שינויים

חלק גדול [[מעבר חצייה|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות רבות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל לדוגמה מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל לחצות שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "איזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  

חלק גדול [[מעבר חצייה|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות רבות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל לדוגמה מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל לחצות שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "איזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  

[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|איזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2016. רוב איזורי מיתון התנועה הם פורמליים - עם שילוט ועם מעט אמצעי ריסון תנועה. יש מעל 75 איזורים כאלה בתל אביב. לרבות בשכונות עבר הירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.]]

[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|איזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2016. חלק מאיזורי מיתון התנועה הם פורמליים - עם שילוט ועם מעט אמצעי ריסון תנועה. כמעט כל שטחה של העיר, ורוב הרחובות בה , הם באופן פורמלי רחובות 30 קמ"ש. נהגים רבים אינם מרגישים בכך שכן הם נוסעים בעיקר ברחובות הראשיים שאין בהם מיתון תנועה. ]]

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב]] יש באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה איזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה  שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו איזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. דוגמה לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב.

בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב]] יש באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה איזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה  שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו איזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש יוצאי הדופן הם כמה איזורי בעיזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין איזורי מיתון התנועה. דוגמה לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב וכן במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים.

==ראו גם==

==ראו גם==