שינויים

האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו-69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר ב[[שרשרת המזון]].

האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו-69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר ב[[שרשרת המזון]].

לדייג הייתר [[השלכות סביבתיות]] מהותיות. בינהן איום ב[[הכחדת מינים]], ו[[הרס בתי גידול]] בסביבה הימית, וערעור ה[[מערכת אקולוגית]] הימית. השפעות על [[המין האנושי]] כוללות אובדן פרנסה של דייגים ו[[תעשיות דייג]], העלאת יוקר המחייה ופגיעה בבסיס המזון של מיליוני אנשים שדגים מהווים חלק מהותי מתזונתם.   

לדייג היתר [[השלכות סביבתיות]] מהותיות. ביניהן איום ב[[הכחדת מינים]], ו[[הרס בתי גידול]] בסביבה הימית, וערעור ה[[מערכת אקולוגית]] הימית. השפעות על [[המין האנושי]] כוללות אובדן פרנסה של דייגים ו[[תעשיות דייג]], העלאת יוקר המחייה ופגיעה בבסיס המזון של מיליוני אנשים שדגים מהווים חלק מהותי מתזונתם.   

==דוגמאות לדייג יתר==

==דוגמאות לדייג יתר==

;דגי מים עמוקים:

;דגי מים עמוקים:

דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון.  דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי orange roughy  שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתכנסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות.  

דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון.  דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי Orange roughy  שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתכנסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות.  

;דגי אגמים:

;דגי אגמים:

==סיבות לדייג ייתר==

==סיבות לדייג ייתר==

כיום בעולם נפוצה[[התמחות כלכלית]], מה שאומר שרוב האנשים לא משיגים לעצמם מזון אלה קונים אותו. מה שאומר שאת מלאכת תפישת המזון-כולל דגים-מטילים על אנשים שהם מקצועיים בתחום. כדי לתפוש הכי הרבה דגים בהכי מעט זמן ואם הכי פחות הוצאות כמו שנהוג בחברה הקפיטלסטית, מעדיפים חברות הדיג לעשות זאת במספר יחסית קטן של נקודות. כלומר אם לפני 300 שנה לרוב כל כפר תפש לעצמו את הדגים במים ליד, היום מספר יחסית קטן של נקודות מאכילות בדגים את האנושות. כלומר, יש ריכוזיות גדולה במשק הזה. כדי לדוג בבת אחת את מספר הדגים העצום הנדרש לפי השיטה המתוארת בפסקה לעיל בנו ספינות ענקיות היכולות לדוג אלפי טונות של דגים, יותר ממה שיכולות לדוג מדינות מסוימות. יש היום ספינה שיכולה לשאת כ 7,000 טון דגים.

כיום בעולם נפוצה[[התמחות כלכלית]], מה שאומר שרוב האנשים לא משיגים לעצמם מזון אלה קונים אותו. מה שאומר שאת מלאכת תפישת המזון-כולל דגים-מטילים על אנשים שהם מקצועיים בתחום. כדי לתפוס את הכמות המירבית של דגים בזמן המועט ביותר, ועם הכי פחות הוצאות כמו שנהוג בחברה הקפיטליסטית, מעדיפים חברות הדיג לעשות זאת במספר יחסית קטן של נקודות. כלומר אם לפני 300 שנה לרוב כל כפר תפש לעצמו את הדגים במים ליד, היום מספר יחסית קטן של נקודות מאכילות בדגים את האנושות. כלומר, יש ריכוזיות גדולה במשק הזה. כדי לדוג בבת אחת את מספר הדגים העצום הנדרש לפי השיטה המתוארת בפסקה לעיל בנו ספינות ענקיות היכולות לדוג אלפי טונות של דגים, יותר ממה שיכולות לדוג מדינות מסוימות. יש היום ספינה שיכולה לשאת כ-7,000 טון דגים.

מבחינה גאוגרפית עד 1750 יותר מ 99% מהאוקיינוסים היו שמורת טבע כי אז הדייגים לא התרחקו ליותר ממספר קילומטרים מהחוף ולא יכלו לדוג בעומק של יותר מכמה עשרות מטרים. אבל כדי לדוג בבת אחת את מספר הדגים העצום הנדרש לפי השיטה המתוארת בפסקה לעיל בנו ספינות ענקיות שיכולות לשהות הרבה זמן בים, לדוג בכל עומק ולכן דגות כמעט בכל מקום וכמעט בכל נפח האוקיינוס. יש שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות הם גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר, קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה.

מבחינה גאוגרפית עד 1750 יותר מ 99% מהאוקיינוסים היו שמורת טבע כי אז הדייגים לא התרחקו ליותר ממספר קילומטרים מהחוף ולא יכלו לדוג בעומק של יותר מכמה עשרות מטרים. אבל כדי לדוג בבת אחת את מספר הדגים העצום הנדרש לפי השיטה המתוארת בפסקה לעיל בנו ספינות ענקיות שיכולות לשהות הרבה זמן בים, לדוג בכל עומק ולכן דגות כמעט בכל מקום וכמעט בכל נפח האוקיינוס. יש שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות הם גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר, קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה.

בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של [[בעיות סביבה]] שיכולות לגרום ל[[קיימות|התמוטטות החברות המודרניות]], כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר. דייג יתר יחד עם צייד יתר היא אחת מ-12 קטגוריות אלה.  

בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של [[בעיות סביבה]] שיכולות לגרום ל[[קיימות|התמוטטות החברות המודרניות]], כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר. דייג יתר יחד עם צייד יתר היא אחת מ-12 קטגוריות אלה.  

לפי דיימונד, ממבט ראשון נראה כי גידול [[חקלאות ימית]] ביבשה - בריכות דגים, מהווה פתרון לבעיית דייג היתר שכן במקום לדוג את הדגים, מגדלים אותם. אלא שלפי דיימונד בריכות דגים דורשות לרוב דייג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.  

לפי דיימונד, ממבט ראשון נראה כי גידול [[חקלאות ימית]] ביבשה - בריכות דגים, מהווה פתרון לבעיית דייג היתר שכן במקום לדוג את הדגים, מגדלים אותם. אלא שלפי דיימונד בריכות דגים דורשות לרוב דייג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.  

==דייג יתר בכלכלה אקולוגית==

==דייג יתר בכלכלה אקולוגית==

כמעט כל שטח האוקיינוסים נמצא בשטחי מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, והאכיפה קשה ויקרה מאוד. לפיכך שטחי הדיג נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו [[זכויות קניין]]. לפיכך דייג של דגה זו על פי עקרונות [[השוק החופשי]] מוביל למצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]].

כמעט כל שטח האוקיינוסים נמצא בשטחי מים בינלאומיים. למרות שיש הסכמים בינלאומיים לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, והאכיפה קשה ויקרה מאוד. לפיכך שטחי הדיג נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו [[זכויות קניין]]. לפיכך דייג של דגה זו על פי עקרונות [[השוק החופשי]] מוביל למצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]].

מצידו של הדייג הבודד (או חברת דייג), הימנעות מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד, היא סוג של [[השקעה]] בשדה הדייג. אך ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]], אין לאף אחד אינטרס להשקיע כזו, כי לאו דווקא מי שמשקיע הוא זה שייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' יכול לדוג את הדגים שדייג א' לא דג. אם המדגה יגדל בעתיד, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.

מצידו של הדייג הבודד (או חברת דייג), הימנעות מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד, היא סוג של [[השקעה]] בשדה הדייג. אך ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]], אין לאף אחד אינטרס להשקיע כזו, כי לאו דווקא מי שמשקיע הוא זה שייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' יכול לדוג את הדגים שדייג א' לא דג. אם המדגה יגדל בעתיד, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.

גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בנסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html], עם זאת איסור הדייג נדחה שוב ושוב. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בנסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html], עם זאת איסור הדייג נדחה שוב ושוב. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

יש ירידה מתמשכת בכמות הדגים הנידוגים, בגודל הממוצע שלהם וב[[מגוון מינים|מגוון מיני הדגים]]. על פי נתונים שאסף אגף הדיג ב[[משרד החקלאות]], בעשור האחרון חלה ירידה של 40% בכמות הדגים המקומית. לפי דו"ח של מבקר המדינה ענף הדיג בישראל משנת 2010 קיימת ירידה של 80%. שני הדגים שמצבם חמור ביותר הם דקר המכמורת והבקלה, עם ירידה של 75% בכמות הדגים מתחילת שנות התשעים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

יש ירידה מתמשכת בכמות הדגים הנידוגים, בגודל הממוצע שלהם וב[[מגוון מינים|מגוון מיני הדגים]]. על פי נתונים שאסף אגף הדיג ב[[משרד החקלאות]], בעשור האחרון חלה ירידה של 40% בכמות הדגים המקומית. לפי דו"ח של מבקר המדינה ענף הדיג בישראל משנת 2010 קיימת ירידה של 80%. שני הדגים שמצבם חמור ביותר הם דקר המכמורת והבקלה, עם ירידה של 75% בכמות הדגים מתחילת שנות התשעים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

בתחילת 2018 נעשתה רפורמה במשק הדיג בישראל אשר יכולה משמעותית להפחית את הפגיעה מדיג יתר במים של ישראל. בין ההישגים במרכזיים של הרפורמה:

בתחילת 2018 נעשתה רפורמה במשק הדיג בישראל אשר יכולה משמעותית להפחית את הפגיעה מדיג יתר במים של ישראל. בין ההישגים במרכזיים של הרפורמה:

* המדינה הכירה בסמכות פקיד הדיג ובמהלך 2016 הוא הטיל 3 מגבוליות משמעותיות על הדיג במסגרת הרשיונות.

* המדינה הכירה בסמכות פקיד הדיג ובמהלך 2016 הוא הטיל 3 מגבוליות משמעותיות על הדיג במסגרת הרישיונות.

 

* הגבלת הדיג ב-60-90 יום בעונת הרבייה של הדגים.

* הגבלת הדיג ב 60-90 יום בעונת הרבייה של הדגים.

* השבתת המכמורת בעונת הגיוס ל-90 יום.

 

* הגבלת ציד המכמורת במים רדודים מ-40 מטר בין דור לבת ים, ורדודים מ 30 מטר מדרום לבת ים.

* השבתת המכמורת בעונת הגיוס ל 90 יום.

 

* הגבלת ציד המכמורת במים רדודים מ 40 מטר בין דור לבת ים, ורדודים מ 30 מטר מדרום לבת ים.

 

* 2 מיליון דונם הוכרזו כאסורים לציד מכמורת.

* 2 מיליון דונם הוכרזו כאסורים לציד מכמורת.

 

* איסור דיג הקפה במרחק פחות מ-500 מטר מהחוף.

* איסור דיג הקפה במרחק פחות מ 500 מטר מהחוף.

* הגדלת העין(התאים מהם מורכבת הרשת) ברשת הדייגים מ-14 ל-30 מילימטר, מה שאומר שדגים קטנים מכדי לשמש למאכל יוכלו לעבור.

 

* הגבלת הדיג הספורטיבי ל-2 דגים גדולים ו-5 קילוגרם דגים ליום.

* הגדלת העין(התאים מהם מורכבת הרשת) ברשת הדייגים מ 14 ל 30 מילימטר, מה שאומר שדגים קטנים מכדי לשמש למאכל יוכלו לעבור.

 

* הגבלת הדיג הספורטיבי ל 2 דגים גדולים ו 5 קילוגרם דגים ליום.

 

* איסור שימוש בציוד מכמורת לדיג בסלעים.

* איסור שימוש בציוד מכמורת לדיג בסלעים.

* איסור על דיג בצלילה עם מכלים של אוויר מאולץ.

* איסור על דיג בצלילה עם מכלים של אוויר מאולץ.

* הגדלת הגודל המינימלי שממנו מותר לתפוש דגים. כלומר דגים קטנים מאוד שלא טובים למאכל שקודם מותר היה לתפוש עכשיו אסור.

* הגדלת הגודל המינימלי שממנו מותר לתפוש דגים. כלומר דגים קטנים מאוד שלא טובים למאכל שקודם מותר היה לתפוש עכשיו אסור.

* איסור לדוג את הדג כפן הגושמני, שהועבר לרשימת הדגים המוגנים.

* איסור לדוג את הדג כפן הגושמני, שהועבר לרשימת הדגים המוגנים.

* העברת האכיפה ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים הגדלת מספר הפקחים מ 3 ל 10, שימוש נרחב יותר באפליקציית Seawatch.

* העברת האכיפה ממשרד החקלאות לרשות הטבע והגנים הגדלת מספר הפקחים מ 3 ל 10, שימוש נרחב יותר באפליקציית Seawatch.

* הקצבת 20 מיליון שקלים ממשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים לפיצוי הדייגים על ההפסדים.

* הקצבת 20 מיליון שקלים ממשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים לפיצוי הדייגים על ההפסדים.

רפורמה זו היא דוגמה טיפוסית למדיניות בכיוון הנכון, אשר מתעדפת את הישרדות האורגניזמים הימיים והאנשים(האנושות תלויה בדגים האלה) על השאיפה העיוורת לצבירת כסף. אחרת תוך מספר קטן של שנים היינו נשארים ללא דגים ודיג בכלל(ראה פסקה אחת למעלה). הארגון דגים האחריות קרא לו "מהפכה בים התיכון". הם אולי הגזימו קצת, אבל זהו בהחלט הישג חשוב וצעד בכיוון הנכון{{הערה|1=החברה להגנת הטבע [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11862 דגים באחריות - הרפורמה להצלת הים התיכון]}}{{הערה|דגים באחריות [http://mafish.org.il/fishing-reform/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94/ הישגי הרפורמה]}}.

רפורמה זו היא דוגמה טיפוסית למדיניות בכיוון הנכון, אשר מתעדפת את הישרדות האורגניזמים הימיים והאנשים(האנושות תלויה בדגים האלה) על השאיפה העיוורת לצבירת כסף. אחרת תוך מספר קטן של שנים היינו נשארים ללא דגים ודיג בכלל(ראה פסקה אחת למעלה). הארגון דגים האחריות קרא לו "מהפכה בים התיכון". הם אולי הגזימו קצת, אבל זהו בהחלט הישג חשוב וצעד בכיוון הנכון{{הערה|1=החברה להגנת הטבע [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11862 דגים באחריות - הרפורמה להצלת הים התיכון]}}{{הערה|דגים באחריות [http://mafish.org.il/fishing-reform/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94/ הישגי הרפורמה]}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 מסע בעקבות הדגים - המזון הפראי האחרון] נטע אחיטוב, הארץ, 28.03.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 מסע בעקבות הדגים - המזון הפראי האחרון] נטע אחיטוב, הארץ, 28.03.2012  

* [http://anonymous.org.il/art294.html הכחדת דגים עקב דייג תעשייתי] אנונימוס

* [http://anonymous.org.il/art294.html הכחדת דגים עקב דייג תעשייתי] אנונימוס

* [http://www.edenteva.co.il/article/26/%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94 דגים בסכנת הכחדה] אורית אגייב גרוס, תזונאית ראשית, עדן טבע מרקט

* [http://www.edenteva.co.il/article/26/%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94 דגים בסכנת הכחדה], אורית אגייב גרוס, תזונאית ראשית, עדן טבע מרקט

;על דייג יתר בים התיכון:

;על דייג יתר בים התיכון: