שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 6: שורה 6:     
==ביקורת==
 
==ביקורת==
במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.  
+
במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון של "עקרון אי ההתערבות" אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. בתוך הזרם הנאו-קלאסי יש ויכוחים בעד יותר או פחות מעורבות ממשלתית. אנשי [[אסכולת שיקאגו]] לדוגמה סבורים שניתן לצמצם מעורבות ממשלתית ואילו זרמים אחרים מבקרים את הרעיונות של אסכולת שיקאגו.  
   −
ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטלסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות,  קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם שם רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.
+
ביקורת אחרת היא מכיוון של [[מידע]] ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל (יעילות פארטו) היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות שכן המחיר שהצרכן רואה לא משקף את ההיצע והביקוש. זו אחת הביקורת היסודיות של כלכלנים קפיטליסטים נגד סוציאליזם - שכן במערכת שבה הממשלה מחליטה על כמויות של מוצרים אין מפגש טוב בין הרצונות של אנשים לבין הייצור של יצרנים. לכן גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. ביחס למערכות אקולוגיות,  קבלת החלטות אנושית (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]] - יותר ויותר החלטות מבוצעות רק על ידי מין אחד (המין האנושי) וגם שם רוב ההחלטות נקבעות על ידי אליטה פוליטית כלכלית. התוצאה היא חוסר תפקוד גדל והולך של המערכת האקולוגית הן במונחים שמשפיעים עליה עצמה - אובדן [[מגוון ביולוגי|המגוון הגנטי]] ו[[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית בתקופה המודרנית]] , והן במונחים של השלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.
    
ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעוניים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]]  - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.
 
ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. הכלכלן [[הא-ג'ון צ'אנג]] מציין בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] כי תמיד חייבים לקבוע מהם הדברים שאינם סחורה שניתן לקנות ולמכור - לדוגמה חיי אדם, משפטים, שוטרים ועוד צריכים להיות מוגדרים כדברים שאסור לקנות ולמכור אותם כדי לאפשר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים. לכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעוניים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. דוגמה נוספת היא החשיבות של [[אמון]] כ[[מוצר ציבורי]]  - ללא אמון בסיסי יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.

תפריט ניווט