול קרקעות]]. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] מספקת דוגמה לשילוב של מספר גורמים - חברתיים וסביבתיים.  

==== דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית ====

==== דוגמאות לחקלאות בת קיימא בתקופה הפרה-תעשייתית ====

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

במהלך הזמן האנשים שמו לב לאובדן פוריות הקרקע ולשאר האפקטים השליליים של החקלאות וניסו לעשות משהו בנידון. השיטה הכי נפוצה הייתה שמיטה, כלומר לתת לקרקע לנוח לזמן מה. בתנך ציוו לתת לאדמה לנוח פעם ב 7 שנים. דרך אחרת לממש שיטה זו הייתה שיטת "שלוש השדות", כלומר שליש מהשדות זורעים בחיטה שליש בצמח אחר כמו כוסמת ושליש משאירים במנוחה. החלק שמשאירים במנוחה מתכסה בעשב שמשמש כדשן טבעי לשנה הבאה ומגן על הקרקע. בשנה הבאה מחליפים את החלקות: החלקה שנחה בשנה שעברה נזרעת וחלקה אחרת נחה. שיטה זו בו זמנית נותנת לאדמה איזה שהוא מגוון מינים כלומר כל פעם נשתל צמח אחר בשונה מהמונוקולטורה{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.  

מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר ביניהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.  

===חקלאות במהלך המהפכה התעשייתית===

===חקלאות בתקופה התעשייתית===

[[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.  

[[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבטים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.  

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.  

הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכלוסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלאות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.  

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות טובות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדוגמה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.

המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות אפקטיביות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדוגמה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה, יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.

===חקלאות במהלך המאה ה-20===

===חקלאות במהלך המאה ה-20===

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר [[רעב המוני]] קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר  20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר [[רעב המוני]] קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר  20 מיליון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב-1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב-4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב-18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה 21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו- שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר  של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר  של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility]  Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility]  Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

Elizabeth Frankenberg

Elizabeth Frankenberg

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.

סיבות נוספות של תומכים בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:  

סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:  

1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.

1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.

2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.

2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.