שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 13: שורה 13:     
על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה ל[[שינוי אקלים]] במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות.  על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו<ref name="noaa2011">[http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011</ref> [http://journals.ametsoc.org/doi/full/10.1175/JCLI-D-11-00296.1] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [http://www.hko.gov.hk/prtver/html/docs/climate_change/proj_global_e.shtml]
 
על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה ל[[שינוי אקלים]] במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות.  על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו<ref name="noaa2011">[http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011</ref> [http://journals.ametsoc.org/doi/full/10.1175/JCLI-D-11-00296.1] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [http://www.hko.gov.hk/prtver/html/docs/climate_change/proj_global_e.shtml]
 +
 +
על פי המודלים האקלימיים שנסקרו בעבודות של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], כמות הגשם במזרח התיכון צפויה לרדת בגודל של עד 30% (בצפון אפריקה, צפון ומערב הסהרה ובמזרח הים התיכון) ולרדת בשיעור גבוה יותר בחלקים של מרוקו וזאת ברמת וודאות גבוהה. כמו כן ברמת וודאות בינונית צפויים חורפים יבשים יותר במרכז הסהרה ובסהל.<ref name="aub">Nadim Farajalla, [https://www.aub.edu.lb/ifi/international_affairs/unaw/Documents/events/20130808_Impact_Climate_Change_Arab_World_Nadim_Farajallah.pdf Impact of Climate Change on the Arab World], The Issam Fares Institute for Public Policy and International Affairs (IFI) at the American University of Beirut</ref>
    
על רקע התגברות זו של יובש כללי החלה בסוריה [[בצורת]] קשה שפגעה במדינה  החל משנת 2006. לפי משרד החקלאות של ארצות הברית, בחורף 2006-2007 איזורים נרחבים בצפון ובדרום המדינה קיבלו פחות מ-50% מכמות הגשם הממוצעת ודבר זה החריף בחורף 2007-2008.[http://www.pecad.fas.usda.gov/highlights/2008/05/syria_may2008.htm] בחורף שלאחר מכן המצב השתפר במעט אבל היבולים נותרו נמוכים[http://www.pecad.fas.usda.gov/highlights/2009/05/Syria/] דבר זה יחד עם מגמות של [[מדבור]] ובעיות אחרות של מים בסוריה הוביל למשבר חקלאי חריף בסוריה- קריסה כוללת של יבולי החיטה בחלקים גדולים של המדינה, ופגיעה ביבולים נוספים ובגידול צאן. הדבר הוביל לגלי פליטים של מאות אלפי בני אדם שנדדו לפרברי הערים הגדולות ולעיירות בניסיון למצוא פרנסה ואוכל. כמו כן הדבר הוביל להתייקרות החיטה בסוריה שנאלצה לייבא כמות גדולה יותר של חיטה. גורמים אלה היו בין הגורמים החברתיים שהיו [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].
 
על רקע התגברות זו של יובש כללי החלה בסוריה [[בצורת]] קשה שפגעה במדינה  החל משנת 2006. לפי משרד החקלאות של ארצות הברית, בחורף 2006-2007 איזורים נרחבים בצפון ובדרום המדינה קיבלו פחות מ-50% מכמות הגשם הממוצעת ודבר זה החריף בחורף 2007-2008.[http://www.pecad.fas.usda.gov/highlights/2008/05/syria_may2008.htm] בחורף שלאחר מכן המצב השתפר במעט אבל היבולים נותרו נמוכים[http://www.pecad.fas.usda.gov/highlights/2009/05/Syria/] דבר זה יחד עם מגמות של [[מדבור]] ובעיות אחרות של מים בסוריה הוביל למשבר חקלאי חריף בסוריה- קריסה כוללת של יבולי החיטה בחלקים גדולים של המדינה, ופגיעה ביבולים נוספים ובגידול צאן. הדבר הוביל לגלי פליטים של מאות אלפי בני אדם שנדדו לפרברי הערים הגדולות ולעיירות בניסיון למצוא פרנסה ואוכל. כמו כן הדבר הוביל להתייקרות החיטה בסוריה שנאלצה לייבא כמות גדולה יותר של חיטה. גורמים אלה היו בין הגורמים החברתיים שהיו [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].
   −
על פי המודלים האקלימיים שנסקרו בעבודות של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], כמות הגשם במזרח התיכון צפויה לרדת בגודל של עד 30% (בצפון אפריקה, צפון ומערב הסהרה ובמזרח הים התיכון) ולרדת בשיעור גבוה יותר בחלקים של מרוקו וזאת ברמת וודאות גבוהה. כמו כן ברמת וודאות בינונית צפויים חורפים יבשים יותר במרכז הסהרה ובסהל.<ref name="aub">Nadim Farajalla, [https://www.aub.edu.lb/ifi/international_affairs/unaw/Documents/events/20130808_Impact_Climate_Change_Arab_World_Nadim_Farajallah.pdf Impact of Climate Change on the Arab World], The Issam Fares Institute for Public Policy and International Affairs (IFI) at the American University of Beirut</ref>
+
ב 2017 פקדה את איראן הבצורת הכי קשה ב 67 השנים האחרונות לפי Scientific American כניראה קשורה לשינוי אקלים. הדבר פגע במשק המים במדינה וגרם למהומות בגלל מחסור במים וזיהום מים{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/protests-over-water-scarcity-pollution-in-southwest-iran-2583460853.html 11 Injured in Protests Over Water Scarcity, Pollution in Southwest Iran] 03 ליולי 2017, Ecowatch}}.
 
      
בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}.
 
בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}.
4,291

עריכות

תפריט ניווט