47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 88:
שורה 88: + + + +
←פעילות מחקרית מול זיהום מיקרופלסטיק
לפי החוקרים בישראל, יש מספר קווי מדיניות שיכולים להביא להפחתת הפסולת בחופים. אחד מהם הוא להמשיך בקידום וביישום חוקים המעודדים [[הפרדת פסולת]] ו[[מחזור פסולת]]. המלצה נופסת דומה לצעדים המוצעים על ידי תנועת [[מעריסה לעריסה]] - שינוי של עיצוב מוצרים ואריזות. לדוגמה לייצר בקבוקים שהפקקים מחוברים אליהם. צעד אפשרי נוסף הוא ניקוי שפכי נחלים וצינורות ניקוז שאינם מטופלים לפני עונת הגשמים, ובכך למנוע סחיפת כמויות גדולות של פסולת אל הים. אחד הצעדים החשובים והקשים הוא הפחתת השימוש בפלסטיק ומעבר לתחליפים. הבעיה היא שתחליפים אלה אינה זמינים תמיד והם לרוב יקרים יותר. {{הערה|שם=haaretz2016}}
לפי החוקרים בישראל, יש מספר קווי מדיניות שיכולים להביא להפחתת הפסולת בחופים. אחד מהם הוא להמשיך בקידום וביישום חוקים המעודדים [[הפרדת פסולת]] ו[[מחזור פסולת]]. המלצה נופסת דומה לצעדים המוצעים על ידי תנועת [[מעריסה לעריסה]] - שינוי של עיצוב מוצרים ואריזות. לדוגמה לייצר בקבוקים שהפקקים מחוברים אליהם. צעד אפשרי נוסף הוא ניקוי שפכי נחלים וצינורות ניקוז שאינם מטופלים לפני עונת הגשמים, ובכך למנוע סחיפת כמויות גדולות של פסולת אל הים. אחד הצעדים החשובים והקשים הוא הפחתת השימוש בפלסטיק ומעבר לתחליפים. הבעיה היא שתחליפים אלה אינה זמינים תמיד והם לרוב יקרים יותר. {{הערה|שם=haaretz2016}}
==חשש מפני עליית מפלס מי הים==
{{הערה|עליית מפלס פני הים}}
מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל נהראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פרוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.
==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים==
==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים==