שינויים

== מרכזים שונים בצורת ומדבור ברחבי העולם והמצב בהם ==

== מרכזים שונים בצורת ומדבור ברחבי העולם והמצב בהם ==

יש 3 אזורים שאותם מזכירים קודם כל כאשר מדברים על בצורת ושינויי אקלים: אפריקה, המזרח התיכון, והחלק המרכזי והמערבי של ארצות הברית (במיוחד קליפורניה). דרך שלוש הדוגמאות האלה אפשר להבין איך שינויי האקלים גורמים לבצורת.

כאשר מדברים על בצורת ושינויי אקלים בעולם קיימים שלושה אזורים מרכזיים אותם מזכירים קודם כל : אפריקה מדרום לסהרה, המזרח התיכון, והחלק המרכזי והמערבי של ארצות הברית (במיוחד קליפורניה). דרך שלוש הדוגמאות האלה ניתן להבין כיצד שינויי האקלים תורמים לבצורת ומחסור במים.

=== בצורת ומדבור באפריקה ===

=== בצורת ומדבור באפריקה ===

על התגברות הבצורות באפריקה דרומית לסהרה מדברים הרבה, כי התופעה תורמת כבר עשרות שנים ל[[רעב עולמי]], מלחמות ופליטים (המלחמות והפליטים מחזקים גם כן מלחמות ופליטים נוספים). לפי המחקרים, שינויי האקלים גורמים ליותר אידוי ממקורות המים, מהצמחים ומהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר ומשנים את משטר המשקעים מה שגורם לבצורת אשר בתורה תורמת למלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. בין היתר, הם הופכים את אירועי ה'''אל ניניו''' להרסניים (ראה מידע בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"). כאשר יש אירוע אל ניניו חזק, המים באוקיינוס השקט מתחממים וכתוצאה מכך זרם המים החמים, שבדרך כלל נע מערבה באוקיינוס השקט מפסיק את התנועה שלו. כתוצאה מכך, יש פחות גשם בשטחים ממערב לאוקיינוס השקט בין השאר באפריקה המזרחית. נוסף על כך, נמצא שיש קשר בין הבצורת בקניה באוקטובר למים חמים מהרגיל בחלק המערבי של האוקיינוס השקט. הנתונים על המשקעים פחות ברורים מהנתונים על הטמפרטורה - המדענים באמת רואים שיש פחות גשם באפריקה, אבל לא מצליחים להסביר את כל השינויים במשטר המשקעים רק בהשפעת גזי החממה.{{הערה|Tracy Carty. Simon

על התגברות הבצורות באפריקה דרומית לסהרה מדברים הרבה, כי התופעה תורמת כבר עשרות שנים ל[[רעב עולמי]], מלחמות ו[[פליטים מאפריקה|פליטים]] (המלחמות והפליטים מחזקים גם כן מלחמות ופליטים נוספים - [[לולאת משוב מחזקת]]). לפי המחקרים, שינויי האקלים גורמים ליותר אידוי ממקורות המים, מהצמחים ומהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר ומשנים את משטר המשקעים מה שגורם לבצורת. הבצורת מסייעת להתפתחות מלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. בין היתר, שינויי האקלים הופכים את אירועי ה'''אל ניניו''' להרסניים. {{הערה|למידע נוסף ראו [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים]], בפסקה על "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים"}}. כאשר יש אירוע אל ניניו חזק, המים באוקיינוס השקט מתחממים וכתוצאה מכך זרם המים החמים, שבדרך כלל נע מערבה באוקיינוס השקט, מפסיק את התנועה שלו. כתוצאה מכך, יש פחות גשם בשטחים ממערב לאוקיינוס השקט, בין השאר באפריקה המזרחית. נוסף על כך, נמצא שיש קשר בין הבצורת בקניה באוקטובר, למים חמים מהרגיל בחלק המערבי של האוקיינוס השקט. הנתונים על המשקעים פחות ברורים מהנתונים על הטמפרטורה - המדענים טוענים כי הם רואים שיש פחות גשם באפריקה, אבל לא מצליחים להסביר את כל השינויים במשטר המשקעים רק בהשפעה של [[גזי חממה]].{{הערה|Tracy Carty. Simon

Hernandez-Arthur, John Magrath, Eric Munoz, Annaka Peterson, Tim Gore, Debbie

Hernandez-Arthur, John Magrath, Eric Munoz, Annaka Peterson, Tim Gore, Debbie

Hillier, Robin Willoughby, Lisa Rutherford, Tricia O’Rourke, Helina Belay, Abdirachid

Hillier, Robin Willoughby, Lisa Rutherford, Tricia O’Rourke, Helina Belay, Abdirachid

AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג}}

AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג}}

בקייפטאון בדרום אפריקה בתחילת שנת 2018 השימוש במים הוגבל ל-87 ליטר לנפש. כנראה שבאפריל זה יהיה 24 ליטר. זאת בעקבות בצורת חסרת תקדים של 3 שנים ברציפות. המדענים אומרים שבאופן טבעי אירועים כאלה מתרחשים פעם ב-1,000 שנה. אבל עם שינויי האקלים זה יכול להיות להפוך לרגיל{{הערה|1=גרינפיס, Years of living dangerously [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/1623956924358026/?hc_ref=ARTgkWcQdvIQdRVPzIaCBpNE2SkCzD2MBnUGeW8QRjUtlelxmqNsEPmu4dj3pauQdxQ&pnref=story  

בקייפטאון בדרום אפריקה בתחילת שנת 2018 השימוש במים הוגבל ל-87 ליטר לנפש. כנראה שבאפריל זה יהיה 24 ליטר. זאת בעקבות בצורת חסרת תקדים של 3 שנים ברציפות. המדענים אומרים שבאופן טבעי אירועים כאלה מתרחשים פעם ב-1,000 שנה. אבל עם שינויי האקלים דבר זה עלול להפוך לרגיל{{הערה|1=גרינפיס, Years of living dangerously [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/1623956924358026/?hc_ref=ARTgkWcQdvIQdRVPzIaCBpNE2SkCzD2MBnUGeW8QRjUtlelxmqNsEPmu4dj3pauQdxQ&pnref=story  

Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018}}.

Climate Facts: Cape Town Drought] 01.02.2018}}.

=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===

=== בצורת ומדבור במזרח התיכון ===

על הבצורת במזרח התיכון ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשר לפרוץ המלחמה בסוריה]] ולמשברים שונים במזרח התיכון.  

על הבצורת במזרח התיכון ועל [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון]] החלו לדבר הרבה החל משנת 2010, לאחר שהסתבר שיש לה [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|קשר לפרוץ המלחמה בסוריה]] ולמשברים שונים במזרח התיכון.  

שינויי האקלים גורמים לבצורת במזרח התיכון כי הם מגבירים את האידוי ממקורות המים, הקרקע והצמחים ומשנים את משטר המשקעים: בגלל התחממות האוקיינוסים משתנים הזרמים באטמוספירה ובפרט "זרם הסילון הסובטרופי" הנוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. הזרם מתפשט צפונה מה שגורם לאזורים צפוניים יותר להפוך ליבשים. לפי הנתונים של המנהל לאטמוספרה ואוקיינוסים של ארצות הברית, כחצי מהבצורת במזרח התיכון מגיע מהתופעה הזו. יכול להיות שחלק גדול מהחצי השני מגיע מהאידוי המוגבר[http://www.sciencemag.org/content/312/5777/1179#aff-1][http://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072] [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts].

שינויי האקלים גורמים לבצורת במזרח התיכון כי הם מגבירים את האידוי ממקורות המים, הקרקע והצמחים ומשנים את משטר המשקעים: בגלל [[השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים|התחממות האוקיינוסים]] משתנים הזרמים באטמוספירה, ובפרט "זרם הסילון הסובטרופי", הנוצר בשל ההבדלים בטמפרטורות בין האזור הסוב-טרופי לאזור הממוזג. הזרם מתפשט צפונה, מה שגורם לאזורים צפוניים יותר להפוך ליבשים. לפי הנתונים של המנהל לאטמוספירה ואוקיינוסים של ארצות הברית, כחצי מהבצורת במזרח התיכון נובעת מהתופעה הזו. ייתכן שחלק ניכר מהחצי השני נובע מהאידוי המוגבר[http://www.sciencemag.org/content/312/5777/1179#aff-1][http://www.hayadan.org.il/expanding-of-climate-strips-0812072] [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts].

בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה יפגעו קשות מקורות המים בישראל, כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}.

בתחילת 2018 התברר שאם גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת בישראל, לאחר 4 שנות בצורת ברצף לפניה, יפגעו קשות [[משק המים בישראל|מקורות המים בישראל]], כולל הכנרת, ואם זה יימשך, בשנת 2019 תפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

 

במאי 2018 החל בישראל בפעם השנייה קמפיין לחסכון במים: "ישראל שוב מתייבשת", באינטרנט, בטלוויזיה בשלטי החוצות. ההמלצות העיקריות של הקמפיין:

* לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.

* לוחצים על הידית הקטנה בשרותים כשאפשר, וחוסכים 18 ליטר מים ביום.

* מתקלחים 2 דקות פחות וחוסכים 40 ל' מים

* מתקלחים 2 דקות פחות וחוסכים 40 ל' מים

* סוגרים ברז מטפטף וחוסכים 60 ל' מים ביום

* סוגרים ברז מטפטף וחוסכים 60 ל' מים ביום

* משקים את הגינה 5 דקות פחות וחוסכים 200 ל' מים (לגינה בשטח 250 מ"ר).

* משקים את הגינה 5 דקות פחות וחוסכים 200 ל' מים (לגינה בשטח 250 מ"ר).

במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין{{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.   

במקומות רבים בעולם המערבי, כמו קייפטאון, מלבורן, ולוס אנג'לס, שחוו בצורת הרבה פחות קיצונית משלנו, יש שיבושים באספקת המים או אספקת מים קצובה לכל נפש. היערכות ישראל להקמת מתקני ההתפלה מנעה מאיתנו את הצורך לקצבאות מים. יחד עם זאת, אם חלילה תימשך הבצורת גם לשנה הבאה (שנה שישית ברציפות!), ייתכנו שיבושים גם באספקה. לכן עלינו לשנות הרגלים ולאמץ תרבות צריכה נבונה תמיד, ולא רק בשעות משבר." להסבר מפורט יותר ודרכים נוספות לחסוך במים ראו בדף הקמפיין{{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.   

לטענת שר האנרגיה,התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.

לטענת שר האנרגיה, התשתיות והמים, יובל שטייניץ הסיבה לתחילת הקמפיין היא: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}.

=== בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית ===

=== בצורת ומדבור במרכז ומערב ארצות הברית ===

על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של [[ארצות הברית]] [[הכלכלה העולמית|לכלכלה העולמית]] והיותה אחת מהתורמות העיקריות ל[[שוק המזון העולמי]] בגידולים חשובים כמו [[חיטה]] ו[[תירס]]- שניים מה[[דגנים]] החשובים בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם, כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה 21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד(ראה מידע נוסף בפסקה "התגברות של שרפות יער" בדף זה).

על הבצורת בחלק זה של העולם מדברים הרבה בגלל חשיבותה של [[ארצות הברית]] [[הכלכלה העולמית|לכלכלה העולמית]] והיותה אחת מהתורמות העיקריות ל[[שוק המזון העולמי]] בגידולים חשובים כמו [[חיטה]] ו[[תירס]]- שניים מה[[דגנים]] החשובים בעולם. שינויי האקלים מגבירים את הבצורת בחלק זה של העולם בגלל יותר אידוי, פחות שלג בהרים אשר מהווים מקור מים לנהרות, ובגלל שינוי משטר משקעים: החלק הדרומי של האזור הזה, הוא חלק מהחגורה הסופ-טרופית והיא צפויה לקבל פחות משקעים באקלים מתחמם. כאשר הטמפרטורה של המים באוקיינוס גבוהה יותר, נוצר אזור לחץ ברומטרי גבוה המונע מענני הגשם להיכנס לקליפורניה{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}. הבצורת שם התגברה בעשור השני של המאה ה 21 מה שפוגע בחקלאות וגורם לשרפות גדולות. בסתיו 2017 לדוגמה השתוללו שם שרפות קשות במיוחד. {{הערה|למידע נוסף ראו [[התחממות עולמית ושריפות יער]]}}

 

דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ו[[דה רגולציה]] כלכלית היא מונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד{{הערה|פטריק קינגסלי, גרדיאן [http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.3428551 הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר] הארץ, 24.01.2017}}.

=== בצורת ומדבור בדרום אירופה ===

=== בצורת ומדבור בדרום אירופה ===

נכון לשנת 2018, המדבור, בנזקים כלכליים עולה לאירופה 38 מיליארד יורו בשנה{{הערה|Climate Change post [https://www.climatechangepost.com/europe/desertification/ Desertification: European scale] 18 במאי 2018}}.

נכון לשנת 2018, המדבור, בנזקים כלכליים עולה לאירופה 38 מיליארד יורו בשנה{{הערה|Climate Change post [https://www.climatechangepost.com/europe/desertification/ Desertification: European scale] 18 במאי 2018}}.

== ראה גם ==

== ראה גם ==