47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.+ − + + שורה 13:
שורה 14: − + + + + + + + + + + + שורה 20:
שורה 31: − + שורה 28:
שורה 39: − + − + − ==המאבק על חופי הכנרת== − במשך השנים השתלטו גורמים שונים על חופי הכנרת. סגרו אותם לציבור ו/או גבו תשלום על כניסה לחופים. בשנת 2005 היו בחופי הכנרת 22 חופים מוכרזים באורך כולל של 1,500 מ' שגבו תשלום (או תפקדו כחוף פרטי). בנוסף היו כ-15 חופים מוסדרים סביב הכנרת באורך כולל של כ-12.5. חופים אלה כוללים שרותי חוף (מים, מקלחות, שירותים...) אך ללא שרותי הצלה. חלקם הגדול גבה תשלום בכניסה. בנוסף היו חופים לא מוסדרים - חופים בהם קיימת גישה נוחה יחסית למים ללא שרותי חוף למעט ניקיון. כ-5 חופים לא מוסדרים סביב האגם באורך כולל של כ-4.5 ק"מ. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=304&ArticleID=567] − − בשנת 2003 החלה [[החברה להגנת הטבע]] לקדם את "שביל סובב כנרת", מסלול טיול רגלי מסומן, אשר אמור להקיף את הכנרת קרוב ככל הניתן לשפת המים ולאפשר גישה לחוף. {{הערה|שם=megama|[https://www.green.org.il/2007-כנסת-ירוקה/ 2005-2007 פתיחת חופי הכינרת לציבור], [[מגמה ירוקה]], 27-04-2015}} את השביל יצרו קבוצות של בני נוער כחלק מפעילות חינוכית. נכון לשנת 2017 השביל נמשך לאורך של כ-35 ק"מ לאורך הכנרת {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=306 שביל סובב כנרת], החברה להגנת הטבע}}, עיקר השביל נמצא בחלק המזרחי של הכנרת. בחלקה הצפוני-מערבי של הכנרת אין כמעט שביל. חלקים רבים של שביל סובב כנרת פתוחים היום לציבור, הפרויקט מאושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. − − בקיץ 2005 הצטרף תא כנרת של ארגון "[[מגמה ירוקה]]" לפעילות בנושא. פעילים של הארגון התפרצו לחוף גיא, ודרשו במפגיע גישה חופשית למים. באוקטובר באותה השנה הגיעו מספר פעילים באישון לילה, חתכו גדרות תיל החוסמות את החוף, ודרשו משר הפנים שסייר בכנרת, להורות על פתיחת החופים לציבור. בשבוע שלאחר מכן, עשרות פעילים התכנסו למחנה סוכות שכלל, התפרצות לחופים אשר גודרו בניגוד לחוק על ידי גורמים פרטיים, החתמת תושבים על עצומה לשחרור הכנרת, ועבודות פריצה בשביל סובב כנרת.באוקטובר 2006 חזרה מגמה ירוקה למחנה סוכות השני. המחנה הפך לאירוע שנתי שחזר ב 2007, אז נפגשו הפעילים עם מי שכיהן אז כ[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], גדעון עזרא במהלך סיור שלו בשטח וב-2008. גם המחנות הללו כללו התפרצויות לחופים סגורים, החתמה על עצומות, עבודה על השביל, הפגנות מתוקשרות והפלת גדרות שנבנו בצורה לא חוקית.{{הערה|שם=megama}} − − עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
אין תקציר עריכה
[[קובץ:הפגנה נגד בנייה על חוף הים.jpg|ממוזער|הפגנה של [[מגמה ירוקה]] נגד הבנייה בחוף סי אנד סאן בסוף שנות ה-90. ]]
[[קובץ:הפגנה נגד בנייה על חוף הים.jpg|ממוזער|הפגנה של [[מגמה ירוקה]] נגד הבנייה בחוף סי אנד סאן בסוף שנות ה-90. ]]
'''המאבק על חופי-הים בישראל''' נוגע למאבקים של [[ארגוני סביבה בישראל|ארגונים סביבתיים]] ו[[ארגוני חברה בישראל|ארגונים חברתיים]] בעד שמירת [[חופי ישראל]] כ[[מוצר ציבורי]] איכותי ונגיש לכל בני האדם, ובעד שמירתו כ[[מערכת אקולוגית]] בריאה ומתפקדת. חופי הים של ישראל נתונים תחת סיכונים שונים - [[זיהום ימי]], בניית מרינות שוברי גלים, הפקעה לצורך תשתיות לאומיות נמלים וצרכים צבאיים, בנייה של מגורים ותיירות, הפרטת הגישה לים וגביית תשלום על גישה אליו, הפקעת הים לטובת גורמים מסחריים, [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ו[[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] שפוגעים בסביבה הימית ועוד.
'''המאבק על חופי-הים בישראל''' נוגע למאבקים של [[ארגוני סביבה בישראל|ארגונים סביבתיים]], [[ארגוני חברה בישראל|ארגונים חברתיים]] ופעילים שונים בעד שמירת [[חופי ישראל]] כ[[מוצר ציבורי]] איכותי ונגיש לכל בני האדם, ובעד שמירתו כ[[מערכת אקולוגית]] בריאה ומתפקדת. חופי הים של [[ישראל]] נתונים תחת סיכונים שונים - [[זיהום ימי]], בניית מרינות שוברי גלים, הפקעה לצורך תשתיות לאומיות נמלים וצרכים צבאיים, [[דיור בישראל|בניית בנייני מגורים]] ותיירות, הפרטת הגישה לים וגביית תשלום על גישה אליו, [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ו[[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] שפוגעים בסביבה הימית ועוד.
חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים.
חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.
מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסיה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסיה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמים או שקיות חד פעמיות.
==גישה חופשית לחופים==
==המאבק על גישה חופשית לחופים==
===מאבק על גישה חופשית לחופי הים התיכון===
עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היה נהוג לגבות כסף על כניסה לחוף הים. בשנת 1959 סרב משה פוטרמן לשלם בכניסה לחוף הים בהרצליה, התקוטט עם הסדרנים ונעצר. פוטרמן הורשע בבית משפט השלום בתל אביב על כך שלא שילם ועל התנגדותו בכוח לסדרנים וחויב לשלם קנס, אבל הוא סרב לוותר. באמצעות עורך הדין אברהם סוחובלסקי, הגיש פוטרמן ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ושם ביטל השופט יעקב גביזון את ההרשעה. בין השאר, הוא הסתמך על גישת המג'לה — קובץ הדינים העותמאני — שקבע: "המים, האוויר והאור הם הפקר לכל, וכלל האדם שותפים בשלושה דברים אלו". הוא גם קבע שפוטרמן היה זכאי להשתמש במידה סבירה של כוח נגד הסדרנים, כדי שיוכל לממש את זכותו לגישה חופשית אל הים. בפסק הדין כתב השופט:{{הערה|שם=rinat2016|צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2948377 האיש שבזכותו הים הוא בחינם] הארץ, 19 במאי 2016}}
עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היה נהוג לגבות כסף על כניסה לחוף הים. בשנת 1959 סרב משה פוטרמן לשלם בכניסה לחוף הים בהרצליה, התקוטט עם הסדרנים ונעצר. פוטרמן הורשע בבית משפט השלום בתל אביב על כך שלא שילם ועל התנגדותו בכוח לסדרנים וחויב לשלם קנס, אבל הוא סרב לוותר. באמצעות עורך הדין אברהם סוחובלסקי, הגיש פוטרמן ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ושם ביטל השופט יעקב גביזון את ההרשעה. בין השאר, הוא הסתמך על גישת המג'לה — קובץ הדינים העותמאני — שקבע: "המים, האוויר והאור הם הפקר לכל, וכלל האדם שותפים בשלושה דברים אלו". הוא גם קבע שפוטרמן היה זכאי להשתמש במידה סבירה של כוח נגד הסדרנים, כדי שיוכל לממש את זכותו לגישה חופשית אל הים. בפסק הדין כתב השופט:{{הערה|שם=rinat2016|צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2948377 האיש שבזכותו הים הוא בחינם] הארץ, 19 במאי 2016}}
הפסיקה בפרשת החוף בהרצליה הפכה, לתקדים משפטי שעיגן את זכות הציבור לגישה חופשית אל הים. לדברי עורך הדין [[עמית ברכה]], מנכ"ל [[אדם טבע ודין]] התקדים הוביל לחקיקת חוק הסדרת מקומות רחצה, האוסר על גביית דמי כניסה לחופים הניתנים בהם שירותים בסיסיים בלבד (מותר לגבות עבור שירותי חניה בכניסה לחופים). כמו כן היא גם הובילה להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישה "אדם טבע ודין" נגד משרד הפנים בתחילת שנות ה-2000, המחייב את המשרד להורות לרשויות המקומיות לקיים את החוק ולהימנע מגביית דמי כניסה בחופים שבהם ניתנים שירותי רחצה בסיסיים בלבד.{{הערה|שם=rinat2016}}
הפסיקה בפרשת החוף בהרצליה הפכה, לתקדים משפטי שעיגן את זכות הציבור לגישה חופשית אל הים. לדברי עורך הדין [[עמית ברכה]], מנכ"ל [[אדם טבע ודין]] התקדים הוביל לחקיקת חוק הסדרת מקומות רחצה, האוסר על גביית דמי כניסה לחופים הניתנים בהם שירותים בסיסיים בלבד (מותר לגבות עבור שירותי חניה בכניסה לחופים). כמו כן היא גם הובילה להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישה "אדם טבע ודין" נגד משרד הפנים בתחילת שנות ה-2000, המחייב את המשרד להורות לרשויות המקומיות לקיים את החוק ולהימנע מגביית דמי כניסה בחופים שבהם ניתנים שירותי רחצה בסיסיים בלבד.{{הערה|שם=rinat2016}}
==מאבקים בשנות ה-90==
===המאבק על גישה חופשית לחופי הכנרת===
במשך השנים השתלטו גורמים שונים על חופי הכנרת. סגרו אותם לציבור ו/או גבו תשלום על כניסה לחופים. בשנת 2005 היו בחופי הכנרת 22 חופים מוכרזים באורך כולל של 1,500 מ' שגבו תשלום (או תפקדו כחוף פרטי). בנוסף היו כ-15 חופים מוסדרים סביב הכנרת באורך כולל של כ-12.5. חופים אלה כוללים שרותי חוף (מים, מקלחות, שירותים...) אך ללא שרותי הצלה. חלקם הגדול גבה תשלום בכניסה. בנוסף היו חופים לא מוסדרים - חופים בהם קיימת גישה נוחה יחסית למים ללא שרותי חוף למעט ניקיון. כ-5 חופים לא מוסדרים סביב האגם באורך כולל של כ-4.5 ק"מ. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=304&ArticleID=567]
בשנת 2003 החלה [[החברה להגנת הטבע]] לקדם את "שביל סובב כנרת", מסלול טיול רגלי מסומן, אשר אמור להקיף את הכנרת קרוב ככל הניתן לשפת המים ולאפשר גישה לחוף. {{הערה|שם=megama|[https://www.green.org.il/2007-כנסת-ירוקה/ 2005-2007 פתיחת חופי הכינרת לציבור], [[מגמה ירוקה]], 27-04-2015}} את השביל יצרו קבוצות של בני נוער כחלק מפעילות חינוכית. נכון לשנת 2017 השביל נמשך לאורך של כ-35 ק"מ לאורך הכנרת {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=306 שביל סובב כנרת], החברה להגנת הטבע}}, עיקר השביל נמצא בחלק המזרחי של הכנרת. בחלקה הצפוני-מערבי של הכנרת אין כמעט שביל. חלקים רבים של שביל סובב כנרת פתוחים היום לציבור, הפרויקט מאושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
בקיץ 2005 הצטרף תא כנרת של ארגון "[[מגמה ירוקה]]" לפעילות בנושא. פעילים של הארגון התפרצו לחוף גיא, ודרשו במפגיע גישה חופשית למים. באוקטובר באותה השנה הגיעו מספר פעילים באישון לילה, חתכו גדרות תיל החוסמות את החוף, ודרשו משר הפנים שסייר בכנרת, להורות על פתיחת החופים לציבור. בשבוע שלאחר מכן, עשרות פעילים התכנסו למחנה סוכות שכלל, התפרצות לחופים אשר גודרו בניגוד לחוק על ידי גורמים פרטיים, החתמת תושבים על עצומה לשחרור הכנרת, ועבודות פריצה בשביל סובב כנרת.באוקטובר 2006 חזרה מגמה ירוקה למחנה סוכות השני. המחנה הפך לאירוע שנתי שחזר ב 2007, אז נפגשו הפעילים עם מי שכיהן אז כ[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], גדעון עזרא במהלך סיור שלו בשטח וב-2008. גם המחנות הללו כללו התפרצויות לחופים סגורים, החתמה על עצומות, עבודה על השביל, הפגנות מתוקשרות והפלת גדרות שנבנו בצורה לא חוקית.{{הערה|שם=megama}}
עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
==מאבקים נגד בנייה בחופים==
===מאבקים בשנות ה-90===
בשנות ה-90 החלה מודעות רחבת היקף נגד הבנייה בחופים. פרוייקטים בולטים כאלה היו בניית המרינה בהרצליה, הבנייה למגורים סמוך לחוף "סי אנד סאן" בתל אביב, ובניית "מגדלי חוף הכרמל" בחיפה. [[החברה להגנת הטבע]] החלה בקמפיין "חוף הים הוא לא נדל"ן".
בשנות ה-90 החלה מודעות רחבת היקף נגד הבנייה בחופים. פרוייקטים בולטים כאלה היו בניית המרינה בהרצליה, הבנייה למגורים סמוך לחוף "סי אנד סאן" בתל אביב, ובניית "מגדלי חוף הכרמל" בחיפה. [[החברה להגנת הטבע]] החלה בקמפיין "חוף הים הוא לא נדל"ן".
בסוף שנות ה-90 החלו פעילים סביבתיים לנקוט בטקטיקות של [[פעולה ישירה לא אלימה]] - שיבוש של פעילות כלכלית או פוליטית על ידי נוכחות ישירה במקום. באפריל 1998 התבצרו מספר פעילים של ארגון [[מגמה ירוקה]] במשך מספר ימים במרומי המנוף בחוף "סי אנד סאן" והשביתו אותו.{{הערה|שם=globs98|1=זהבה דברת, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=134516 מפגינים מתבצרים על מנוף בסי אנד סאן נגד הבנייה על חופי ת"א], גלובס, 23.04.1998}} הדבר גרם לכמות גדולה של כתבות וידיעות על מצב הבנייה בחופים ועל הפרות של חוקים ותקנות שאסרו בניה בסמוך לחוף. אחד הדברים הבולטים הייתה סדרת כתבות כולל כתבת שער בנושא בעיתון "העיר" שהיה אז אחד העיתונים הנפוצים בתל אביב. חודש לאחר מכן במאי 1998 התבצרו אנשי ארגון [[פעולה ירוקה]] במנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה. {{הערה|1=דוד חיון, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=71635 אנשי "פעולה ירוקה" מתבצרים על מנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה], גלובס, 28.05.1998}}
בסוף שנות ה-90 החלו פעילים סביבתיים לנקוט בטקטיקות של [[פעולה ישירה לא אלימה]] - שיבוש של פעילות כלכלית או פוליטית על ידי נוכחות ישירה במקום. באפריל 1998 התבצרו מספר פעילים של ארגון [[מגמה ירוקה]] במשך מספר ימים במרומי המנוף בחוף "סי אנד סאן" והשביתו אותו.{{הערה|שם=globs98|1=זהבה דברת, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=134516 מפגינים מתבצרים על מנוף בסי אנד סאן נגד הבנייה על חופי ת"א], גלובס, 23.04.1998}} הדבר גרם לכמות גדולה של כתבות וידיעות על מצב הבנייה בחופים ועל הפרות של חוקים ותקנות שאסרו בניה בסמוך לחוף. אחד הדברים הבולטים הייתה סדרת כתבות כולל כתבת שער בנושא בעיתון "העיר" שהיה אז אחד העיתונים הנפוצים בתל אביב. חודש לאחר מכן במאי 1998 התבצרו אנשי ארגון [[פעולה ירוקה]] במנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה. {{הערה|1=דוד חיון, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=71635 אנשי "פעולה ירוקה" מתבצרים על מנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה], גלובס, 28.05.1998}}
==חוק החופים==
===חוק החופים===
חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (מכונה בקיצור "חוק החופים") הוא חוק ישראלי שמטרתו הגנה על חופי ישראל ועל השטח הסמוך להם בים וביבשה. חופי ישראל נמצאים תחת איום מתמיד של בנייה לצורכי מגורים, נופש, תיירות ועוד. מצד אחד מדובר בשטח פתוח לאורך החוף שקורץ למיזמים שונים ומצד שני מדובר ב[[מוצר ציבורי]] - כלומר אין לאיש אחד או לקבוצה מצומצמת אינטרס כלכלי חזק להגן על החופים. מכאן שיש נכונות פוליטית נמוכה מצד הרשויות להגן על הסביבה ועל האינטרס הציבורי אל מול יזמים ואינטרסים של פיתוח כלכלי.
חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (מכונה בקיצור "חוק החופים") הוא חוק ישראלי שמטרתו הגנה על חופי ישראל ועל השטח הסמוך להם בים וביבשה. חופי ישראל נמצאים תחת איום מתמיד של בנייה לצורכי מגורים, נופש, תיירות ועוד. מצד אחד מדובר בשטח פתוח לאורך החוף שקורץ למיזמים שונים ומצד שני מדובר ב[[מוצר ציבורי]] - כלומר אין לאיש אחד או לקבוצה מצומצמת אינטרס כלכלי חזק להגן על החופים. מכאן שיש נכונות פוליטית נמוכה מצד הרשויות להגן על הסביבה ועל האינטרס הציבורי אל מול יזמים ואינטרסים של פיתוח כלכלי.
ביום האחרון של מושב הקיץ של הכנסת ב-4.8.2004, אושרר החוק לשמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, ברוב של 38 כנגד מתנגד בודד.
ביום האחרון של מושב הקיץ של הכנסת ב-4.8.2004, אושרר החוק לשמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, ברוב של 38 כנגד מתנגד בודד.
==המשך הבנייה על החופים בגלל תוכניות בנייה ישנות==
===המשך הבנייה על החופים בגלל תוכניות בנייה ישנות===
על חופי הארץ מאיימות מעל ל-52 תוכניות בניה ישנות, שיצאו לדרך עוד מלפני שנחקק חוק החופים בשנת 2004.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] ארגוני הסביבה מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע וארגון "אדם טבע ודין", מתמקדים בניסיון להחיל גם באופן רטרואקטיבי את התיקון משנת 2004 לחוק החופים, הקובע כי אין לבנות במרחק של 100 מטר מקו המים, ועד 300 מטר מקו המים נדרש אישור מוועדה מיוחדת לבנייה בחופים.{{הערה|שם=palmachim|יאיר קראוס [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html ארבו לשר לנדאו בחוף: "די לגזל מהציבור!"], nrg, 20.11.2014}}
על חופי הארץ מאיימות מעל ל-52 תוכניות בניה ישנות, שיצאו לדרך עוד מלפני שנחקק חוק החופים בשנת 2004.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] ארגוני הסביבה מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע וארגון "אדם טבע ודין", מתמקדים בניסיון להחיל גם באופן רטרואקטיבי את התיקון משנת 2004 לחוק החופים, הקובע כי אין לבנות במרחק של 100 מטר מקו המים, ועד 300 מטר מקו המים נדרש אישור מוועדה מיוחדת לבנייה בחופים.{{הערה|שם=palmachim|יאיר קראוס [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html ארבו לשר לנדאו בחוף: "די לגזל מהציבור!"], nrg, 20.11.2014}}
לפי סקר של מכון שריד שנערך בשביל "מגמה ירוקה" בחודש יוני 2014, רוב מוחלט בציבור (82 אחוזים) מאמינים שאין צורך בבניית בתי מלון נוספים על חופי ישראל, ושאין להתיר בחוק בנייה במרחק 300 מטר מקו המים.{{הערה|שם=palmachim}}
לפי סקר של מכון שריד שנערך בשביל "מגמה ירוקה" בחודש יוני 2014, רוב מוחלט בציבור (82 אחוזים) מאמינים שאין צורך בבניית בתי מלון נוספים על חופי ישראל, ושאין להתיר בחוק בנייה במרחק 300 מטר מקו המים.{{הערה|שם=palmachim}}
==המאבק על חוף פלמחים ==
===המאבק על חוף פלמחים ===
בשנת 2014 בחן עוזי לנדאו שכיהן אז כשר התיירות, הקמת כפר נופש בחוף פלמחים, הסמוכה לראשון לציון. פעילי מגמה ירוקה והפורום הישראלי לשמירה על החופים התנגדו.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html]. לנדאו בסופו של דבר תמך בהקמת הכפר, המאבק בנושא נמשך גם בשנת 2015 והובא להכרעת הועדה המחוזית לתכנון ובניה [http://www.green.org.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/]
בשנת 2014 בחן עוזי לנדאו שכיהן אז כשר התיירות, הקמת כפר נופש בחוף פלמחים, הסמוכה לראשון לציון. פעילי מגמה ירוקה והפורום הישראלי לשמירה על החופים התנגדו.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html]. לנדאו בסופו של דבר תמך בהקמת הכפר, המאבק בנושא נמשך גם בשנת 2015 והובא להכרעת הועדה המחוזית לתכנון ובניה [http://www.green.org.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/]
==ראו גם==
==ראו גם==