47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 88:
שורה 88: + + + + + + + −
←חשש מפני עליית מפלס מי הים
לפי החוקרים בישראל, יש מספר קווי מדיניות שיכולים להביא להפחתת הפסולת בחופים. אחד מהם הוא להמשיך בקידום וביישום חוקים המעודדים [[הפרדת פסולת]] ו[[מחזור פסולת]]. המלצה נופסת דומה לצעדים המוצעים על ידי תנועת [[מעריסה לעריסה]] - שינוי של עיצוב מוצרים ואריזות. לדוגמה לייצר בקבוקים שהפקקים מחוברים אליהם. צעד אפשרי נוסף הוא ניקוי שפכי נחלים וצינורות ניקוז שאינם מטופלים לפני עונת הגשמים, ובכך למנוע סחיפת כמויות גדולות של פסולת אל הים. אחד הצעדים החשובים והקשים הוא הפחתת השימוש בפלסטיק ומעבר לתחליפים. הבעיה היא שתחליפים אלה אינה זמינים תמיד והם לרוב יקרים יותר. {{הערה|שם=haaretz2016}}
לפי החוקרים בישראל, יש מספר קווי מדיניות שיכולים להביא להפחתת הפסולת בחופים. אחד מהם הוא להמשיך בקידום וביישום חוקים המעודדים [[הפרדת פסולת]] ו[[מחזור פסולת]]. המלצה נופסת דומה לצעדים המוצעים על ידי תנועת [[מעריסה לעריסה]] - שינוי של עיצוב מוצרים ואריזות. לדוגמה לייצר בקבוקים שהפקקים מחוברים אליהם. צעד אפשרי נוסף הוא ניקוי שפכי נחלים וצינורות ניקוז שאינם מטופלים לפני עונת הגשמים, ובכך למנוע סחיפת כמויות גדולות של פסולת אל הים. אחד הצעדים החשובים והקשים הוא הפחתת השימוש בפלסטיק ומעבר לתחליפים. הבעיה היא שתחליפים אלה אינה זמינים תמיד והם לרוב יקרים יותר. {{הערה|שם=haaretz2016}}
==זיהום חופים וים בביוב==
בישראל קיימת בעיה של הזרמת ביוב אל חופי הים. רוב מקרי הזיהום מתרחשים במהלך החורף משום שאז כמות מים גדולה של מי גשם יוצרת עומס על מערכת הניקוז העירונית. הניקוז עולה על גדותיו ומאתערבב עם מערכת הביוב, עקב בעיות שונות. כאשר הניקוז מגיע לחופי הם הוא עלול להכיל מי ביוב המכילים חיידקים מסוכנים. בנוסף הגשמים שוטפים החוצה לכלוך וזיהום שצטבר בנחלים במהלך הקיץ וזה מגיע לים. דבר זה כולל גם שאריות ביוב. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/] במקרים אלה אסור להכנס לים, יש לעיתים קרובות ריח רע ממנו והדבר גם גורם לפגיעה ב
מקרים של תקלות כאלה נפוצים למדי ומתרחשים במקומות שונים לאורך החופים כמו חוף דור, קיסריה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5007212,00.html] הרצליה, נהריה ועוד משרד הבריאות דוגם את המים בחופים מוכרזים ובמקרה של בעיה מזהיר את הציבור , במקרה של חוף בלתי מוכרז המים אינם נבדקים וייתכנו תקלות לא מדווחות. [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] גורר בעיות אקולוגיות שונות וכך גם הזרמת ביוב לים- בני אדם עלולים לבלוע את המים ולחלות, וחומרי הדשן שבהם יכולים לגרום לפריחת אצות ולתמותת דגים. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/]
בדצמבר 2015 קיים ארגון [[צלול]] יחד עם מתנדבים וגולשים מהרצליה ומתל אביב הפגנה בתל אביב נגד הזרמת ביוב לים. זאת עקב עבודות תחזוקה ברשת הביוב, שגרמו להזרמת ביוב גולמי בהיקף של 200 מיליון קוב, וסגירת החופים למשך ארבעה ימים. מפגינים קראו ל[[איגודן]] (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה, ולמשרד להגנת הסביבה ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לדברי הארגון קיימות חלופות להזרמה כזו גם אם היא עולה יותר כסף - עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה הרבה יותר, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד. {{הערה|[http://www.zalul.org.il/?p=9454 הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון], ארגון [[צלול]], 2015}}, {{הערה|עמית קוטלר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4733357,00.html ביוב זורם לים בת"א: "מחרבנים לאנשים על הראש"], ynet, 01.12.15}}
==חשש מפני עליית מפלס מי הים==
==חשש מפני עליית מפלס מי הים==
{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}
{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}
מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל נהראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פרוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.
מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל נהראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פרוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.
==הצעות חוק להגנת הים==
==הצעות חוק להגנת הים==