שינויים

[[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5000 קמ"ר , כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח,  התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]]

[[קובץ:Urmia lake drought.gif|ממוזער|התייבשות ימת אורמיה באיראן בין השנים 1984 ל-2014. האגם ששטחו היה כ-5000 קמ"ר , כמחצית מגודלה של לבנון, התכווץ ל-10% מגודלו המקורי. בעוד האגם עצמו הוא אגם מלוח,  התייבשותו המהירה נובעת מסכירת נהרות שמובילים אליו.]]

אחד הגורמים המרכזיים למשבר המים הוא [[גידול אוכלוסין]] מהיר שמאיץ את הביקוש למים - הן דרך הצריכה לתושבים ולתעשייה והן בעקבות גידול בביקוש ל[[מזון]] . במדינות מזרח תיכוניות רבות החקלאות היא ענף מרכזי וחשוב. בנוסף ממשלות רבות מנסות לשמור על עצמאות מזון ולכן מסבסדות את החקלאות ובעיקר גידולים שדורשים מים רבים כמו [[חיטה]].  

אחד הגורמים המרכזיים למשבר המים הוא [[גידול אוכלוסין]] מהיר שמאיץ את הביקוש למים - הן דרך הצריכה לתושבים ולתעשייה והן בעקבות גידול בביקוש ל[[מזון]] . במדינות מזרח תיכוניות רבות החקלאות היא ענף מרכזי וחשוב. בנוסף ממשלות רבות מנסות לשמור על עצמאות מזון ולכן מסבסדות את החקלאות ובעיקר גידולים שדורשים מים רבים כמו [[חיטה]].  

דוגמה לגידול אוכלוסין מהיר אפשר לראות ב[[כלכלת מצרים|מצרים]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית מצרים גדלה]] בהתמדה במשך כ-150 שנה. במשך רוב התקופה הזו גדלה האוכלוסייה בקצב קבוע של 1% עד 2.5% בשנה, אבל בגלל הגידול העקבי במשך כל התקופה הזו האוכלוסייה גדלה פי 10. בשנת 1882 חיו במדינה 6.7 מיליון אנשים, עד 1937 גרו בה כמעט 16 מיליון אנשים ועד 1976 גרו במצרים 36 מיליון בני אדם. מאז תקופה זו חלה האצה בגידול האוכלוסייה כך שעד 2006 חיו במדינה 72 מיליון בני אדם וכמעט 95 מליון תושבים בשנת 2017. [http://www.sis.gov.eg/newvr/egyptinfigures/Tables/1-%20%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86/9.pdf] כמעט כל האוכלוסייה מרוכזת ב-2% משטח המדינה (כ-20 אלף קמ"ר מתוך כמיליון קמ"ר), ולפיכך עמק הנילוס הוא אחד האזורים הצפופים בעולם עם צפיפות של 1,540 בני אדם לקילומטר מרובע. גידול כזה  מדגים את הנושא של [[גידול מעריכי]], עם כי מצרים גם עוברת ירידה בשיעור הפריון כחלק מ[[מעבר דמוגרפי]]. מדינות נוספות באיזור שהאוכלוסיה שלהן גדלה במהירות כוללות את סוריה, ירדן , ישראל ועוד. יש לשים להיבט של [[מומנטום אוכלוסין]]  - גם אם כל הזוגות הצעירים יחליטו היום שהם מביאים רק 2 ילדים ובכך יגרמו בעתיד ל[[ייצוב אוכלוסין]] עדייין האוכלוסיה תמשיך לגדול למשך עשרות שנים ואיתה גם הביקוש למים. בנוסף אם מדינה נמצאת מעל יכולת הנשיאה שלה- קצב צריכת המים שלה גדול יותר מהקצב הממוצע של המים הנכנסים עם המים המותפלים יכול להתרחש משבר מים גם אם האוכלוסיה כבר אינה גדלה ואפילו יורדת.  

דוגמה לגידול אוכלוסין מהיר אפשר לראות ב[[כלכלת מצרים|מצרים]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית מצרים גדלה]] בהתמדה במשך כ-150 שנה. במשך רוב התקופה הזו גדלה האוכלוסייה בקצב קבוע של 1% עד 2.5% בשנה, אבל בגלל הגידול העקבי במשך כל התקופה הזו האוכלוסייה גדלה פי 10. בשנת 1882 חיו במדינה 6.7 מיליון אנשים, עד 1937 גרו בה כמעט 16 מיליון אנשים ועד 1976 גרו במצרים 36 מיליון בני אדם. מאז תקופה זו חלה האצה בגידול האוכלוסייה כך שעד 2006 חיו במדינה 72 מיליון בני אדם וכמעט 95 מליון תושבים בשנת 2017. [http://www.sis.gov.eg/newvr/egyptinfigures/Tables/1-%20%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86/9.pdf] כמעט כל האוכלוסייה מרוכזת ב-2% משטח המדינה (כ-20 אלף קמ"ר מתוך כמיליון קמ"ר), ולפיכך עמק הנילוס הוא אחד האזורים הצפופים בעולם עם צפיפות של 1,540 בני אדם לקילומטר מרובע. גידול כזה  מדגים את הנושא של [[גידול מעריכי]], עם כי מצרים גם עוברת ירידה בשיעור הפריון כחלק מ[[מעבר דמוגרפי]]. מדינות נוספות באיזור שהאוכלוסיה שלהן גדלה במהירות כוללות את סוריה, ירדן , ישראל ועוד. יש לשים להיבט של [[מומנטום אוכלוסין]]  - גם אם כל הזוגות הצעירים יחליטו היום שהם מביאים רק 2 ילדים ובכך יגרמו בעתיד ל[[ייצוב אוכלוסין]] עדייין האוכלוסיה תמשיך לגדול למשך עשרות שנים ואיתה גם הביקוש למים. בנוסף אם מדינה נמצאת מעל יכולת הנשיאה שלה- קצב צריכת המים שלה גדול יותר מהקצב הממוצע של המים הנכנסים עם המים המותפלים יכול להתרחש משבר מים גם אם האוכלוסיה כבר אינה גדלה ואפילו יורדת.  

גורם חשוב נוסף למשבר המים היא שאיבה של מים על ידי מדינות מחוץ לאיזור - טורקיה שואבת את מי הפרת והחידקל וגוררת מחסור במים במורד הזרם בסוריה ובעירק. אתיופיה שואבת מים במקורות הנילוס וגורעת את כמות המים בנילוס.  

גורם נוסף הוא [[התחממות עולמית]]. בעוד שבמדינות אחרות התחממות זו עשויה להוביל לעליה בכמות הגשם, תחזית שינוי האקלים במזרח התיכון היא פחות משקעים והגדלת היובש והחום  -דבר שמאיץ את איוד המים. דוגמה מישראל לחשיבות אידוי המים - בממוצע יורדים בישראל כ-7 מיליארד קוב בשנה, אבל רוב המים מתאדים ממקורות מים עיליים או מהקרקע, ולכן נותרים רק 1.5-2 מיליארד קוב של מים שפירים לשימוש [[משק המים בישראל]]. התחממות עולמית עלולה להרע את מצב המים דרך מנגנון נוסף שבינתיים השפעתו קטנה יותר והוא [[עליית מפלס מי הים]] דבר שמוביל להמלחת מאגרי מי תהום.

 

איזור המזרח התיכון מזוהה מזה כבר כאיזור רגיש שעלול להיפגע בצורה קשה על ידי שינויי אקלים עקב התחממות עולמית. זאת עקב מצוקת מים באיזור, [[גידול אוכלוסין]] ו[[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] שחוזים עליה בסיכון לבצורת באיזור.<ref name="noaa2011"/> מחקר מסכם משנת 1997 של ה-[[IPCC]] העריך כי האיזור יתחמם וכתוצאה מכך יתגבר האידוי וכתוצאה מכך עלול להיווצר מחסור במים. [http://www.ipcc.ch/ipccreports/sres/regional/index.php?idp=154]

 

"זרמי הסילון" הם רצועות הנמצאות בגובה רב באטמוספירה, בכיוון מזרח-מערב לכל אורך כדור הארץ, ובהן נושבות רוחות מהירות מעל 140 קמ"ש. "זרם הסילון הסובטרופי" נוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. מחקר שנערך באוניברסיטאות וושינגטון ויוטה ופורסם במגזין "סיינס" במאי 2006 וניתח מידע שנאסף על ידי לוויינים במשך 27 שנים, טוען כי זרם הסילון התרחב לכיוון הקטבים למרחק של כ-110 ק"מ. יחד עם התרחבות זרם הסילון זה מתרחבת איתו גם הרצועה הצחיחה שלו [http://www.sciencemag.org/content/312/5777/1179#aff-1]. דבר זה עלול לפגוע במדינות חקלאיות שונות. [http://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072] כמו כן, מדינות באזור הים התיכון, ובכללן ישראל, שיושבות על גבול המדבר, עלולות לסבול ממזג אוויר מדברי יותר. הדבר תואם את התחזית מהמודלים ומחקרים שנעשו בארץ בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופסור פנחס אלפרט ושותפים ממדינות הים התיכון שמצאו ירידה בכמויות הגשם באזור הים התיכון. [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html][http://www.tau.ac.il/~pinhas/papers/2004/Alpert_Zereini_2004.pdf]

גורם נוסף הוא [[התחממות עולמית]]. בעוד שבמדינות אחרות התחממות זו עשויה להוביל לעליה בכמות הגשם, תחזית שינוי האקלים במזרח התיכון היא פחות משקעים והגדלת היובש והחום -דבר שמאיץ את איוד המים. דוגמה מישראל לחשיבות אידוי המים - בממוצע יורדים בישראל כ-7 מיליארד קוב בשנה, אבל רוב המים מתאדים ממקורות מים עיליים או מהקרקע, ולכן נותרים רק 1.5-2 מיליארד קוב של מים שפירים לשימוש [[משק המים בישראל]]. התחממות עולמית עלולה להרע את מצב המים דרך מנגנון נוסף שבינתיים השפעתו קטנה יותר והוא [[עליית מפלס מי הים]] דבר שמוביל להמלחת מאגרי מי תהום.

על פי מחקר של "הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה" של ארצות הברית (NOAA) שפורסם בשנת 2011, מגמת ההתחממות העולמית כבר הובילה ל[[שינוי אקלים]] במזרח התיכון. על פי המחקר, מאז החלו המדידות באיזור בשנת 1902, 10 מתוך 12 החורפים היבשים ביותר התרחשו במהלך 20 השנים האחרונות. על פי החוקרים התחממות עולמית מעשה ידי אדם מסבירה כחצי מהיובש המתגבר באיזור בתקופה שבין 1902-2010 ויתר היובש נגרם מסיבות אחרות שטרם זוהו<ref name="noaa2011">[http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts] ,The National Oceanic and Atmospheric Administration (NOAA), October 27, 2011</ref> [http://journals.ametsoc.org/doi/full/10.1175/JCLI-D-11-00296.1] גם נייר המחקר AR5 של ה-IPCC משנת 2013 צפה הגברת אירועי בצורת ויובש באיזור המזרח התיכון, יחד עם איזורים נוספים בעולם כולל ברזיל, אוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום אפריקה. [http://www.hko.gov.hk/prtver/html/docs/climate_change/proj_global_e.shtml]

גורם חשוב נוסף למשבר המים הוא חוסר התייחסות מספיק מצד השלטונות. בחלק מהמדינות החלו להקים מפעלים נרחבים של [[התפלת מים]] לדוגמה [[התפלת מים בישראל]] והתפלה באיחוד האמירויות. עם זאת גם להתפלה יש בעיות, בין היתר התלות שהיא יוצרת בין מים לבין שימוש רב ב[[אנרגיה]] ובמיוחד [[אנרגיה מחצבית]].

גורם חשוב נוסף למשבר המים הוא חוסר התייחסות מספיק מצד השלטונות. בחלק מהמדינות החלו להקים מפעלים נרחבים של [[התפלת מים]] לדוגמה [[התפלת מים בישראל]] והתפלה באיחוד האמירויות. עם זאת גם להתפלה יש בעיות, בין היתר התלות שהיא יוצרת בין מים לבין שימוש רב ב[[אנרגיה]] ובמיוחד [[אנרגיה מחצבית]].