4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "Image:Glaciermassbalanceglobal.jpg|left|thumb|280px| מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות ש..."
[[Image:Glaciermassbalanceglobal.jpg|left|thumb|280px|
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.]]
בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים בקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם יימס זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאיזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ש"הפרחת השממה" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" ויש עוד. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח גם הם הם נחוצים. החל מסוף המאה ה 20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצתמצם במהירות והתוצאות הרסניות מאוד.
התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms].
[[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]]
את הנושא הזה כדאי לחלק ל 3 תתי נושאים:
'''הפשרת קרח בארקטיקה'''. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.
בנוסף, היא גם פוגעת באקלים וגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוני בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.
כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה. יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד'. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.
[[תמונה:Image-20150216-18478-1ud9tvm.jpg|left|thumb|250px|כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.]]
'''המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד''' אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).
'''המסת הקרחונים בהרים'''. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)
Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}}
מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.]]
בעבר אנשי תרבות רבים - סופרים, משוררים, במאים, הציגו את השלג והקרח באזורים הקרובים בקטבים כמשהו שלילי וחשבו שאם יימס זה יהיה לטובה. בשירים וספרים רבים מהתקופה האחרונה הוצגו רעיונות שונים כיצד האדם יכול להמס את השלגים והקרחונים בצפון ולהפוך אותו לאיזור חם או אפילו טרופי. הדבר נחשב ש"הפרחת השממה" בסגנון צפוני. דוגמה לכך היא הספר של הסופר הסובייטי, אדאמוב "גרוש השליט" ויש עוד. יש לציין שבדרך כלל אלה שהציגו את הרעיונות האלה לא היו התושבים המקומים - הם חשבו שהשלג והקרח גם הם הם נחוצים. החל מסוף המאה ה 20 שטחי השלג והקרח באמת החלו להצתמצם במהירות והתוצאות הרסניות מאוד.
התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms].
[[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]]
את הנושא הזה כדאי לחלק ל 3 תתי נושאים:
'''הפשרת קרח בארקטיקה'''. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.
בנוסף, היא גם פוגעת באקלים וגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוני בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.
כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה. יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד'. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'] 19.12.2016 גארדיאן}}{{הערה|CHRIS MOONEY [https://www.thestar.com/news/world/2017/03/27/global-warmings-affect-on-jet-stream-could-mean-longer-periods-of-extreme-weather.html Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather] 27.03.2017}}{{הערה|Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-Madison[http://www.climatecentral.org/news/arctic-warming-is-altering-weather-patterns-study-shows Arctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows] Climate Central 30.9.2012}}{{הערה|ערוץ מזג האוויר Weather2day [https://www.weather2day.co.il/content/10/crazy-weather-and-jet-stream שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר] 26.09.2015}}.
[[תמונה:Image-20150216-18478-1ud9tvm.jpg|left|thumb|250px|כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.]]
'''המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד''' אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).
'''המסת הקרחונים בהרים'''. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)
Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}}