47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 5:
שורה 5: + + + + − ==הסיטוריה== שורה 25:
שורה 28: − + − + − + − + + + + + + + + + + + + − רעידות אדמה עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי. ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx] +
אין תקציר עריכה
[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטונים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. בממוצע בכל מאה שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm] רעידות אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי, ולפעמים עשרות אלפי, הרוגים והחריבו ישובים שלמים.
[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטונים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. {{הערה|שם=shapira|ד"ר אבי שפירא, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskAvi.aspx סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל], ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל}} רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]
[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]
המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38" וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות בינהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמאלץ בנינים להוסיף [[חניה|חניות]] כתנאי להרחבת מספר הדיירים בבניין וכן קשיי תכנון מתגברים עקב הוספת תושבים לערים אבל מחסור בתשתיות כמו כבישים או חינוך בהיקף מספיק, וכן התנגדות תושבים ועיריות להוספת דיירים חדשים לבתים שעוברים שיפוץ. אופציה נוספת לחיזוק המבנים הוא בינוי קומת הקרקע על חשבון חניות אבל אפשרות זו היא בעייתית נוכח מצב [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] בישראל וביקוש גבוה לחניות.
המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38" וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות בינהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמאלץ בנינים להוסיף [[חניה|חניות]] כתנאי להרחבת מספר הדיירים בבניין וכן קשיי תכנון מתגברים עקב הוספת תושבים לערים אבל מחסור בתשתיות כמו כבישים או חינוך בהיקף מספיק, וכן התנגדות תושבים ועיריות להוספת דיירים חדשים לבתים שעוברים שיפוץ. אופציה נוספת לחיזוק המבנים הוא בינוי קומת הקרקע על חשבון חניות אבל אפשרות זו היא בעייתית נוכח מצב [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] בישראל וביקוש גבוה לחניות.
==רקע והסיטוריה==
כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסיסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4 , ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך היתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יוקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.{{הערה|שם=shapira}}
מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. {{הערה|שם=shapira}}
'''רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:'''
'''רשימת רעידות אדמה בולטות בישראל:'''
*המאה ה-8 לפנה"ס (בסביבות 760-) - רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (ספר עמוס א,א).
*המאה ה-8 לפנה"ס (בסביבות 760-) - רעידת אדמה בממלכת יהודה המתועדת בתנ"ך (ספר עמוס א,א).
*1456 או 1457 - רעש גדול, שהביא למותם של רבים. בירושלים נהרסו כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
*1456 או 1457 - רעש גדול, שהביא למותם של רבים. בירושלים נהרסו כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
*מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.
*מרץ 1481 - רעש חמור ברוב חלקי הארץ.
*1546 - רעידת אדמה בשבר הירדן (גשר אדם). [[צונמי]] קשה ב[[ים המלח]], וצונמי בטריפולי בלבנון. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק.
*1546 - רעידת אדמה בבקעת הירדן (גשר אדם). אחד הרעשים החזקים והחמורים ביותר בהיסטוריה של ישראל. [[צונמי]] קשה ב[[ים המלח]], וצונמי בטריפולי בלבנון. נזקים קשים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק. התקבלו עדויות שונות על גלי נאות ששטפו את ערי החוף של הלבנט: ביפו, כך סופר, נסוג הים מרחק "יום הליכה", ומי שלא נפגע מקריסת הבניינים נשטף בגלי הים שחזרו לחוף. {{הערה|שם=shapira}}
*30 באוקטובר 1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000- 40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.
*30 באוקטובר 1759 - הרעש הורגש ברוב שטחי ארץ ישראל וסוריה. לפי הערכות שונות נהרגו 10,000- 40,000 איש. הרס בצפת, טבריה, סאסא, גוש חלב, עין זיתים סג'רה, עכו ונצרת. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר.
*23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי [[אספלט]] גדולים צפים בים המלח.
*23 במאי 1834 - נזקים בירושלים, בית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי [[אספלט]] גדולים צפים בים המלח.
*1 בינואר 1837 - רעידה שעוצמתה מוערך בטווח של בין 6.5 ל-7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידת אדמה החריבה את צפת וטבריה. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. ככל הנראה הנזק הכבד שנגרם היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5000 ל-7000 בני אדם ברעידת האדמה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(1837)]
*1 בינואר 1837 - רעידה שעוצמתה מוערך בטווח של בין 6.5 ל-7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. רעידת אדמה החריבה את צפת וטבריה ופגעה בכל ישובי הגליל. בתים רבים קרסו בשעת הרעש ונחרבו על יושביהם. ככל הנראה הנזק הכבד שנגרם היה תוצאה של הקרקע הבעייתית באזור שהביאה למפולות ענקיות. ההרס והחורבן הועצמו על ידי שורה של גלי צונאמי שעלו מתוך ים כנרת ופגעו קשות בטבריה. על פי דיווחי הפחה הטורקי, מספר הנספים בצפת היה בין 1,700 ל-1,800, ובטבריה כ-600. בסה"כ ההערכות הן שנהרגו בין 5000 ל-7000 בני אדם ברעידת האדמה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(1837)]
*1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.
*1906 - כמעט בו זמנית עם הרעידה באמריקה, רעידת אדמה גורמת להפסקת זרם הירדן ל-24 שעות.
*11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר מוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור. [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/]
*11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, מוקד הרעידה היה בצפון ים המלח. ברעש נפגעו בעיקר יריחו, שכם, רבת עמון, לוד וירושלים. 500 הרוגים וכ-700 פצועים בארץ ישראל ובעבר הירדן. נזקים רבים בישראל וסביבותיה. מהאירועים החשובים ביותר להבנת המפה הגאולוגית של האזור. [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/]
*[[22 בנובמבר]] 1995 - רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 בסולם ריכטר, שמוקדה היה ב[[ים סוף]], כ-150 קילומטר דרומית לאילת. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
*22 בנובמבר 1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים. {{הערה|שם=shapira}} עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית. בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן היתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]
* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן היתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]
==הסיכונים העיקריים מרעידת אדמה===
על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב 1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. {{הערה|שם=shapira}}
רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. אם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשווה לבניין שנבנה לא לפי התקן. {{הערה|שם=shapira}}
בישראל קיימם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.{{הערה|שם=shapira}}האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. {{הערה|שם=shapira}}
נוסף לסיכון של הרעידה עצמה ייתכנו סכנות נוספות. התנזלות קרקע לדוגמה עלולה לגרור שקיעה של מבנים לתוך הקרקע.{{הערה|שם=shapira}} גלי צונמאי עלולים לפגוע בערי חוף לאורך הים התיכון. סיכון נוסף מצונאמי הוא בישובים ליד הכינרת, ים המלח וים אילת. באזורים הרריים יש תופעות של גלישות קרקע על פני המדרונות. התכנון הנכון צריך להביא בחשבון תופעות כאלה, אחרת יתרחש חורבן והרס.{{הערה|שם=shapira}}
לאחר הרעידה עצמה ייתכנו סכנות נוספות שונות - קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות לביוב. תתכן פגיעה בתשיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שישקשה על הטסה סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.
==מוכנות בישראל לרעידת אדמה==
==מוכנות בישראל לרעידת אדמה==
ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה" . בועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה" . בועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]