שינויים

עם התפתחות תחבורת העגלות ולאחר מכן כרכרות הסוסים, הפך חלק משטח הציבורי, בעיקר בערים הגדולות, למקום שבו הולכי הרגל הם "אזרחים סוג ב'". זבל סוסים לדוגמה היה בעיה בערים הגדולות, וכך גם הזרמה של ביוב. הגידול בערים ו[[המהפכה התעשייתית]] תרמו ליצירת [[אי שוויון כלכלי]] בתוך העיר ול[[אבטלה]] שתרמו להתפתחות הפשיעה בעיר. מסיבות אלה העדיפו אזרחים עשירים יותר לנוע במרכבות שהן בטוחות, מהירות ומוגנות יותר מפגעי מזג האוויר. מגמה זו של החלשת מעמדם של הולכי הרגל התחזקה לאחר פיתוח [[רכב פרטי|הרכב הפרטי הממונע]].  

עם התפתחות תחבורת העגלות ולאחר מכן כרכרות הסוסים, הפך חלק משטח הציבורי, בעיקר בערים הגדולות, למקום שבו הולכי הרגל הם "אזרחים סוג ב'". זבל סוסים לדוגמה היה בעיה בערים הגדולות, וכך גם הזרמה של ביוב. הגידול בערים ו[[המהפכה התעשייתית]] תרמו ליצירת [[אי שוויון כלכלי]] בתוך העיר ול[[אבטלה]] שתרמו להתפתחות הפשיעה בעיר. מסיבות אלה העדיפו אזרחים עשירים יותר לנוע במרכבות שהן בטוחות, מהירות ומוגנות יותר מפגעי מזג האוויר. מגמה זו של החלשת מעמדם של הולכי הרגל התחזקה לאחר פיתוח [[רכב פרטי|הרכב הפרטי הממונע]].  

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקייים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות.  ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקיים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות.{{הערה|Peter D. Norton,  [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128  Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City],  2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}  

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל איזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.   

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה  מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל איזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.