שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 74: שורה 74:  
ביוני 2005 נפתחה תכנית "חוף נקי" של [[המשרד להגנת הסביבה]] בשיתוף רשות הטבע והגנים והמרכז לשלטון מקומי. שנועדה לשמור על נקיון חופי הים התיכון ואילת. העלות היתה 3 מיליון ש"ח בשנה למשך 3 שנים. להערכת מידת ניקיון החוף, נבנה "מדד חוף נקי"- מדד המאפשר הערכה אחידה אובייקטיבית ובת השוואה של כל החופים. לפני הפרוייקט היו רוב החופים הבלתי מוכרזים מלוכלכים. על פי המדד בשנת 2006 היו מרבית החופים היו במצב "נקי" ו- "נקי מאוד" ורק 3 מהחופים במצב "מלוכלך מאוד".{{הערה|שם=teva_psolet}} במחקר שנערך בשנת 2016 על ידי גליה פסטרנק נמצא כי כמות הפסולת בחופי ישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, וכי דבר זה לא נובע ממודעות גבוה לנקיון של הציבור אלא עקב פעילות חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. {{הערה|שם=haaretz2016}} המשרד מפעיל תכנית מתנדבים בשם "משמר החוף" שנועדה לסייע בהגברת המודעות ושינוי התנהגות בקרב הציבור בכדי למנוע השארת פסולת בחופים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/cleancoastprogram/Pages/Coastal-Cleanup.aspx#mainContent]
 
ביוני 2005 נפתחה תכנית "חוף נקי" של [[המשרד להגנת הסביבה]] בשיתוף רשות הטבע והגנים והמרכז לשלטון מקומי. שנועדה לשמור על נקיון חופי הים התיכון ואילת. העלות היתה 3 מיליון ש"ח בשנה למשך 3 שנים. להערכת מידת ניקיון החוף, נבנה "מדד חוף נקי"- מדד המאפשר הערכה אחידה אובייקטיבית ובת השוואה של כל החופים. לפני הפרוייקט היו רוב החופים הבלתי מוכרזים מלוכלכים. על פי המדד בשנת 2006 היו מרבית החופים היו במצב "נקי" ו- "נקי מאוד" ורק 3 מהחופים במצב "מלוכלך מאוד".{{הערה|שם=teva_psolet}} במחקר שנערך בשנת 2016 על ידי גליה פסטרנק נמצא כי כמות הפסולת בחופי ישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, וכי דבר זה לא נובע ממודעות גבוה לנקיון של הציבור אלא עקב פעילות חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. {{הערה|שם=haaretz2016}} המשרד מפעיל תכנית מתנדבים בשם "משמר החוף" שנועדה לסייע בהגברת המודעות ושינוי התנהגות בקרב הציבור בכדי למנוע השארת פסולת בחופים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/cleancoastprogram/Pages/Coastal-Cleanup.aspx#mainContent]
   −
==פעילות מחקרית מול זיהום במיקרופלסטיק==
+
==פעילות מחקרית מול זיהום מיקרופלסטיק==
 
כאמור כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. בשנים האחרונות נחשב ה[[פלסטיק]] לאחד האיומים החמורים על הסביבה הימית. עם הזמן הפלסטיק מתפורר ל[[מיקרופלסטיק]] - חלקיקים קטנים שגודלם פחות מחמישה מילימרטים. כאשר המיקרופלסטיק מגיע לים לא ניתן לאסוף אותו. הנזק שהם גורמים עדיין לא ברור לגמרי, אולם ידוע שחלקיקים אלו נספגים בגופם של בעלי חיים, שבטעות מזהים אותם כמזון, ועלולים להיפגע מבליעתם. חוקרים כמו נועם ואן דר האל באוניברסיטת חיפה בוחנים את ההשלכות. לפי המחקר הסביבה הימית רוויה בחומר סינתטי עם מרכיבים רעילים. ריכוז המיקרופלסטיק ליד חופי הארץ גבוה פי עשרה לעומת הממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. באחד המוקדים אף נמדד ריכוז מהגבוהים שאי פעם נמדדו בעולם. כמו כן התגלו על חלקיקי הפלסטיק ריכוזים גבוהים של מזהמים מסוגים שונים שמקורם בפעילות תעשייתית ושריפת דלקים. {{הערה|שם=haaretz2016}}
 
כאמור כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. בשנים האחרונות נחשב ה[[פלסטיק]] לאחד האיומים החמורים על הסביבה הימית. עם הזמן הפלסטיק מתפורר ל[[מיקרופלסטיק]] - חלקיקים קטנים שגודלם פחות מחמישה מילימרטים. כאשר המיקרופלסטיק מגיע לים לא ניתן לאסוף אותו. הנזק שהם גורמים עדיין לא ברור לגמרי, אולם ידוע שחלקיקים אלו נספגים בגופם של בעלי חיים, שבטעות מזהים אותם כמזון, ועלולים להיפגע מבליעתם. חוקרים כמו נועם ואן דר האל באוניברסיטת חיפה בוחנים את ההשלכות. לפי המחקר הסביבה הימית רוויה בחומר סינתטי עם מרכיבים רעילים. ריכוז המיקרופלסטיק ליד חופי הארץ גבוה פי עשרה לעומת הממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. באחד המוקדים אף נמדד ריכוז מהגבוהים שאי פעם נמדדו בעולם. כמו כן התגלו על חלקיקי הפלסטיק ריכוזים גבוהים של מזהמים מסוגים שונים שמקורם בפעילות תעשייתית ושריפת דלקים. {{הערה|שם=haaretz2016}}
  

תפריט ניווט