4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 170:
שורה 170: + + + + + + + + + + + + + + שורה 189:
שורה 203: − ===== אגירת מים =====+
השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־11:50, 24 ביוני 2018
, 11:50, 24 ביוני 2018אין תקציר עריכה
ובעיקר - חוסר ידע וניסיון תכנוני, הנדסי וכימי מהעולם{{הערה|דיקלה דהן שריקי, רבקה גולדשמיט, עירית הן [https://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf צריכת חסר של מגנזיום
ובעיקר - חוסר ידע וניסיון תכנוני, הנדסי וכימי מהעולם{{הערה|דיקלה דהן שריקי, רבקה גולדשמיט, עירית הן [https://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf צריכת חסר של מגנזיום
והצורך בהוספתו למי שתייה] יולי - אוגוסט 2012, מים והשקייה}}.
והצורך בהוספתו למי שתייה] יולי - אוגוסט 2012, מים והשקייה}}.
חששות דומות העלתה גברת חנה אלחנני מנהלת אגף איכות המים ברשות המים, בכנסת. לדבריה, אפשר, בקלות יחסית, להוסיף מגנזיום לחלב, לקמח או למלח, הנצרכים במלואם כחומרי מזון, במקום להוסיפם למים, אשר להם שימושים רבים מעבר לשימוש התזונתי. לגבי הוספת המגנזיום למים, היא העלתה את ההשלכות הבאות:
הוספת מינרלים למים בכל חלופה שתוצע תחייב בהכרח פעילות שיש לה היבטים סביבתיים: כריית מחצבים, הובלות מינרלים למתקני ההתפלה ומחליפי יונים לרענון, תוספת אנרגיה לצורך הטיפול וכדומה.
גב' שרה אלחנני מציינת כי הוספת מגנזיום וגם מינרלים אחרים למים המותפלים כרוכה בהוספת כימיקלים למים, שכן לא מדובר ביסוד טהור אלא בחומרים תעשייתיים. לדוגמה, אחת האפשרויות
להוספת מגנזיום היא על-ידי הוספת המלח מגנזיום כלוריד, שיביא, נוסף על העלייה בריכוז המגנזיום, לעלייה של כ-61–21 מג"ל בריכוז הכלוריד במים. לדבריה, "לאחר שנעשה מאמץ עילאי להוריד את מליחות המים ולהוציא מהם את הכלוריד, מוסיפים אותו מחדש למים. לאחר ההוספה יש להוריד את ריכוז הכלוריד, או לחלופין להותיר את הריכוז על כנו, במחיר סביבתי מסוים, הכולל השקיה במים בעלי ריכוז מלחים גבוה יחסית, שיכולים לפגוע בגידולים ובקרקע, וכן המלחה של מי התהום באקוויפרים".
אפשרויות אחרות להוספת מגנזיום הן הוספת המלח מגנזיום סולפט, שלהגדרת רשות המים הוא חומר משלשל הגורם גם הוא להמלחת המים; המסת דולומיט, הגורמת לחריגה מהדרישה לריכוזי סידן במים עלייה ניכרת בקשיות המים, ועל כן מוגדרת על-ידי רשות המים כשיטה לא ישימה; הקמת מתקן מחליף יונים – שיטה אשר לא נוסתה בהיקף מלא בעולם, ולשם הפעלתה נדרשת הוספת שטחים למתקן ההתפלה בקרבת החוף.
עוד נטען כי להוספה של מגנזיום למים מותפלים עלולה להיות השפעה שלילית על תשתיות המים. בנייר עמדה של רשות המים בנושא הוספת מגנזיום למים מותפלים נטען כי "הוספת מגנזיום למים מותפלים מגדילה משמעותית את קשיות המים, שיכולה לפגוע במערכות הובלה, דודי שמש ומערכות מים לדברי אינג' עירית הן, מהנדסת מים ארצית במשרד הבריאות, "בהתאם להחלטה על הוספת ביתיות". מגנזיום למים המותפלים ייתכן שיהיה צורך לבדוק מהו הריכוז המיטבי של סידן שמוסיפים למי השתייה בתהליך הייצוב, כדי לשמור על איזון בין שני המינרלים ולמנוע שקיעת יתר של מינרלים במערכות המים"
נטען גם שאם לתת לחקלאים עצמם להוסיף את המגנזיום נקודתית הדבר עלול להגביר משמעותית את עלות הייצור{{הערה| שירי ספקטור [http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf הוספת מגנזיום למים מותפלים] 15 בפברואר 2015, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל}}.
'''מחסור ביוד'''
'''מחסור ביוד'''
בעבר הציב ארגון [[אדם טבע ודין]] מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/Hodaot/adam_teva.pdf], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791605,00.html][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153895,00.html]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל, בין היתר כי היא גם במדינות ששינויי האקלים מייבשים אותן. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר משני מיליארד מטר קוב בשנה והטבע-היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 8 מיליארד מטר קוב בשנה.{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197
בעבר הציב ארגון [[אדם טבע ודין]] מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/Hodaot/adam_teva.pdf], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791605,00.html][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153895,00.html]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל, בין היתר כי היא גם במדינות ששינויי האקלים מייבשים אותן. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר משני מיליארד מטר קוב בשנה והטבע-היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 8 מיליארד מטר קוב בשנה.{{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197
משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}.
משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}.
=== אגירת מים ===
{{הפניה לערך מורחב|קציר מי נגר}}
{{הפניה לערך מורחב|קציר מי נגר}}
מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016, 36 מיליוני מטר קוב מים הגיעו ממאגרים וקליטת מי שיטפון. מכאן אפשר לראות שפתרון זה לא מקודם באופן משמעותי בישראל. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.
מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016, 36 מיליוני מטר קוב מים הגיעו ממאגרים וקליטת מי שיטפון. מכאן אפשר לראות שפתרון זה לא מקודם באופן משמעותי בישראל. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.