שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 13: שורה 13:  
[[שינויי אקלים]] [[תהליכים ארוכי טווח|ארוכי טווח]] במהלך אלפי השנים האחרונות הובילו להתייבשות איטית של האיזור וירידה בכמות הגשם באיזור זה כמו גם באיזור צפון אפריקה (באיזור בו שכנה קרתגו) ולתהליכי [[מדבור]]. לפי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ירידה זו בכמות הגשמים היא סיבה מרכזית לירידה בחשיבותו של המזרח התיכון כמעצמה חקלאית, כלכלית ופוליטית. {{הערה|הפרקים המסכמים את הספר [[רובים חיידקים ופלדה]].}}
 
[[שינויי אקלים]] [[תהליכים ארוכי טווח|ארוכי טווח]] במהלך אלפי השנים האחרונות הובילו להתייבשות איטית של האיזור וירידה בכמות הגשם באיזור זה כמו גם באיזור צפון אפריקה (באיזור בו שכנה קרתגו) ולתהליכי [[מדבור]]. לפי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] ירידה זו בכמות הגשמים היא סיבה מרכזית לירידה בחשיבותו של המזרח התיכון כמעצמה חקלאית, כלכלית ופוליטית. {{הערה|הפרקים המסכמים את הספר [[רובים חיידקים ופלדה]].}}
   −
את חוסר הטיפול במצוקת המים על רקע עויינות ומלחמות וכן פרוץ של מלחמות מים ניתן להשוות על רקע היסטורי ל[[התמוטטות תרבות המאיה]] על רקע דומה.  
+
את חוסר הטיפול במצוקת המים על רקע עויינות ומלחמות וכן פרוץ של מלחמות מים ניתן להשוות על רקע היסטורי ל[[בני המאיה|התמוטטות תרבות המאיה]] על רקע דומה.
 +
 
 +
==גורמים למשבר המים==
 +
אחד הגורמים המרכזיים למשבר המים הוא [[גידול אוכלוסין]] מהיר שמאיץ את הביקוש למים - הן דרך הצריכה לתושבים ולתעשייה והן בעקבות גידול בביקוש ל[[מזון]] . במדינות מזרח תיכוניות רבות החקלאות היא ענף מרכזי וחשוב. בנוסף ממשלות רבות מנסות לשמור על עצמאות מזון ולכן מסבסדות את החקלאות ובעיקר גידולים שדורשים מים רבים כמו [[חיטה]].
 +
 
 +
דוגמה לגידול אוכלוסין מהיר אפשר לראות ב[[כלכלת מצרים|מצרים]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית מצרים גדלה]] בהתמדה במשך כ-150 שנה. במשך רוב התקופה הזו גדלה האוכלוסייה בקצב קבוע של 1% עד 2.5% בשנה, אבל בגלל הגידול העקבי במשך כל התקופה הזו האוכלוסייה גדלה פי 10. בשנת 1882 חיו במדינה 6.7 מיליון אנשים, עד 1937 גרו בה כמעט 16 מיליון אנשים ועד 1976 גרו במצרים 36 מיליון בני אדם. מאז תקופה זו חלה האצה בגידול האוכלוסייה כך שעד 2006 חיו במדינה 72 מיליון בני אדם וכמעט 95 מליון תושבים בשנת 2017. [http://www.sis.gov.eg/newvr/egyptinfigures/Tables/1-%20%D8%A7%D9%84%D8%B3%D9%83%D8%A7%D9%86/9.pdf] כמעט כל האוכלוסייה מרוכזת ב-2% משטח המדינה (כ-20 אלף קמ"ר מתוך כמיליון קמ"ר), ולפיכך עמק הנילוס הוא אחד האזורים הצפופים בעולם עם צפיפות של 1,540 בני אדם לקילומטר מרובע. גידול כזה  מדגים את הנושא של [[גידול מעריכי]], עם כי מצרים גם עוברת ירידה בשיעור הפריון כחלק מ[[מעבר דמוגרפי]]. מדינות נוספות באיזור שהאוכלוסיה שלהן גדלה במהירות כוללות את סוריה, ירדן , ישראל ועוד. יש לשים להיבט של [[מומנטום אוכלוסין]]  - גם אם כל הזוגות הצעירים יחליטו היום שהם מביאים רק 2 ילדים ובכך יגרמו בעתיד ל[[ייצוב אוכלוסין]] עדייין האוכלוסיה תמשיך לגדול למשך עשרות שנים ואיתה גם הביקוש למים. בנוסף אם מדינה נמצאת מעל יכולת הנשיאה שלה- קצב צריכת המים שלה גדול יותר מהקצב הממוצע של המים הנכנסים עם המים המותפלים יכול להתרחש משבר מים גם אם האוכלוסיה כבר אינה גדלה ואפילו יורדת.
 +
 
 +
גורם חשוב נוסף למשבר המים היא שאיבה של מים על ידי מדינות מחוץ לאיזור - טורקיה שואבת את מי הפרת והחידקל וגוררת מחסור במים במורד הזרם בסוריה ובעירק. אתיופיה שואבת מים במקורות הנילוס וגורעת את כמות המים בנילוס.
 +
 
 +
גורם נוסף הוא [[התחממות עולמית]]. בעוד שבמדינות אחרות התחממות זו עשויה להוביל לעליה בכמות הגשם, תחזית שינוי האקלים במזרח התיכון היא פחות משקעים והגדלת היובש והחום  -דבר שמאיץ את איוד המים. דוגמה מישראל לחשיבות אידוי המים - בממוצע יורדים בישראל כ-7 מיליארד קוב בשנה, אבל רוב המים מתאדים ממקורות מים עיליים או מהקרקע, ולכן נותרים רק 1.5-2 מיליארד קוב של מים שפירים לשימוש [[משק המים בישראל]]. התחממות עולמית עלולה להרע את מצב המים דרך מנגנון נוסף שבינתיים השפעתו קטנה יותר והוא [[עליית מפלס מי הים]] דבר שמוביל להמלחת מאגרי מי תהום.
 +
 
 +
גורם חשוב נוסף למשבר המים הוא חוסר התייחסות מספיק מצד השלטונות. בחלק מהמדינות החלו להקים מפעלים נרחבים של [[התפלת מים]] לדוגמה [[התפלת מים בישראל]] והתפלה באיחוד האמירויות. עם זאת גם להתפלה יש בעיות, בין היתר התלות שהיא יוצרת בין מים לבין שימוש רב ב[[אנרגיה]] ובמיוחד [[אנרגיה מחצבית]].
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט