שינויים

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

 

'''מדבור''' (באנגלית: '''Desertification''')  הוא [[אובדן קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].  

'''מדבור''' (Desertification)  הוא [[אובדן קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].  

==היקף המדבור==

==היקף המדבור==

[[קובץ:Drylands MEA.PNG|ממוזער|350px|[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] - המפה העולמית של איזורים יבשים נכון לשנת 2000. 34% מ[[אוכלוסיית העולם]] חיה באיזורים יבשים, בעיקר באיזורים היותר גשומים בעלי אקלים חצי-יבש ויבש-תת-לח. השטחים הגדולים ביותר שמדבור מאיים עליהם הם איזורים אלה]]

[[קובץ:Drylands MEA.PNG|ממוזער|350px|[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] - המפה העולמית של איזורים יבשים נכון לשנת 2000. 34% מ[[אוכלוסיית העולם]] חיה באיזורים יבשים, בעיקר באיזורים היותר גשומים בעלי אקלים חצי-יבש ויבש-תת-לח. השטחים הגדולים ביותר שמדבור מאיים עליהם הם איזורים אלה.]]

'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40%-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.  

האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.  

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב–300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב–300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור

* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

*[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-being: Desertification Synthesis], [[Millennium Ecosystem Assessment]], 2005. World Resources Institute, Washington,DC

* [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-being: Desertification Synthesis], [[Millennium Ecosystem Assessment]], 2005. World Resources Institute, Washington,DC

* MACKIE OF BENSHIE, [http://assembly.coe.int/ASP/Doc/XrefViewHTML.asp?FileID=7437&Language=EN מדבור באגן הים התיכון] 1996

* MACKIE OF BENSHIE, [http://assembly.coe.int/ASP/Doc/XrefViewHTML.asp?FileID=7437&Language=EN מדבור באגן הים התיכון] 1996

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html החומה הירוקה שתעצור את התפשטות מדבר סהרה]  אלכס דורון, nrg, 1/3/2010

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html החומה הירוקה שתעצור את התפשטות מדבר סהרה]  אלכס דורון, nrg, 1.3.2010

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863 סנגל שותלת חוֹמה ירוקה להגנה הסהרה] דיאנה פאוורס, ניו יורק טיימס, 21.11.14

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863 סנגל שותלת חוֹמה ירוקה להגנה הסהרה] דיאנה פאוורס, ניו יורק טיימס, 21.11.2014

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==