שינויים

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסייה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסייה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסייה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה הענייה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסייה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

לפי המודל הפשוט ביותר של גידול אוכלוסין והשפעתו על [[אי שוויון כלכלי]] ועל [[מזון]] ו[[עוני]] שפותח על ידי [[תומס מלתוס]] במאה ה-18, גידול אוכלוסייה אמור להוביל להגדלת העוני, ולבסוף ל[[פיצוץ אוכלוסין]]- [[רעב המוני]] עקב אוכלוסייה גדולה מידי שאין לה מספיק מזון. בעקבות פיצוץ האוכלוסין יש במודל זה הצטמקות האוכלוסייה דבר המכונה - [[אסון מלתוסיאני]]. לפי מלתוס דבר זה מתרחש בגלל שהאוכלוסייה, בעיקר האוכלוסייה הענייה גדלה ב[[גידול מעריכי|קצב מעריכי]] ואילו כמות המשאבים, ובמיוחד המזון, גדלה רק בקצב לינארי. ובאופן כללי יותר כלכלה מלתוסיאנית חוזה כי הגידול באוכלוסייה יביא לאסון סביבתי בטווח הארוך ולעוני ולאי שוויון בטווח הקצר.  

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

מודל זה כפשוטו, נדחה על ידי הוגים רבים כפשוט מידי, מלתוס לא התחשב בהיבטים של [[שיפורי טכנולוגיה]] שבוצעו ב[[חקלאות]], דוגמת [[המהפכה הירוקה]] והוא גם לא חזה השפעות נוספות של גידול בחשיבות החינוך וההתמחות הכלכלית שהביאו ל[[שינוי דמוגרפי]] ולהקטנת פריון הילודה וגם לא חזה גישה קלה יותר ל[[אמצעי מניעה]]. כך שמצד אחד גדלה הספקת המזון, ומצד שני גידול האוכלוסייה לא היה מעריכי. לפחות ברוב המדינות גידול האוכלוסייה לא דמה ל[[גידול מעריכי|פונקציה מעריכית]] (אחוז גידול קבוע) אלא לפונקציה סגמואידית דמויית S - שבה אחוז הגידול יורד לאורך השנים.   

למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).  

למרות היבטים אלה, גידול אוכלוסין נחשב עדיין על ידי הוגים רבים ב[[כלכלת פיתוח]] וב[[כלכלה אקולוגית]] לגורם בעייתי מאד שגורר עוני ועלול להוביל ל[[התמוטטות]] כוללת ולאסון אקולוגי. לדוגמה רוב המדינות העניות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין גבוה, ורוב המדינות העשירות בעולם הן בעלות גידול אוכלוסין נמוך (יוצאת דופן ב-2 המקרים האלה היא ארצות הברית שבה יש גידול אוכלוסין גבוה יחסית, בעיקר עקב הגירה).