שינויים

==השפעות בריאותיות==

==השפעות בריאותיות==

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

חשיפה לבנזן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע, כמו כן בנזן משתחרר לאוויר לקרקע ולמים. בנזן [[מצטבר במעלה שרשרת המזון|מצטבר ברקמות החיות]] של בעלי החיים הימיים ומועבר לסביבה.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref> אך לא ברור אם בנזן במזון יכול להזיק.  

חשיפה לבנזן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע, כמו כן בנזן משתחרר לאוויר לקרקע ולמים. בנזן [[מצטבר במעלה שרשרת המזון|מצטבר ברקמות החיות]] של בעלי החיים הימיים ומועבר לסביבה.<ref name="sviva_milon">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Benzene.aspx בנזן] במילון החומרים המזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref> עם זאת לא ברור אם [[זיהום מזון|זיהום של בנזן בתוך המזון]] יכול להזיק.  

חשיפה נשימתית קצרת טווח עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאה.<ref name="sviva_milon"/>

חשיפה נשימתית קצרת-טווח עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאה.<ref name="sviva_milon"/>

בחשיפה ארוכת טווח בנזן הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. בנוסף בנזן הוא [[חומר טרטוגני]] ועלול לסכן עוברים.<ref name="sviva_milon"/>

בחשיפה ארוכת טווח בנזן הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. בנוסף בנזן הוא [[חומר טרטוגני]] ועלול לסכן עוברים.<ref name="sviva_milon"/>  

השפעות משמעותיות של בנזן על בריאות האדם מתעוררות לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של בנזן (כ-160,000 מיקרוגרם בנזן למטר מעוקב אוויר). השפעות ארוכות טווח כוללות שינוי בכרומוזומים והפחתה בייצור תאי דם העלולה לגרום ל[[לוקמיה]].  חשיפה לריכוזים גבוהים של בנזן בנסיבות תעסוקתיות הוכחה כקשורה באופן ברור ל[[לוקמיה]] לכן הוכר הבנזן כ[[חומר מסרטן]] והתעוררה מודעות לעובדה שגם רמות נמוכות של בנזן באוויר הפתוח עלולות להיות קשורות למקרים של סרטן הדם בקרב כלל האוכלוסייה. הסכנות הכרוכות בחשיפה לריכוזים נמוכים של בנזן עדיין אינן ברורות לחלוטין, אבל בשל [[עיקרון הזהירות המקדימה]] נעשה ניסיון לצמצם חשיפה לבנזן.

השפעות משמעותיות של בנזן על בריאות האדם מתעוררות לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של בנזן (כ-160,000 מיקרוגרם בנזן למטר מעוקב אוויר). השפעות ארוכות טווח כוללות שינוי בכרומוזומים והפחתה בייצור תאי דם העלולה לגרום ל[[לוקמיה]].  חשיפה לריכוזים גבוהים של בנזן בנסיבות תעסוקתיות הוכחה כקשורה באופן ברור ל[[לוקמיה]] לכן הוכר הבנזן כ[[חומר מסרטן]] והתעוררה מודעות לעובדה שגם רמות נמוכות של בנזן באוויר הפתוח עלולות להיות קשורות למקרים של סרטן הדם בקרב כלל האוכלוסייה. הסכנות הכרוכות בחשיפה לריכוזים נמוכים של בנזן עדיין אינן ברורות לחלוטין, אבל בשל [[עיקרון הזהירות המקדימה]] נעשה ניסיון לצמצם חשיפה לבנזן. למרות שהמנגנון בו הבנזן גורם לסרטן אינה ברורה עדיין, השפעתו מוכחת מבחינה מחקרית, לפחות למחלות [[סרטן]] מסוג [[לוקמיה]] ו[[לימפומה שאינה הודג'קין]]. {{הערה|שם=nhf2017}}

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], בנזן ו[[תחמוצות חנקן]], מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי [[סרטן]] בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח [[לימפומות מסוג הודג'קינס]], נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של [[זיהום אוויר מתחבורה|מזהמי אוויר מתחבורה]], בנזן ו[[תחמוצות חנקן]], מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי [[סרטן]] בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח [[לימפומות מסוג הודג'קינס]], נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה]] שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ל[[לחץ דם גבוה]], לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה ל[[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו בנזן, שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2835942 מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים]  צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016</ref>

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה]] שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל ל[[סוכרת]], ל[[לחץ דם גבוה]], לבעיות נשימתיות דוגמת [[אסתמה]], ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה ל[[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו בנזן, שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באיזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.<ref name="haaretz_jan_2016">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2835942 מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים]  צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==