שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 138: שורה 138:  
=== מחזור מים ===
 
=== מחזור מים ===
 
מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם.
 
מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם.
במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.
+
במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה אלה לצרכים אחרים: חקלאות ועוד.{{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. יש לציין שנכון ל 2018 המים המגיעים לשימוש ביתי הם לרוב נטולי מגנזיום ולכן גם המים הממוחזרים בחקלאות הם כאלה. כמו כן בגלל שבמים הממוחזרים יש יותר נתרן השילוב של יותר נתרן ופחות מגנזיעום וסידם עלול ליצור עודף נתרן בקרקע. זה עלול להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.
    
=== התפלת מים וההשלכות שלה ===
 
=== התפלת מים וההשלכות שלה ===
שורה 198: שורה 198:     
בגלל שבים המותפלין אין מספיק מגנזיום וסידן וכאשר המים האלה לאחר השימוש הראשוני בהם הופכים למים מושבים והולכים לחקלאות יש בהם יחסית הרבה נתרן הדבר עלול לגרום לעודף נתנרן בקרקע. הדבר עלול להביא להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.
 
בגלל שבים המותפלין אין מספיק מגנזיום וסידן וכאשר המים האלה לאחר השימוש הראשוני בהם הופכים למים מושבים והולכים לחקלאות יש בהם יחסית הרבה נתרן הדבר עלול לגרום לעודף נתנרן בקרקע. הדבר עלול להביא להביא לפגיעה בתכונות הולכת המים בקרקע, כולל חידור לקוי של מי גשמים או מי השקיה, ירידה בקצב החלחול לקרקע, שבעקבותיה יבולים אינם מקבלים כמות מספיקה של מים, ניקוז לא הולם ובעיות אוורור בקרקע. תופעות אלו אף גורמות ליצירת נגר(מים הזורמים על פני הקרקע ולא מחלחלים אליה), ולבלייה של הקרקע בחודשי החורף{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.
 +
 +
'''המחסור בחנקן'''
 +
 +
במים מותפלים יש מחסור בסידן, מגנזיום וחנקן. התוצאה של שימוש במים כאלה לגידולים חקלאיים הביאה לפגיעה ביבול. כדי להאבק בתוצאה זו החילו לערבב מים מותפלים עם מים טבעיים{{הערה|דניאל מורגנשטרן [https://www.themarker.com/opinion/1.6163035 ישראל מתייבשת — ומבזבזת מים] 10.06.2018, דה מרקר}}.
 +
 +
'''הוספת סידן'''
 +
לאחרונה החלו להוסיף סידן למים המותפלים{{הערה|חיים ריבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-55d0f921a840451004.htm 6 המדריך: מה יש במים שאנחנו שותים?] 11.04.2016, דה מרקר}}.
    
'''מחזור המים והתפלה'''
 
'''מחזור המים והתפלה'''
4,291

עריכות

תפריט ניווט