שורה 58:
שורה 58:
Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018}}.
Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018}}.
=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===
=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===
−
{{הפניה לערך מורחב| ערכים= [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]]}}
+
{{הפניה לערך מורחב| ערכים= [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]], [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל]]}}
[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפה של השתנות המשקעים, בצפון אפריקה במזרח התיכון, בדרום ומרכז אירופה, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבמרכז אירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון, דרום אירופה וצפון אפריקה, כמות המשקעים ירדה מה שגורם למדבור, לעלייה בכמות הבצורות.]]
[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפה של השתנות המשקעים, בצפון אפריקה במזרח התיכון, בדרום ומרכז אירופה, כאשר משווים חורפים בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבמרכז אירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון, דרום אירופה וצפון אפריקה, כמות המשקעים ירדה מה שגורם למדבור, לעלייה בכמות הבצורות.]]
שורה 67:
שורה 67:
ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/protests-over-water-scarcity-pollution-in-southwest-iran-2583460853.html 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran] 03 ליולי 2017, Ecowatch}}.
ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/protests-over-water-scarcity-pollution-in-southwest-iran-2583460853.html 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran] 03 ליולי 2017, Ecowatch}}.
−
בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות [[משק המים בישראל|מקורות המים בישראל]], כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:
+
גם ישראל שנמצאת במזרח התיכון מושפעת מהתגברות הבצורת. החל מתחילת המאה ה 21 התחילו שינויים במשטר המשקעים בישראל מה שיחד עם התגברות האידוי עקב העלייה בטמפרטורות הביא לבצורת. כתוצאה מהבצורת עברה ישראל לשימוש במים מותפלים מה שגרם לחלואה ותמותה עקב מחסור במינרלים במים האלה זיהום אוויר ומים ממתקני ההתפלה. בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות [[משק המים בישראל|מקורות המים בישראל]], כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:
* לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.
* לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.
שורה 80:
שורה 80:
לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.
לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.
+
+
לפרטים נוספים על הששפעה של שינויי האקלים על מצב המים בישראל ראו דף [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל]].
=== בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית ===
=== בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית ===