שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[תמונה:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|thumb|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במיליארדי טונות (GTC- גיגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן]] | + | [[תמונה:Carbon cycle-cute diagram.jpeg|שמאל|thumb|400px|תרשים של מחזור הפחמן. המספרים השחורים מייצגים את כמות הפחמן שאצורה במאגרים שונים, במיליארדי טונות (GTC- גיגה טון פחמן, נכון לשנת 2004). המספרים הסגולים מראים כמה פחמן עובר בין המאגרים בכל שנה. המשקעים בתרשים זה לא כוללים כ-70 מיליון GTC של פחמן בסלעים ובקרוגן.]] |
| | | |
− | '''מחזור הפחמן''' הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]]. | + | '''מחזור הפחמן''' (באנגלית: '''Carbon cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]]. |
| | | |
− | בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים (sediments ) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני-השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי. | + | בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים |
| + | (Sediments) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני-השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי. |
| | | |
− | '''מאזן הפחמן העולמי''' (global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה. | + | '''מאזן הפחמן העולמי''' (Global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה. |
| | | |
| ==זרמי פחמן אל ומתוך האטמוספירה== | | ==זרמי פחמן אל ומתוך האטמוספירה== |
שורה 25: |
שורה 26: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Carbon_cycle מחזור הפחמן] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Carbon_cycle מחזור הפחמן] בוויקיפדיה האנגלית |
− | * [http://www.youtube.com/watch?v=FgEZpX3n5mo שבוע המדע:מחזור הפחמן] סרטון של נאס"א בנושא, ביוטיוב. | + | * [http://www.youtube.com/watch?v=FgEZpX3n5mo שבוע המדע:מחזור הפחמן] סרטון של נאס"א בנושא, ביוטיוב |
| {{שינויי אקלים}} | | {{שינויי אקלים}} |
| [[קטגוריה:מחזורים אקולוגיים|פחמן]] | | [[קטגוריה:מחזורים אקולוגיים|פחמן]] |