שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מדרחוב''' (Pedestrian zone) או '''איזור ללא מכוניות''' הוא רחוב או מרחב עירוני בו התנועה מותרת ל[[הולכי רגל]], רוכבי [[אופניים]] ואמצעים לא ממונעים אחרים, ואסורה התנועה ל[[מכונית|מכוניות]] וכלי רכב ממונעים אחרים. הרחבה של רעיון המדרחוב היא [[עיר ללא מכוניות]]. | + | '''מדרחוב''' (באנגלית: '''Pedestrian zone''') או '''איזור ללא מכוניות''' הוא רחוב או מרחב עירוני בו התנועה מותרת ל[[הולכי רגל]], רוכבי [[אופניים]] ואמצעים לא ממונעים אחרים, ואסורה התנועה ל[[מכונית|מכוניות]] וכלי רכב ממונעים אחרים. הרחבה של רעיון המדרחוב היא [[עיר ללא מכוניות]]. |
| [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|מדרחוב ב[[קוריטיבה]] שבדרום ברזיל. הדגמה של מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], המשלב מגורים עם מסחר, כחלק מתפיסה של [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[עירוניות מתחדשת]].]] | | [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|400px|מדרחוב ב[[קוריטיבה]] שבדרום ברזיל. הדגמה של מרחב ציבורי נוח ל[[הולכי רגל]], המשלב מגורים עם מסחר, כחלק מתפיסה של [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[עירוניות מתחדשת]].]] |
| בעבר נבנו רוב רחובות העיר כרחובות בהן לא אפשרית תנועה עגלות או מכוניות והדבר נשתנה רק במאה ה-20 עם הופעת המכונית. משנות ה-50 באירופה החלה להתפתח מגמה איטית של בניית מדרחובים שבהם אסורה כניסת מכונית ואופנועים. בשנים האחרונות הדבר תופס תאוצה גם לערים נוספות כמו ניו יורק, פריז, לונדון ועוד. | | בעבר נבנו רוב רחובות העיר כרחובות בהן לא אפשרית תנועה עגלות או מכוניות והדבר נשתנה רק במאה ה-20 עם הופעת המכונית. משנות ה-50 באירופה החלה להתפתח מגמה איטית של בניית מדרחובים שבהם אסורה כניסת מכונית ואופנועים. בשנים האחרונות הדבר תופס תאוצה גם לערים נוספות כמו ניו יורק, פריז, לונדון ועוד. |
שורה 9: |
שורה 9: |
| | | |
| ===אירופה=== | | ===אירופה=== |
− | מספר רב של ערים ועיירות באירופה הפכו חלק ממרכז העיר שלהם לאיזור ללא מכוניות מאז תחילת שנות ה-60. לעיתים קרובות איזורים אלה מלווים במגרשי חניה למכוניות בקצה האיזור, ובצורה נפוצה יותר, קיימות תוכניות חנה וסע (בתחבורה ציבורית). רוב האיזורים מאפשרים למשאיות לשנע סחורות לחנויות ולעסקים הממוקמים במדרחוב בשעות הבוקר המוקדמת, ולכלי רכב לנקיון הרחוב לפעול מאוחר בערב. | + | מספר רב של ערים ועיירות באירופה הפכו חלק ממרכז העיר שלהם לאיזור ללא מכוניות מאז תחילת שנות ה-60. לעיתים קרובות איזורים אלה מלווים במגרשי חניה למכוניות בקצה האיזור, ובצורה נפוצה יותר, קיימות תוכניות חנה וסע (בתחבורה ציבורית). רוב האיזורים מאפשרים למשאיות לשנע סחורות לחנויות ולעסקים הממוקמים במדרחוב בשעות הבוקר המוקדמת, ולכלי רכב לניקיון הרחוב לפעול מאוחר בערב. |
| | | |
− | * האיזור ללא מכוניות הראשון שנבנה כך במכוון באירופה היה רחוב Lijnbaan ברוטרדם שנפתח ב-1953. | + | * האיזור ללא מכוניות הראשון שנבנה כך במכוון באירופה היה רחוב Lijnbaan ברוטרדם שנפתח ב-1953. |
| * איזור הקניות העירוני להולכי רגל בבריטניה היה ב-Stevenage בשנת 1959. | | * איזור הקניות העירוני להולכי רגל בבריטניה היה ב-Stevenage בשנת 1959. |
− | * בשנת 1962 הפכה עיריית קופנהגן את רחוב Stroget, רחוב ראשי במרכז העיר, לרחוב להולכי רגל בלבד. בזמנו הדבר היה מעורר מחולקת ורבים מהסוחרים התנגדו לו. עם זאת הרחוב התברר כהצלחה עירונית. האיזור ללא מכונית הורחב בשנת 1968 והורחב שוב בשנים 1973, 1980 ו-1992. השטח אינו נקי ממכוניות לגמרי והוא נחתך בכמה מקומות ברחובות בעלי מכוניות. השטח הראשוני של המדרחוב היה 15,800 מטרים רבורים וכיום רשת המדרחובים של קופנהגן משתערת על פני שטח של כ-100,000 מטרים רבועים. [http://en.wikipedia.org/wiki/Strøget]. | + | * בשנת 1962 הפכה עיריית קופנהגן את רחוב Stroget, רחוב ראשי במרכז העיר, לרחוב להולכי רגל בלבד. בזמנו הדבר היה מעורר מחולקת ורבים מהסוחרים התנגדו לו. עם זאת הרחוב התברר כהצלחה עירונית. האיזור ללא מכונית הורחב בשנת 1968 והורחב שוב בשנים 1973, 1980 ו-1992. השטח אינו נקי ממכוניות לגמרי והוא נחתך בכמה מקומות ברחובות בעלי מכוניות. השטח הראשוני של המדרחוב היה 15,800 מטרים רבורים וכיום רשת המדרחובים של קופנהגן משתרעת על פני שטח של כ-100,000 מטרים רבועים. [http://en.wikipedia.org/wiki/Strøget]. |
| * [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה היא שכונת מגורים שבתוכה אין מכונית. | | * [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה היא שכונת מגורים שבתוכה אין מכונית. |
| | | |
| ===צפון אמריקה=== | | ===צפון אמריקה=== |
− | * באי הקטן מאקינאק (Mackinac Island) שבשטח מדינת מישיגן, אסורה תנועת כלי רכב ממונעים או מרכבות, למעט רכבי חרום, מאז 1896. | + | * באי הקטן מאקינאק (Mackinac Island) שבשטח מדינת מישיגן, אסורה תנועת כלי רכב ממונעים או מרכבות, למעט רכבי חירום, מאז 1896. |
| * Sparks Street באוטווה, קנדה, הפך למדרחוב בשנת 1966, וכך הוא המדרחוב הראשון בצפון אמריקה. | | * Sparks Street באוטווה, קנדה, הפך למדרחוב בשנת 1966, וכך הוא המדרחוב הראשון בצפון אמריקה. |
| * בשנת 2009 החליט ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, להפוך את רוב השטח של הטיימס סקוור למדרחוב, עם מעט נתיבים עבור כלי רכב בצד הכיכר. | | * בשנת 2009 החליט ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, להפוך את רוב השטח של הטיימס סקוור למדרחוב, עם מעט נתיבים עבור כלי רכב בצד הכיכר. |
| | | |
| ===דרום אמריקה=== | | ===דרום אמריקה=== |
− | * חלקים מרחוב פלורידה בבואנוס איירס, ארגנטניה, הפכו למדרחוב בשנת 1913 [http://www.buenosaires.com/historia/index.php?action=info&record_id=40] | + | * חלקים מרחוב פלורידה בבואנוס איירס, ארגנטינה, הפכו למדרחוב בשנת 1913 [http://www.buenosaires.com/historia/index.php?action=info&record_id=40] |
− | * עם הבחרו לראש העיירה של העיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל, בשנת 1972, הורה [[ז'יימה לרנר]] לסגור את הכביש הראשי בעיר לתנועת מכוניות. "רחוב הפרחים" או "רחוב ה-15 בנובמבר" הפך למדרחוב הראשון בברזיל. לרנר יצר את המדרחוב במהלך סופשבוע אחד, כדי להימנע מתביעות משפטיות שהיו יכולות לעכב צעד כזה. לרנר החליט לשנות לחלוטין את הכיוון בו צעדה קוריטיבה באותה עת - של המשך מגמות [[פרבור]] והשענות התחבורה על הרכב הפרטי. | + | * עם היבחרו לראש העיירה של העיר [[קוריטיבה]] בדרום ברזיל, בשנת 1972, הורה [[ז'יימה לרנר]] לסגור את הכביש הראשי בעיר לתנועת מכוניות. "רחוב הפרחים" או "רחוב ה-15 בנובמבר" הפך למדרחוב הראשון בברזיל. לרנר יצר את המדרחוב במהלך סופשבוע אחד, כדי להימנע מתביעות משפטיות שהיו יכולות לעכב צעד כזה. לרנר החליט לשנות לחלוטין את הכיוון בו צעדה קוריטיבה באותה עת - של המשך מגמות [[פרבור]] והשענות התחבורה על הרכב הפרטי. |
| * אריקיפה, פרו, הפכה בשנת 2009 את רחוב מרסדס, רחוב מסחרי מרכזי, למדרחוב. [http://thecityfix.com/learning-to-walk-in-arequipa-peru/] | | * אריקיפה, פרו, הפכה בשנת 2009 את רחוב מרסדס, רחוב מסחרי מרכזי, למדרחוב. [http://thecityfix.com/learning-to-walk-in-arequipa-peru/] |
− | * בשנת 1998 הפכה עיריית [[בוגוטה]] בפרו, רחובות רבים בעיר למדרחובים, כולל מדרחוב בשדרות Jimenez באורך 2.3 ק"מ ורחוב Porvenir Promenade באורך 17 ק"מ.[http://www.smithsonianmag.com/travel/Colombia-Dispatch-11-Former-Bogota-mayor-Enrique-Penalosa.html?c=y&page=1] | + | * בשנת 1998 הפכה עיריית [[בוגוטה]] בפרו, רחובות רבים בעיר למדרחובים, כולל מדרחוב בשדרות Jimenez באורך 2.3 ק"מ ורחוב Porvenir Promenade באורך 17 ק"מ.[http://www.smithsonianmag.com/travel/Colombia-Dispatch-11-Former-Bogota-mayor-Enrique-Penalosa.html?c=y&page=1] |
| | | |
| ===אסיה=== | | ===אסיה=== |
שורה 47: |
שורה 47: |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Pedestrian_zone מדרחוב] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Pedestrian_zone מדרחוב] בוויקיפדיה האנגלית |
| * [http://lerman.blogli.co.il/archives/1054 בעקבות השחרור של טיימס סקוור] יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, 21.7.2009 | | * [http://lerman.blogli.co.il/archives/1054 בעקבות השחרור של טיימס סקוור] יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, 21.7.2009 |
− | * [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001082773#fromelement=hp_folders_607 פריז: התושבים יחליטו מה לעשות ב-500 מיליון אירו], מירב מורן, אייל צאום, גלובס, 23/11/2015 במקום הראשון - שבילי אופניים במקום השני - רחובות ללא מכוניות. | + | * [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001082773#fromelement=hp_folders_607 פריז: התושבים יחליטו מה לעשות ב-500 מיליון אירו], מירב מורן, אייל צאום, גלובס, 23.11.2015 במקום הראשון - שבילי אופניים במקום השני - רחובות ללא מכוניות. |
| | | |
| {{אקולוגיה עירונית}} | | {{אקולוגיה עירונית}} |