שינויים

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסיה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. . בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם.  

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסייה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם.  

מאז שנת 2003 שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית לעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פרושה הדבר שהאכלוסיה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה מרוסיה. גם עם תום עליה זו ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים היתה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחורנים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.  

מאז שנת 2003, שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית לעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3%-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל-1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פירוש הדבר שהאוכלוסייה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם עם תום עליה זו ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים התרחשה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחרונים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.  

על פי הערכות הלמ"ס משנת 2004, בתרחיש הגידול הבינוני, המתאים למגמות הדמוגרפיות עד כה (וחוזה את גודל האוכלוסייה בשנת 2010), אוכלוסיית ישראל עשויה להגיע לגודל של כ-9.26 מיליוני בני אדם עד שנת 2025. 25% מתוכם, ערבים.   

על פי הערכות הלמ"ס משנת 2004, בתרחיש הגידול הבינוני, המתאים למגמות הדמוגרפיות עד כה (וחוזה את גודל האוכלוסייה בשנת 2010), אוכלוסיית ישראל עשויה להגיע לגודל של כ-9.26 מיליוני בני אדם עד שנת 2025. 25% מתוכם, ערבים.   

בספר [[והארץ מלאה]], מתאר פרופסור אלון טל הערכות של מספר האנשים שחיו בישראל בתקופות שונות בהיסטוריה. הערכות של כמות התושבים בתקופת המקרא והמשנה נעות בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים, ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. {{הערה|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 10}}

בספר [[והארץ מלאה]], מתאר פרופסור אלון טל הערכות של מספר האנשים שחיו בישראל בתקופות שונות בהיסטוריה. הערכות של כמות התושבים בתקופת המקרא והמשנה נעות בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים, ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. {{הערה|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 10}}

===בזמן השלטון הטורקי===

===בזמן השלטון העותמאני===

בזמן השלטון הטורקי בשנים 1400-1870 ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים רובם הגדול ערבים, שחיו בכפרים קטנים לאורך כל התקופה הזו האכולוסיה לא גדלה בהרבה. בירושלים חיו כ-9,000 איש. היה מחסור במים ובבארות מים. הדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה או לייצא אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טווין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. {{הערה|שם=tal08|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 8}} תקופה זו מתאימה לשלב 1 במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות אבל במקביל גם תמותה גבוה כך שהאוכלוסיה אינה גדלה.  

בזמן השלטון העותמאני בשנים 1400-1870 ארץ ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים, רובם הגדול ערבים, שחיו בכפרים קטנים ולאורך כל התקופה הזו האוכלוסייה לא גדלה בשיעור ניכר. בירושלים לדוגמה חיו כ-9,000 איש בלבד. היה מחסור במים ובבארות מים והדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה או לייצא אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טווין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. {{הערה|שם=tal08|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 8}} תקופה זו מתאימה לשלב 1 במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות אבל במקביל גם תמותה גבוהה כך שהאוכלוסייה אינה גדלה.  

קצת לאחר ביקורו של טווין באיזור 1870 המצב בישראל החל להשתפר ואיתו גם גדלה האוכלוסייה. הטורקים בנו מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים מקימים בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות משתפרת. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ-300 אלף איש.  

קצת לאחר ביקורו של טווין באיזור 1870 המצב בישראל החל להשתפר ואיתו גם גדלה האוכלוסייה. הטורקים בנו מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים הקימו בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות השתפרה. ערב העלייה הראשונה חיו בארץ ישראל כ-300 אלף איש.  

האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים לשש מאות אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל. במקביל העליות הביאו כמה עשרות אלפי יהודים לישראל {{הערה|שם=tal08}} דבר זה מתאים לקיומו של שלב שתיים במודל המעבר הדמוגרפי - גידול של האוכלוסיה עקב לידות רבות כפי שהיה בעבר, אבל כמות נמוכה יותר של פטירות ילדים.  

האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים ל-600 אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל. במקביל העליות הביאו כמה עשרות אלפי יהודים לישראל {{הערה|שם=tal08}} דבר זה מתאים לקיומו של שלב שתיים במודל המעבר הדמוגרפי - גידול של האוכלוסייה עקב לידות רבות כפי שהיה בעבר, אבל כמות נמוכה יותר של פטירות ילדים.  

===בזמן השלטון הבריטי===

===בזמן השלטון הבריטי===

תחת השלטון הבריטי נמשך ואף גדל קצב גידול האוכלוסיה, בעיקר עקב שיפור בהיגיינה ובכלכלה של ישראל שהביאו להורדת התמותה בקרב הערבים ובמקצת עקב העליה של יהודים וגדילת הישוב היהודי עקב לידות. השלב שני במודל של [[מעבר דמוגרפי]] הוא שלב שבו שינויים שונים כמו היגיינה, רפואה, בריאות הציבור ועוד גורמים לירידה משמעותית בתמותת הילדים אבל משפחות ממשיכות להוליד מספר רב של ילדים, כך שהאוכלוסייה גדלה במהירות. להורים בחברה חקלאית יש עדיין תמריץ לגדל הרבה ילדים.{{הערה|שם=tal08}}

תחת השלטון הבריטי נמשך ואף גדל קצב גידול האוכלוסייה, בעיקר עקב שיפור בהיגיינה ובכלכלה של ישראל שהביאו להורדת התמותה בקרב הערבים ובמקצת עקב העליה של יהודים וגדילת הישוב היהודי עקב לידות. השלב שני במודל של [[מעבר דמוגרפי]] הוא שלב שבו שינויים שונים כמו היגיינה, רפואה, בריאות הציבור ועוד גורמים לירידה משמעותית בתמותת הילדים אבל משפחות ממשיכות להוליד מספר רב של ילדים, כך שהאוכלוסייה גדלה במהירות. להורים בחברה חקלאית יש עדיין תמריץ לגדל הרבה ילדים.{{הערה|שם=tal08}}

בזמן זה עבור משפחות ערביות רבות היו כ-9 ילדים. באותה תקופה התקיים ויכוח משמועתי בין יהודים, ערבים ובריטים בשאלה כמה אנשים יכולים לגור בישראל לפי מגבלות של המזון המקומי שניתן לגדל בישראל. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה בפריון חקלאי.

בזמן זה עבור משפחות ערביות רבות היו כ-9 ילדים. באותה תקופה התקיים ויכוח משמועתי בין יהודים, ערבים ובריטים בשאלה כמה אנשים יכולים לגור בישראל לפי מגבלות של המזון המקומי שניתן לגדל בישראל. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה בפריון חקלאי.

==מזמן הקמת מדינת ישראל==

==מזמן הקמת מדינת ישראל==

בעקבות מלחמת העצמאות עזבו וגורשו רוב הערבים שחיו בשטחי מדינת ישראל - טל מעריך כי נותרו בשטחי ישראל עצמה רק כחמישית מהאכולוסייה המקורית, רובם הערבים העניים יותר.  

בעקבות מלחמת העצמאות עזבו וגורשו רוב הערבים שחיו בשטחי מדינת ישראל - אלון טל מעריך כי נותרו בשטחי ישראל עצמה רק כחמישית מהאוכלוסייה המקורית, רובם הערבים העניים יותר.  

לאחר מלחמת העצמאות החל גידול מהיר באוכלוסיית ישראל. הן בגלל עליות של יהודים מחו"ל והן עקב פריון ילודה גבוה בקרב יהודים וערבים כאחד. לפי נתוני הבנק העולמי גידול האוכלוסיה בשנת 1960 עמד על 3.75% ובשנת 1962 הגיע לשיא של 4.8%. עד אמצע שנות ה-70, היתה מגמה איטית של ירידה אבל קצב גידול האוכלוסיה נע בין 2.5-4.5% בשנה. עד לסוף שנות ה-80 חלה ירידה חדה בגידול האוכלוסיה, ובשנת 1984 האוכלוסיה גדלה בקצב של 1.3% - הנתון הנמוך ביותר מאז הקמת המדינה. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] היבטים אלה מתאימים לכאורה לשלב שלוש של מודל [[מעבר דמוגרפי]] - שלב שבו שיפור בהשכלה, בעיקר בקרב נשים, השקעה גדולה יותר בחינוך של ילדים ותרומה קטנה יותר שלהם למשק הבית מובילים לירידה בפריון ואיתה לירידה בגידול הדמוגרפי.  

לאחר מלחמת העצמאות החל גידול מהיר באוכלוסיית ישראל. הן בגלל עליות של יהודים מחו"ל והן עקב פריון ילודה גבוה בקרב יהודים וערבים כאחד. לפי נתוני [[הבנק העולמי]] גידול האוכלוסייה בשנת 1960 עמד על 3.75% ובשנת 1962 הגיע לשיא של 4.8%. עד אמצע שנות ה-70, הייתה מגמה איטית של ירידה אבל קצב גידול האוכלוסייה נע בין 2.5%-4.5% בשנה. עד לסוף שנות ה-80 חלה ירידה חדה בגידול האוכלוסייה, ובשנת 1984 האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.3% - הנתון הנמוך ביותר מאז הקמת המדינה. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] היבטים אלה מתאימים לכאורה לשלב שלוש של מודל [[מעבר דמוגרפי]] - שלב שבו שיפור בהשכלה, בעיקר בקרב נשים, השקעה גדולה יותר בחינוך של ילדים ותרומה קטנה יותר שלהם למשק הבית מובילים לירידה בפריון ואיתה לירידה בגידול הדמוגרפי.  

בשנות ה-90 חלה העליה הגדולה מרוסיה וקצב גידול האוכלוסיה קפץ בצורה חדה. ל3% בשנת 1990 ולשיא של 6% בשנת 1991. עד שנת -2000 נמשך קצב הגידול המהיר של 2.5% ויותר. מאז שנים אלה קצב הגידול ירד במקצת אבל נשאר על רמה של מעל 1.8% -[https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] וזאת בניגוד למגמות החזויות לפי המודל של [[מעבר דמוגרפי]].  

בשנות ה-90 חלה העליה הגדולה מרוסיה וקצב גידול האוכלוסייה קפץ בצורה חדה. ל-3% בשנת 1990 ולשיא של 6% בשנת 1991. עד שנת -2000 נמשך קצב הגידול המהיר של 2.5% ויותר. מאז שנים אלה קצב הגידול ירד במקצת אבל נשאר על רמה של מעל 1.8% -[https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] וזאת בניגוד למגמות החזויות לפי המודל של [[מעבר דמוגרפי]].  

כאשר בוחנים שיעורי פריון של אוכלוסויות שונות מגלים שאכולוסיות שונות עברו שלבים שונים שמתאימים בחלקם למודל המעבר הדמוגרפי. שיעורי הפריון של ערבים דרוזים ונוצרים ירדו כבר לפני עשרות שנים ונותרו נמוכים. החל משנות ה-70 וביתר שאת משנות ה-90 האוכלוסייה הערבית נכנסת לשלב השלישי של מעבר דמוגרפי - מתחילה ירידה של מספר הילדים. הילדים נשלחים לזמן ארוך יותר לבית הספר, העבודה בחקלאות יורדת, אין צורך בילדים לשם תמיכה בזמן הזקנה ויקר יותר לגדל ילדים. בשנת 2016 נוצר לראשונה מצב שבו הפריון הערבי שווה בגודלו לפריון היהודי.{{הערה|שם=tal08}} לעומת זאת הפריון בקרב יהודים אינו מציית לחוקים של [[מעבר דמוגרפי]] ונותר יציב למדי וגבוה למדי. יש לציין כי מגמה זו של אי ציות לכללים הקלאסיים של המודל מתאימה לאוכלוסית של חלק מהמדינות המתפתחות כמו רוב המדינות במזרח התיכון ומדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה שבהן אין מגמה ברורה של ירידה בפריון. {{הערה|1= לדוגמה עיראק [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:IRQ&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] , ירדן [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:JOR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], בורונדי [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:BDI&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], ניגריה [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:NER&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] ועוד}}

כאשר בוחנים שיעורי פריון של אוכלוסיות שונות מגלים שאוכלוסיות שונות עברו שלבים שונים שמתאימים בחלקם למודל המעבר הדמוגרפי. שיעורי הפריון של ערבים דרוזים ונוצרים ירדו כבר לפני עשרות שנים ונותרו נמוכים. החל משנות ה-70 וביתר שאת משנות ה-90 האוכלוסייה הערבית נכנסת לשלב השלישי של מעבר דמוגרפי - מתחילה ירידה של מספר הילדים. הילדים נשלחים לזמן ארוך יותר לבית הספר, העבודה בחקלאות יורדת, אין צורך בילדים לשם תמיכה בזמן הזקנה ויקר יותר לגדל ילדים. בשנת 2016 נוצר לראשונה מצב שבו הפריון הערבי שווה בגודלו לפריון היהודי.{{הערה|שם=tal08}} לעומת זאת הפריון בקרב יהודים אינו מציית לחוקים של [[מעבר דמוגרפי]] ונותר יציב למדי וגבוה למדי. יש לציין כי מגמה זו של אי ציות לכללים הקלאסיים של המודל מתאימה לאוכלוסיות של חלק מהמדינות המתפתחות כמו רוב המדינות במזרח התיכון ומדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה שבהן אין מגמה ברורה של ירידה בפריון. {{הערה|1= לדוגמה עיראק [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:IRQ&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] , ירדן [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:JOR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], בורונדי [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:BDI&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false], ניגריה [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:NER&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] ועוד}}

תוך 60 שנה, גדלה האוכלוסייה בארץ ישראל כולה פי 5 - מכ-1.8 מיליון בני אדם שחיו ב- 1948, לכ-11 מיליון בני אדם בשנת 2008. 7 מליון בני אדם בתוך מדינת ישראל, 1.5 מיליון בעזה, ועוד כ-2 מיליון ביהודה ושומרון. האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו יותר מפי 8 (מ-0.65 ל-5.6 מיליוני בני אדם) בגלל שילוב של ריבוי טבעי והגירה. בהתאם לכך ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם (מקום 30 בערך מתוך 217 מדינות).

תוך 60 שנה, גדלה האוכלוסייה בארץ ישראל כולה פי 5 - מכ-1.8 מיליון בני אדם שחיו ב- 1948, לכ-11 מיליון בני אדם בשנת 2008. 7 מליון בני אדם בתוך מדינת ישראל, 1.5 מיליון בעזה, ועוד כ-2 מיליון ביהודה ושומרון. האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו יותר מפי 8 (מ-0.65 ל-5.6 מיליוני בני אדם) בגלל שילוב של ריבוי טבעי והגירה. בהתאם לכך ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם (מקום 30 בערך מתוך 217 מדינות).

המונח "צפיפות אמיתית" Real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

המונח "צפיפות אמיתית" Real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330 קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה, כ-3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה הייתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330 קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה, כ-3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה הייתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

לפי נתונים שפרסם [[מרכז טאוב]] בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-2014 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9% ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

לפי נתונים שפרסם [[מרכז טאוב]] בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-2014 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9% ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

===גורמים המשפיעים על הפריון===

===גורמים המשפיעים על הפריון===

==השלכות סביבתיות וחברתיות==

==השלכות סביבתיות וחברתיות==

צפיפות האוכלוסין הגבוהה בישראל (יחסית למדינות מערביות ולמדינות שאינן ערי-מדינה), יחד עם הגידול המהיר באוכלוסייה שלה גורמת למספר בעיות חברתיות וסביבתיות:

צפיפות האוכלוסין הגבוהה בישראל (יחסית למדינות מערביות ולמדינות שאינן ערי-מדינה), יחד עם הגידול המהיר באוכלוסייה שלה גורמת למספר בעיות חברתיות וסביבתיות:

===השלכות על משק המים===

===השלכות על משק המים===

השלכות אחרות של גידול האוכלוסייה הן דרך השפעות ישירות על איכות וכמות המים במאגרי המים. ההשלכות הן על ידי [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] בעקבות פעילות של חקלאות, תחבורה, דיור ותעסוקה. לדבר זה יש השלכות חמורות בעיקר על [[אקוויפר החוף]] שהוא מאגר המים הגדול ביותר בישראל, אבל זיהום אפשרי קיים גם ב[[אקוויפר ההר]] וב[[כנרת]].  

השלכות אחרות של גידול האוכלוסייה הן דרך השפעות ישירות על איכות וכמות המים במאגרי המים. ההשלכות הן על ידי [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] בעקבות פעילות של חקלאות, תחבורה, דיור ותעסוקה. לדבר זה יש השלכות חמורות בעיקר על [[אקוויפר החוף]] שהוא מאגר המים הגדול ביותר בישראל, אבל זיהום אפשרי קיים גם ב[[אקוויפר ההר]] וב[[כנרת]].  

השלכה נוספת של גידול האוכלוסייה, שמוגברת בגלל [[פרבור בישראל]] היא על ידי בנייה של כבישים, בתים, שטחי מסחר ותעשייה. אלו גורמים למניעת חלחול שתורמת להצפות ולאובדן מים וכן להגדלת הזיהום העירוני.  

השלכה נוספת של גידול האוכלוסייה, שמוגברת בגלל [[פרבור בישראל]] היא על ידי בנייה של כבישים, בתים, שטחי מסחר ותעשייה. אלו גורמים למניעת חלחול שתורמת להצפות ולאובדן מים וכן להגדלת הזיהום העירוני.  

===השלכות על דיור===

===השלכות על דיור===

===אחרים===

===אחרים===

* [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=114&catid=118&itemid=208 המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)], יעקב פייטלסון, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2008

* [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=114&catid=118&itemid=208 המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)], יעקב פייטלסון, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2008

* בנק ישראל: שינוי בגובה קצבאות הילדים השפיע על פריון הילודה אצל ערבים וחרדים אך לא אצל חילונים [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3372800,00.html כלכליסט] [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=tle20091215_03 דה מארקר] 15.12.2009

* בנק ישראל: שינוי בגובה קצבאות הילדים השפיע על פריון הילודה אצל ערבים וחרדים אך לא אצל חילונים [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3372800,00.html כלכליסט] [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=tle20091215_03 דה מארקר] 15.12.2009

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1497028 תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים] ורד לוי ברזילי, על תעשיית טיפולי הפוריות בישראל. הארץ, 25.01.2005

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1497028 תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים] ורד לוי ברזילי, על תעשיית טיפולי הפוריות בישראל. הארץ, 25.01.2005