שורה 47: |
שורה 47: |
| בשנת 2014 בחן עוזי לנדאו שכיהן אז כשר התיירות, הקמת כפר נופש בחוף פלמחים, הסמוכה לראשון לציון. פעילי מגמה ירוקה והפורום הישראלי לשמירה על החופים התנגדו.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html]. לנדאו בסופו של דבר תמך בהקמת הכפר, המאבק בנושא נמשך גם בשנת 2015 והובא להכרעת הועדה המחוזית לתכנון ובניה [http://www.green.org.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/] | | בשנת 2014 בחן עוזי לנדאו שכיהן אז כשר התיירות, הקמת כפר נופש בחוף פלמחים, הסמוכה לראשון לציון. פעילי מגמה ירוקה והפורום הישראלי לשמירה על החופים התנגדו.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html]. לנדאו בסופו של דבר תמך בהקמת הכפר, המאבק בנושא נמשך גם בשנת 2015 והובא להכרעת הועדה המחוזית לתכנון ובניה [http://www.green.org.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/] |
| | | |
− | ==מאבקים על נקיון החופים== | + | ==מאבקים על נקיון החופים מול פסולת מוצקה== |
− | [[פסולת בחופי הים]] כוללת [[שקיות פלסטיק]], בקבוקי פלסטיק וזכוכית, פילטרים של [[סיגריות]], פקקי מתכת של בקבוקים וכן פסולות אחרות. הדבר מהווה קודם כל פגיעה אסטית בהנאת המתרחצים והשוהים בחוף. כמו כן הדבר עלול להיות פגיעה בבריאות עקב חשש לפצעיה משברי זכוכית, מתכת או מגע בחומרים מסוכנים. היבט חשוב נוסף הוא שהפסולת עלולה לפגוע בבעלי חיים - לדוגמה בליעה של שקיות וחומרי פלסטיק על ידי דגים, צבי-ים, דולפינים ועוד. כמו כן הפסולת עלולה לפגוע בכלי שיט. {{הערה|שם=teva_psolet|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=210 פסולת בחופים], [[החברה להגנת הטבע]]}} | + | [[פסולת בחופי הים]] כוללת [[שקיות פלסטיק]], בקבוקי פלסטיק, פילטרים של [[סיגריות]], וכן שאריות של אריזות מזון כולל עטיפות פלסטיק, פקקי מתכת של בקבוקים, קופסאות וכו. כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. {{הערה|שם=haaretz2016|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2935786 ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון], הארץ, 06.05.2016}} |
| + | |
| + | הדבר מהווה קודם כל פגיעה אסטית בהנאת המתרחצים והשוהים בחוף. כמו כן הדבר עלול להיות פגיעה בבריאות עקב חשש לפצעיה משברי זכוכית, מתכת או מגע בחומרים מסוכנים. היבט חשוב נוסף הוא שהפסולת עלולה לפגוע בבעלי חיים - לדוגמה בליעה של שקיות וחומרי פלסטיק על ידי דגים, צבי-ים, דולפינים ועוד. כמו כן הפסולת עלולה לפגוע בכלי שיט. {{הערה|שם=teva_psolet|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=210 פסולת בחופים], [[החברה להגנת הטבע]]}} |
| | | |
| על פי החוק, האחריות לשמירת הניקיון על פי החוק מוטלת על כל רשות מקומית בשטח שיפוטה. האחריות המשפטית נובעת הן מפקודת העיריות והן מחוק הניקיון. בפועל, רשויות רבות אינן מנקות חופים לא מוכרזים מסיבות של סדר עדיפויות תקציבי. על אף שיש גופים רבים, ממשלתיים ופרטיים, שיש להם עניין מובהק בשמירת החופים, עד לשנים האחרונות אף גורם לא לקח את נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים תחת אחריותו. כך נוצר מצב שחופים פתוחים, לא מוכרזים ושאינם משמשים לתשתיות, סובלים מהזנחה והצטברות של פסולת.{{הערה|שם=teva_psolet}} | | על פי החוק, האחריות לשמירת הניקיון על פי החוק מוטלת על כל רשות מקומית בשטח שיפוטה. האחריות המשפטית נובעת הן מפקודת העיריות והן מחוק הניקיון. בפועל, רשויות רבות אינן מנקות חופים לא מוכרזים מסיבות של סדר עדיפויות תקציבי. על אף שיש גופים רבים, ממשלתיים ופרטיים, שיש להם עניין מובהק בשמירת החופים, עד לשנים האחרונות אף גורם לא לקח את נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים תחת אחריותו. כך נוצר מצב שחופים פתוחים, לא מוכרזים ושאינם משמשים לתשתיות, סובלים מהזנחה והצטברות של פסולת.{{הערה|שם=teva_psolet}} |
שורה 54: |
שורה 56: |
| על פי ההערכת המשרד להגנת הסביבה, בחופי הים התיכון של ישראל כ-74 ק"מ של חופים לא מוכרזים שסובלים מפסולת. כ-41 ק"מ מתוכם מנוקים מפעם לפעם אך בדרך כלל םם מלוכלכים, וכ-33 ק"מ מתוכם אינם מנוקים כלל והם גדושים בפסולת כל ימות השנה. עוד מעריכים במשרד כי 40% מהפסולת המזהמת את חופי ישראל מקורה בפסולת שמגיע ממי הים התיכון (כלי שיט, מדינות שכנות) וכ- 60% נובעת מפסולת שמושלכת על ידי הציבור בישראל.{{הערה|שם=teva_psolet}} | | על פי ההערכת המשרד להגנת הסביבה, בחופי הים התיכון של ישראל כ-74 ק"מ של חופים לא מוכרזים שסובלים מפסולת. כ-41 ק"מ מתוכם מנוקים מפעם לפעם אך בדרך כלל םם מלוכלכים, וכ-33 ק"מ מתוכם אינם מנוקים כלל והם גדושים בפסולת כל ימות השנה. עוד מעריכים במשרד כי 40% מהפסולת המזהמת את חופי ישראל מקורה בפסולת שמגיע ממי הים התיכון (כלי שיט, מדינות שכנות) וכ- 60% נובעת מפסולת שמושלכת על ידי הציבור בישראל.{{הערה|שם=teva_psolet}} |
| | | |
− | ביוני 2005 נפתחה תכנית "חוף נקי" של [[המשרד להגנת הסביבה]] בשיתוף רשות הטבע והגנים והמרכז לשלטון מקומי. שנועדה לשמור על נקיון חופי הים התיכון ואילת. העלות היתה 3 מיליון ש"ח בשנה למשך 3 שנים. להערכת מידת ניקיון החוף, נבנה "מדד חוף נקי"- מדד המאפשר הערכה אחידה אובייקטיבית ובת השוואה של כל החופים. לפני הפרוייקט היו רוב החופים הבלתי מוכרזים מלוכלכים. על פי המדד בשנת 2006 היו מרבית החופים היו במצב "נקי" ו- "נקי מאוד" ורק 3 מהחופים במצב "מלוכלך מאוד".{{הערה|שם=teva_psolet}} | + | ביוני 2005 נפתחה תכנית "חוף נקי" של [[המשרד להגנת הסביבה]] בשיתוף רשות הטבע והגנים והמרכז לשלטון מקומי. שנועדה לשמור על נקיון חופי הים התיכון ואילת. העלות היתה 3 מיליון ש"ח בשנה למשך 3 שנים. להערכת מידת ניקיון החוף, נבנה "מדד חוף נקי"- מדד המאפשר הערכה אחידה אובייקטיבית ובת השוואה של כל החופים. לפני הפרוייקט היו רוב החופים הבלתי מוכרזים מלוכלכים. על פי המדד בשנת 2006 היו מרבית החופים היו במצב "נקי" ו- "נקי מאוד" ורק 3 מהחופים במצב "מלוכלך מאוד".{{הערה|שם=teva_psolet}} במחקר שנערך בשנת 2016 על ידי גליה פסטרנק נמצא כי כמות הפסולת בחופי ישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, וכי דבר זה לא נובע ממודעות גבוה לנקיון של הציבור אלא עקב פעילות חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. {{הערה|שם=haaretz2016}} |
| + | |
| + | ==פעילות מחקרית מול זיהום במיקרופלסטיק== |
| + | כאמור כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. בשנים האחרונות נחשב ה[[פלסטיק]] לאחד האיומים החמורים על הסביבה הימית. עם הזמן הפלסטיק מתפורר ל[[מיקרופלסטיק]] - חלקיקים קטנים שגודלם פחות מחמישה מילימרטים. כאשר המיקרופלסטיק מגיע לים לא ניתן לאסוף אותו. הנזק שהם גורמים עדיין לא ברור לגמרי, אולם ידוע שחלקיקים אלו נספגים בגופם של בעלי חיים, שבטעות מזהים אותם כמזון, ועלולים להיפגע מבליעתם. חוקרים כמו נועם ואן דר האל באוניברסיטת חיפה בוחנים את ההשלכות. לפי המחקר הסביבה הימית רוויה בחומר סינתטי עם מרכיבים רעילים. ריכוז המיקרופלסטיק ליד חופי הארץ גבוה פי עשרה לעומת הממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. באחד המוקדים אף נמדד ריכוז מהגבוהים שאי פעם נמדדו בעולם. כמו כן התגלו על חלקיקי הפלסטיק ריכוזים גבוהים של מזהמים מסוגים שונים שמקורם בפעילות תעשייתית ושריפת דלקים. {{הערה|שם=haaretz2016}} |
| | | |
| ==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים== | | ==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים== |