שינויים

==הון חברתי בכלכלה אקולוגית==

==הון חברתי בכלכלה אקולוגית==

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ההון במודל "[[עולם מלא]]" במצגת של [[רוברט קוסטנזה]]. במספר מודלים של [[כלכלה אקולוגית]] מבחינים ביסו סוגי [[הון]] שונים שלכל אחד מהם יש חשיבות בשמירה על [[רווחה חברתית||הרווחה החברתית]] ולשם שמירה על [[קיימות]] ו[[חוסן]] מבחינה חברתית, כלכלית ו[[הסביבה הטבעית|סביבתית]]]]

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ההון במודל "[[עולם מלא]]" במצגת של [[רוברט קוסטנזה]]. במספר מודלים של [[כלכלה אקולוגית]] מבחינים בין סוגי [[הון]] שונים שלכל אחד מהם יש חשיבות בשמירה על [[רווחה חברתית||הרווחה החברתית]] ולשם שמירה על [[קיימות]] ו[[חוסן]] מבחינה חברתית, כלכלית ו[[הסביבה הטבעית|סביבתית]]]]

בתחום [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] יש חוקרים, כמו [[רוברט קוסטנזה]], המבחינים בין 4 סוגי [[הון]]:

בתחום [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] יש חוקרים, כמו [[רוברט קוסטנזה]], המבחינים בין 4 סוגי [[הון]]:

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

{{הפניה לערך מורחב|כסף}}

{{הפניה לערך מורחב|כסף}}

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה). הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להיאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.